התעשיינים מודאגים: "המכה של היחלשות הדולר עוד לפנינו"
נשיא התאחדות התעשיינים מזהיר מהירידה החדה בייצוא ומהעלאות הריבית, אך מאשים בעיקר את האוצר. "האוצר צריך לדאוג לכך שהאינפלציה תרד ואז הנגיד יוכל להוריד את הריבית"
ברוש אמר את הדברים על רקע נתוני הלמ"ס שהצביעו על צניחה חדה בייצוא, כאשר סך כל ייצוא הסחורות ירד ב-9.4% ברבעון השלישי. עם זאת, מצב הייצוא עלול עוד להחמיר בחודשים הקרובים, מאחר והנתונים מתייחסים לתקופה שלפני הירידות האחרונות בדולר שצנח ב-8.5% מתחילת יולי.
גם בכירי האוצר מודאגים מהירידה החדה בייצוא הסחורות וצופים כי הוא יצנח בקצב מהיר עוד יותר בחודשים הבאים, עקב הירידה בשער הדולר והיורו ובשל צמצום הביקושים של ארה"ב ואירופה.
באוצר טוענים כי הייצוא של ישראל צנח בכ-10% בחודשים האחרונים וכי ירידה זו, לצד הירידה בהשקעות במשק מדליקה נורה אדומה ומסכנת את המשך צמיחת המשק. בנוסף, הם מזהירים כי העלאות הריבית של הנגיד סטנלי פישר יגרמו נזקים קשים ליצואנים ולציבור כולו.
הם מזהירים כי שער הדולר יצנח לכיוון 3.3 שקלים בחודשים הבאים ויגרום לנפילה חדה נוספת בייצוא, האטה חריפה ואבטלה גבוהה. לפי החשש, שער הדולר ימשיך לצלול עקב היחלשות הדולר בשוקי חו"ל והעלאות הריבית בישראל.
גם מכון היצוא פרסם בשבוע שעבר נתונים דומים לאלה של הלמ"ס ולפיהם בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2010 נרשמה ירידה חדה בהיקפי הייצוא וכמו גם בלימה מוחלטת של מומנטום הצמיחה המרשימה שנרשמה החל מהרבעון השני של 2009.
לדברי אבי חפץ, מנכ"ל מכון היצוא, נתוני הייצוא משקפים את מגמת ההאטה בצמיחה העולמית והיחלשות הדולר מול השקל תשפיע רק בחודשים הבאים על ההכנסות מייצוא: "הירידה החדה בייצוא לצד תיסוף שער השקל מדליקים נורה אדומה לגבי עתיד הייצוא", אמר חפץ. לדבריו, בהשוואה לשער החליפין הממוצע של המחצית הראשונה 2009, נחלש הדולר בשיעור של 11.3% מול השקל וכי על-פי הערכת
ניתוח יצוא ענפי הטכנולוגייה העלית על פי ממוצעים דו-חודשיים מצביע על ירידה בשיעור של 11.7% בהשוואה לממוצע החודשים יוני-יולי 2010. הירידה הושפעה מהירידה החדה בייצוא ענף התרופות שירד בשיעור של 19.7% והסתכם בממוצע בכ-575 מיליון דולר (לעומת רמה ממוצעת של 716 מיליון דולר בחודשים יוני-יולי). עם זאת, גם בייצוא ענפי ההיי-טק האחרים נמשכה מגמת הירידה הנמשכת מזה מספר חודשים.
אורי יהודאי, נשיא פרוטרום, יצרנית ויצואנית תמציות טעם וריח לתעשיית המזון, הגיב על הירידה בייצוא בחודשים האחרונים וטען כי "היא נובעת מחזרה של מדינות רבות למסלול רגיל. בחודשים הראשונים של השנה היתה צמיחה בעולם שנבעה מחזרה לעסקים ומהגדלת מלאים לאחר המשבר ב-2009. לכן היתה עלייה ביצוא מישראל".
הוא מבהיר: "הירידה בחודשים האחרונים היא החזרה לצמיחה הרגילה של אותן מדינות, ולכן אנחנו חווים ירידה בייצוא וחזרה להאטה בקצב הצמיחה של הייצוא". יהודאי טוען כי רווחי היצואנים צפויים עוד יותר בעקבות היחלשות הדולר, "אם אנחנו ממשיכים לשלם משכורות, ארנונה וחשמל בשקלים - ומצד שני מקבלים פחות שקלים על המכירה בחו"ל, אז הרווחיות שלנו יורדת. זו מתמטיקה פשוטה: דולר שעומד על 3.6 שקלים מביא פחות רווחים מדולר שעומד על 3.9 שקלים".
יהודאי תומך במדיניות הנגיד וקורא גם לאוצר להתערב במדיניות לטווח הקצר כדי להבטיח שכושר התחרות של היצואן הישראלי לא ייפגע. הוא ממליץ להטיל "מיסוי והיטלים על ספקולנטים שקונים שקלים ולחזק את היצואנים באמצעות הקטנת עלויות שקליות כמו ארנונה, מים וחשמל - לדאוג שלא יעלו. 45% מהצמיחה בישראל באה מייצוא, ובאוצר צריכים לזכור את זה".
שרגא ברוש מזהיר גם הוא שהמשק עלול להיפגע כתוצאה מהירידה בייצוא: "צריך לזכור שכל הפסד למשק של 1 מיליארד דולר מייצוא, יקטין את יכולת המשק לקלוט ולהעסיק כ-15 אלף עובדים. אבל הדולר הוא לא הבעיה היחידה שלנו: השווקים בחו"ל נמצאים בהאטה, גם היורו נשחק בתחילת השנה והתחזיות שמפחידות את היצואנים הן שהדולר יירד עוד יותר".
ברוש מתנגד להעלאת הריבית של בנק ישראל, אבל מאשים בכך את מדיניות האוצר: "הייתי שמח לו הנגיד לא היה מעלה את הריבית, אבל הוא לא יכול לעשות את זה בשעה שהאינפלציה החזויה עוברת את ה-3% בשנה. משרד האוצר צריך לדאוג לכך שהאינפלציה תרד ואז הנגיד יוכל להוריד את הריבית. איך משרד האוצר ידאג לכך? הוא צריך לדאוג לפתרונות דיור, הוא צריך להטיל מס על תנועות הון ספקולטיביות שמחזקות את השקל והוא צריך לאפשר ולעודד את המשקיעים המוסדיים להשקיע בחו"ל".
גד פרופר, מנכ"ל אסם אינטרנשיונל ויו"ר לוריאל ישראל, שמייצאת כ-20 מיליון פריטים בשנה מישראל, אומר: "רוב היצואנים מעדיפים לספוג ירידה ברווחים ואפילו הפסדים כדי לא לאבד לקוח - שעל מערכת האמון איתו עבדו במשך שנים, זאת אלא אם הם מגיעים לקו אדום שבו ההפסדים גדולים מדי", אומר פרופר ומדגיש: "אבל אם מצב כזה של ירידה בהכנסות וברווחים נמשך זמן רב - אז את המכה לא ניתן לראות עכשיו, אלא בעוד כמה שנים כשלא יוכלו להשקיע בציוד ובהרחבת המפעל".
פרופר מוסיף: "אצלנו באסם, החברות הבנות הפועלות בחו"ל - אם זה טבעול אירופה, או אסם לונדון או אסם ארה"ב - קונות את חומרי הגלם והמוצרים מאסם ישראל. כל 3 חודשים הן משלמות לנו לפי שער המטבע באותו זמן, והן נשחקות. הן לא יכולות להעלות מחירים לרשתות השיווק, כיוון שכמו בארץ, רשתות השיווק לא מעודדות עליית מחירים. אז בסופו של דבר מי שיישא בשחיקה הזו היא קבוצת אסם, ולאורך זמן זה יפגע גם ביכולת של אסם להשקיע בקווי ייצור והתרחבות".
מיכאל אילוז, מנכ"ל טבע נאות מסביר שירידת שער הדולר פוגעת בחברה, ששוק פעילות הייצוא העיקרי שלה הוא ארה"ב: "הפגיעה הקשה הנוספת היא בעליית מחירי חומרי הגלם המיובאים מאירופה - שם המטבע הוא היורו. שילוב שני אלה גורמים לכך שנאלץ להעלות מחירים. מצד שני, השווקים בעולם לא מוכנים לקבל עליית מחיר בגלל המצב הכלכלי ולכן אנחנו צופים פגיעה קשה בייצוא. היקף הייצוא בדולרים של טבע נאות מהווה כ-65% מהייצוא שלה בכלל ומסתכם בכ-45 מיליון דולר", מסכם אילוז.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם