הופכים נחושת לזהב: הגרביים מישראל ששמרו על הכורים בצ'ילה
לא רק 33 הכורים מצ'ילה זכו לתהילת עולם לאחר שהגיחו מהמכרה החם והלח - גם הגרביים של חברת קופרון הישראלית. הבד, שמכיל סיבי נחושת, מנע מרגלי הכורים להזדהם והדהים את הרופאים שבדקו אותם. עכשיו חולמים בחברה לשלב את הסיבים בשלל מוצרים שמקיפים אותנו
כזכור, בדיוק בסוף השבוע שעבר הגיחו 33 הכורים ממכרה הנחושת שקרס, אחרי 69 יום בעומק של 625 מטר מתחת לאדמה. לאחר שפשטו את הגרביים המיוחדים שקיבלו במהלך שהותם בתנאי השטח הטחובים והבלתי אפשריים - של 90% לחות ו-35 מעלות צלזיוס - נדהמו הרופאים שבדקו אותם ממצב כפות רגליהם.
"מה שהיה מדהים הוא שאנחנו כלל לא יזמנו את שליחת הגרביים שלנו לכורים", מספר דני לוסטיגר, מנכ"ל קופרון - שזכתה בעקבות זאת לחשיפה בכל רחבי העולם, כולל בעיתונים וול סטריט ג'ורנל וניויורק טיימס ובערוצים ABC ו-CBS האמריקאיים.
"שמענו על זה מעו"ד הפטנטים שלנו, שמתגורר בסנטיאגו. הוא התקשר אלינו כשראה תוכנית טלוויזיה על טכנולוגיות שעוזרות לכורים. התברר שביום ה-31 לשהותם מתחת לאדמה, ממש עם הקידוח הראשון שהכניס פנימה מזון, תרופות וטכנולוגיות חדישות לתקשורת עם העולם החיצוני - בין השמות הגדולים סמסונג ואוקלי ועוד מותגים מוכרים, העבירו אליהם גם את הגרביים שלנו".
לדבריו, הסיפור הזה - שהסתיים בצורה הטובה ביותר עבור כולם - מגלם כמעט במלואו את החזון של החברה: "לקחת מוצר רגיל ולהפוך אותו למוצר מיוחד, אך מוצר שעדיין יהיה זמין ונגיש לכולם ולא רק לבעלי אמצעים - בלי לייקר אותו, בלי לשנות תהליכי ייצור, בלי לשנות הרגלי צריכה. אני כל כך אוהב את הפשטות הזאת".
"כשהכורים יצאו משם, לא היינו מופתעים מהתוצאה", אומר ד"ר גדי בורקוב, המדען הראשי של החברה. "זה שימש כעוד ניסוי מעבדה, שאמנם נפל לידינו ממש במקרה אבל הוכיח שוב תוצאות שקיבלנו בניסויים קודמים: לסיבי הנחושת בגרביים שלנו יש סגולות מרפאות".
בורקוב מספר כי כבר בעבר הרחוק, אלפי שנים לפני המצאת האנטיביוטיקה, ידעו שלנחושת יש שתי תכונות מרכזיות חשובות: היא מחטאת זיהומים ובקטריות ומזרזת התחדשות של תאי עור. מדובר במינרל חיוני לגוף, ואנו צורכים אותו במאכלים כמו אבוקדו, בוטנים, שוקולד וגם תוספי מזון.
"מהמידע שהגיע אלינו", הוא ממשיך, "הכורים, ששהו בתנאים איומים מבחינתם ואופטימליים להתפתחות של פטרת וזיהומים בכפות הרגליים, במפשעה ובבית השחי - כל אותם מקומות בעייתיים - כבר החלו לפתח פטריות לפני שהגיעו אליהם הגרביים. כשהם יצאו, לא רק כפות רגליהם היו במצב מצוין, אלא גם בתי השחי והמפשעות. כלומר קיבלנו עוד אישור לכך שלגרביים היתה השפעה על כל הגוף".
המכרה שקרס היה מכרה נחושת. חשבתם על צירוף המקרים הזה?
לוסטיגר: "עליי להודות שבהתחלה לא עשיתי את החיבור הזה, לא חשבתי על זה בכלל. צפיתי בחדשות כמו כל אדם אחר בעולם. רק אחר כך חשבתי על צחוק הגורל: גוש נחושת שכורה מסוים כרה לפני כמה חודשים עשוי היה להיות זה שהגיע לגרביים אשר הצילו אותו מפטרת ומזיהומים קשים".
"הכל התחיל כמעט כבדיחה", נזכר ג'ף גבאי (62), הטכנולוג הראשי והוגה סיפורי הבדים של קופרון. "אני עוסק בטקסטיל מאז שנות ה-20 לחיי, עוד בניו יורק, וכשעליתי לארץ ב-1973 עסקתי בהמצאת בדים בעלי נתונים מיוחדים לתעשיות שונות. למשל, אוהל מכותנה שלא מתבלה מהר, בדים חסיני אש, קסדה קלה, בדים לגוף המטוס, פיתוח שיטה לצביעה אחידה של כל כמות הבד (בעקבות הבדלי הצבע בין המטר הראשון למטר האחרון). גם במדי הדקרון של צה"ל אפשר להאשים אותי: חיפשו מדים ייצוגיים יותר שיתקמטו פחות - וכך הבאתי את הדקרון", הוא מתגאה.
גבאי מספר כי בנו הצעיר, שחלה באסתמה, התגלה כאלרגי לקרדית הבית. "הלכתי איתו לרופא, והרופא צחק ואמר לי: 'אתה ממציא בדים, אז למה שלא תפתח בד שיהרוג את קרדית הבית על המיטה שלו.'? התחלתי להתעניין במתכות כדי לבדוק חיטוי של חיידקים. זה לא היה חדש שבמשחות נגד פטרת למשל יש אבץ, אבל היה חדשני להשתמש בזה גם בטקסטיל - בדרך כלל השתמשו באלכוהול ובאנטיביוטיקה. אז ישבתי על הטבלה המחזורית וחיפשתי מתכות וכל דבר שמשחרר יונים. קראתי מחקרים, התעניינתי בתכונות של חומרים וארגתי בד עם נחושת מחומצנת. התברר שהיא באמת הורגת את קרדית הבית".
איך הגיבה הסביבה הקרובה?
"בואי נגיד שהתגובה היתה די דומה לאופן שבו התייחסו ליוסף, משהו כמו 'בעל החלומות'. אבל אני לא מושפע ממה שאנשים אומרים, תמיד המשכתי להמציא. בגרביים השתמש הבן הגדול שלי צביקה, כששירת בלבנון לפני 18 שנה. אבל הגרביים הם רק תוצר לוואי של החלום הגדול".
ומהו החלום הגדול?
"בד שמחטא את עצמו לכל אורך החיים, שיכול לשמש בעצם לחטא כל משטח עבודה וכל חלל ויהווה גורם חשוב בשליטה על חיידקים - גם חיידקים אלימים, שהם הגורם הראשון לתמותה בבתי חולים. בורקוב ואני פרסמנו מאמרים ומחקרים בכתבי עת רפואיים, המבססים תיאוריה שיכולה לשמש פריצת דרך למציאת הגורם לחיידקים האלימים ולאפשר ניקוי של אזורים שלמים בבתי חולים. כרגע אנחנו מחפשים בית חולים איפשהו ברחבי העולם שיהיה מוכן לערוך את הניסוי הזה ולהחליף את הטקסטיל כולו: וילונות, מגבות, מצעים, חלוקים, משטחי עבודה, פחים, דלפקים, כיסאות, שולחנות, מקלדות מחשבים וגם תחבושות וכלים רפואיים. זה לא פשוט וכמובן
אחד הספקנים שעליהם מדבר גבאי הוא עמיתו הנוכחי, בורקוב. "ב-1994, כשג'ף הגיע עם הבדים שלו למעבדה שלי במרכז לחקר האיידס בבית חולים קפלן, עסקתי רק במחקר של וירוס אחד מפורסם, HIV, וחשבתי על קריירה בעולם האקדמי הטהור", מספר בורקוב. "הוא השאיר לי כמה בדים עם נחושת, כולל גרביים, אבל הייתי סקפטי מאוד. מאז ילדותי סבלתי מפטרת וההבטחות שלו סקרנו אותי, אז ניסיתי בעצמי. לגרביים לא היה ריח של גרביים - מה שכבר הוכיח שהבקטריה לא מתפתחת שם, שכן זה מה שמייצר את הריח הנוראי שאנחנו מכירים כריח של גרביים, או ריח של בגד שלבשנו והורדנו. תוך יומיים עברה לי הפטרת".
"ניסיתי את הבדים על וירוס ה-HIV - והם הרגו אותו. כך בעצם התחלנו את שיתוף הפעולה. עבדנו על מחקרים וכתבנו מאמרים יחד במהלך השנים, ואפילו הצלחנו לגייס מענק מחקר מקרן לינדה וביל גייטס כדי לבדוק את השפעת הנחושת על מניעת העברת HIV באמצעות חלב האם לילוד. גבאי נתן לי יד חופשית להמשיך ולעסוק במחקרים שלי, ולפני 7 שנים הוא הציע לי להיות המדען הראשי של החברה".
איך היה המעבר מהתחום היוקרתי לתחום של קרמים וגרביים?
"נכון שעזבתי את האקדמיה לטובת העולם העסקי, אבל אין סיפוק גדול יותר מלהצטרף לחברה שהטכנולוגיה שלה עוזרת לאנשים. אמנם מדענים מנסים להשיג הכרה על ידי פרסום מאמרים, אבל כל אחד יגיד לך שהוא גם רוצה לראות שילוב של המדע בעולם האמיתי. היום אי-אפשר למכור מוצרים אם הם לא מבוססים על מחקרים מדעיים. אנחנו משווקים את הרעיון ואת המוצרים שלנו לכל החברות הגדולות בעולם בזכות עבודת המעבדה שלנו והמחקר היישומי, ואני לא מתבייש לומר שאני גם מרוויח היום יותר".
מתי הבדים לא יעבדו ולא ימנעו ריחות לא נעימים או פטרת?
"מאחר שהבדים עשויים מחוטים שמשלבים נחושת מחומצנת כחלק אינטגרלי, תכונותיהם המיוחדות לא הולכות לאיבוד בכביסה. בדקנו זאת אצל חיילי צה"ל בניסויים ארוכי טווח. עם זאת, יש להדגיש שצריך להיזהר ממרככי כביסה. הם לרוב מכילים סיליקון, שתפקידו לצפות את הבד בחומר מרכך. במצב כזה היונים של הנחושת לא יהיו פעילים".
לנחושת יש גם תכונות מסוכנות במינונים מסוימים?
"הגוף שלנו יכול להתמודד עם נחושת. יש מיליארד נשים בעולם עם התקן תוך רחמי העשוי מנחושת, שנמצא בגוף שלהן במשך שנים. בגרביים שלנו יש כ-25% חוטי נחושת מחומצנת בערכים של 1% נחושת. בגרביים 'חזקים' יותר במובן הרפואי אפשר להגיע ל-3% נחושת. זאת כמות קטנה מאוד, שיכולה ליצור שינוי גדול מאוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם