בלעדי: הצצה למרכז המחשוב הבנקאי הממוגן הראשון בארץ
מחשבים רבי-עוצמה בעומק של 13 מטר מתחת לפני הקרקע, כניסה בזיהוי טביעות אצבע ומערכת טיהור אוויר שמאפשרת שהות ממושכת גם במתקפה ביולוגית. ברוכים הבאים למרכז המחשבים המבוצר של בנק לאומי - שיאפשר לבנקאים להמשיך לתפקד גם תחת מטחי טילים
ברוכים הבאים למרכז המחשבים התת-קרקעי של בנק לאומי, הראשון בישראל שממוגן מפני טילים ונשק כימי.
לאחר שבמלחמת לבנון השנייה התברר כי העורף האזרחי חשוף לפגיעות ולנזקים שעלולים להיות בלתי הפיכים, החליטו בבנק לאומי שלא לקחת סיכונים מיותרים, והחלו לפעול במהירות כדי למגן את מערך המחשוב הכולל מפני מתקפת טילים ארוכי טווח על ישראל.
בבנק החליטו אפילו להוסיף מיגון מפני מתקפה כימית-ביולוגית.
"תחילה חשבנו למגן את המתקן גם מפני האפשרות למלחמה אטומית, אבל החלטנו לוותר לאור העלויות יוצאות הדופן", אומר למעריב עסקים יצחק מלאך, סמנכ"ל בכיר וראש מערך תפעול ומנהלה בבנק לאומי.
בעקבות חשיפת העורף לטילים וללוחמה מסוג אחר התקבלה ב-14 באוקטובר 2007 החלטה בדירקטוריון בנק לאומי על הקמת מקלט המחשבים המוגן. בנייתו של המתקן התת-קרקעי הממוגן מושלמת בימים אלה במתקן הקש"ב (קשר ומחשוב) של בנק לאומי בלוד, שבאמצעותו מפעיל הבנק את מערכת המחשבים המרכזית שלו. מערכת זו מאפשרת למעשה את תפעולה השוטף של הפעילות הבנקאית כולה, גם בחברות הבת.
"בנק לאומי עשה צעד משמעותי קדימה בכל הנוגע לאבטחת מערך המחשבים. הוא מספר אחת לא רק בעסקי הבנקאות, אלא גם בחשיבה האסטרטגית,“ מסביר מלאך. לצורך קבלת ההחלטה הסתייע הדירקטוריון בחוות דעת חיצוניות ובלתי תלויות של אנשי המודיעין האלוף במיל' יעקב עמידרור וראש אמ"ן לשעבר האלוף זאבי פרקש. הם הגיעו למסקנה שלנוכח האיומים הפוטנציאליים על הבנק יש להקים את המקלט ממוגן הטילים.
"אנחנו הגוף הפרטי הראשון בישראל המקים מתקן כזה", מתגאה מלאך. "על רקע המהלך שלנו, בנקים נוספים כמו המזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי החלו בהקמתם של מתקנים דומים".
למעריב עסקים נודע כי הנהלת הבנק לא מסתפקת במתקן הממוגן בלוד, אלא בוחנת כעת ללכת צעד קדימה בהבטחת הפעילות התקינה של המחשבים, ולצורך העניין נבדקת אפשרות להחזיק גיבוי של מערכת המחשבים באיטליה, או במקלט האטומי הממשלתי שמדינת ישראל מקימה בימים אלה באזור ירושלים.
"את שמירת גיבוי מערך המחשבים בחו"ל מובילה בשם המערכת
מלאך ומרדכי ששון סגנו, שהוביל את הקמת המתקן, מאפשרים לנו לחשוף לראשונה את המקלט, את איכויותיו ואת מאפייניו השונים.
היקף ההשקעה הכולל בתשתיות המתקן הסתכם ב-20 מיליון דולר. לצורך הקמת המתקן הממוגן נעשה שימוש ב-25 אלף מ"ק בטון יצוק, 1,250 טון ברזל ו-20 אלף מטר כבלים אופטיים ונחושת. שני סיבים אופטיים מחברים את המתקן לעולם החיצון, ושטח המתקן כולו הוא 4,500 מ"ר כשבתחתיתו רצפה צפה.
קירותיו החיצוניים של המקלט נבנו בעובי של מטר, והם מספקים הגנה מפני פגיעה ישירה של טילי קסאם או קטיושה ופגיעה קרובה של טילי קרקע-קרקע. מערכות טיהור האוויר במקום ומקלחות מיוחדות שמיועדות לעובדים, מאפשרות את המשך הפעילות גם במקרה של התקפה ביולוגית או כימית.
לצד הגנה מהתקפות טילים קונבנציונליות ובלתי-קונבנציונליות, המתקן החדש גם מוגן לחלוטין במקרה של רעידות אדמה באמצעות בולמי זעזועים המנטרלים את השפעות הרעש. המקלט עצמו פועל בשיטה של מערכת סגורה המאפשרת יכולת הישרדות לזמן של עד 72 שעות ללא שום קשר לעולם החיצוני, ומותקנים בו שני גנרטורים חיצוניים באספקה כוללת של 4 מגה-ואט.
"הספק זה מאפשר לדוגמה לשמש כמקור תאורה לעיר לוד למשך שבוע ימים ברציפות. אנחנו במגעים עם חברת החשמל למכירת עודפי הייצור ברשת בזמנים שיש עומס על המערכת", מגלה מלאך.
גם אספקת הדלק אינה תלויה בגורמים חיצוניים, שכן במקום ישנם מיכלי דלק ממוגנים המכילים 40 אלף ליטר. יש גם במקום חדר לאחסון מזון קשה, בקבוקי מים ותרופות. כמו כן, לרשות המשתמשים במתקן עומדות שתי בריכות מים פנימיות, ומערכת סינון אוויר מתוצרת בית אל. מכיוון שבשעת חירום עלולים השוהים להתנתק לחלוטין מהעולם החיצון, הוקמו במקום גם חדר לינה ומקלחות.
ומה כולל מערך המחשוב המשמש את פעילותו השוטפת של הבנק? במקום נמצאים שני מחשבי-על המסוגלים לטפל ב-10 מיליון פקודות בשנייה, כאשר נפח הזיכרון הכולל שלהם עומד על 600 אלף ג'יגה-בייט. כל אלה מגובים בחווה המונה 1,500 שרתים.
המתקן עצמו מאובטח במערך ביטחון מקיף, הכולל שמירה, סיורים, מצלמות אבטחה ומערכות התראה. הכניסה למקום מתאפשרת רק למספר מוגבל של בעלי אישור שמזדהים באמצעות טביעת יד ביומטרית. "לא הייתי רוצה להיות מישהו המנסה לפרוץ למקום", אומר מלאך. "אין לו שום סיכוי להגיע למקום שבו אנחנו עומדים".
המתקן אמנם ממוגן היטב, אך כאמור החליטו בבנק שלא לבצע מיגון נוסף מפני מתקפה גרעינית. מלאך מסביר: "זו קפיצה משמעותית בהוצאה הכספית ובשלב זה לא היינו מוכנים לכך. עם זאת אנחנו בוחנים פתרונות נוספים בשיתוף מדינת ישראל שלא מן הנמנע שיצאו אל הפועל. לבסוף אני מניח שבמקרה של לוחמה אטומית, יעמדו על סדר היום נושאים נוספים, חשובים לא פחות מאשר עתידה של מערכת המחשוב הבנקאית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם