איך לא חשבנו על זה קודם? הגאדג'טים ששינו את חיינו
נסו לדמיין את חייכם בלי המכשיר הסלולרי. מצליחים? אינספור המצאות שינו כליל את העולם בו אנו חיים והפכו לחלק בלתי נפרד ממנו. רועי לטקה משחזר 3 מהמהפכות הגדולות. ומהו הגאדג'ט ששינה את חייכם?
"פעם בכמה שנים מגיח אל חיינו מוצר מהפכני שמשנה את הכל. אתה בר מזל אם יוצא לך לפתח אחד כזה במהלך הקריירה שלך. אפל זכתה לפתח במהלך חייה מספר מוצרים שכאלו". את הדברים האלה אמר מנכ"ל החברה, סטיב ג'ובס, בשנת 2007 במהלך כנס MacWorld,
מכשיר הסלולר החכם שהוצג מאוחר יותר באותו המעמד, שינה מקצה לקצה את תעשיית הסלולר, הוביל את מסכי המגע אל חיינו והפך את רשת האינטרנט לרכיב זמין מתמיד באמצעות ממשק אינטואטיבי במיוחד.

יש לציין כי השקתו של האייפון לא חשפה טכנולוגייה מהפכנית. מסכי מגע היו קיימים גם הרבה לפני אפל, כך גם קישוריות ה-WiFi. אלא שאפל ידעה לייצר מכשיר נוח במיוחד, שמשלב את הטכנולוגיה הקיימת, ומעניק לו ממשק מהפכני ועיצוב מרשים.
ערב השקת האייפון כלל שוק הסמארטפונים מכשירים מגושמים בעלי ממשק מסורבל, שמאפשרים גישה בלתי אינטואיטיבית בעליל לרשת האינטרנט. המכשירים המתוחכמים לכאורה הכילו לרוב מקלדת עם מקשים קטנטנים ומערכת תפריטים מסועפת, שהקשתה על השליטה על המכשיר. חברת RIM, יצרנית הבלקברי, מוטורולה ונוקיה שלטו באותה העת בשוק המכשירים הסלולריים המתקדמים והכתיבו את הטון.
בשנת 1979 הציגה לראשונה חברת סוני את מכשיר הווקמן ביפן. המכשיר הקטנטן שעשה שימוש בקלטות (או קסטות אם תרצו), אפשר למשתמשים לקחת את המוזיקה האהובה עליהם יחד איתם ולהאזין בה בכל מקום.
במהלך שנות ה-80 החל המכשיר החדש להימכר ולהיקנות בכל העולם ובשנות ה-90 כבר הפך לאחד ממוצרי האלקטרוניקה הפופולריים ביותר, כששם המותג הופך למילה נרדפת לכלל המתחרים שסיפקו נגני קלטות ניידים.
דעיכתו של מוצר הפלא של סוני החלה במקביל להתפתחותן של טכנולוגיות חדשות. על אף שלאורך כל התקופה שמרה סוני על קו המוצרים והתאימה אותו להתפתחות, הטכנולוגית הקיימת, המדיה הדיגיטלית ומאוחר יותר גם כונני הפלאש, חרצו את דינו של הווקמן - וסוני מעולם לא הצליחה לשחזר שוב את הצלחתה בתחום המוזיקה.

הקונספט של מכונה הטבועה בקיר ומעניקה לנו כסף מזומן נחשבת לטריוויאלית למרבית בני האדם החיים בעולם המערבי. גם במקרה זה, היתה זו יפן שהעניקה את פריצת הדרך בתחום. בשנת 1961 נעשה ניסוי ראשוני בארצות הברית ובו הוצב מכשיר למשיכת כספים בשיתוף עם אחד מהבנקים המקומיים. הניסוי הקצר נחל כישלון, ולקוחות הבנק העדיפו שלא לעשות בו שימוש.
בשנת 1966 הוצב מכשיר מתקדם יותר בטוקיו ושנה לאחר מכן באנגליה. שניהם הצליחו באופן חלקי בלבד. בניגוד למכשירי אלקטרוניקה אחרים, במקרה הנוכחי מדובר היה בשינוי תפיסתי לא פשוט עבור המשתמש והמוסדות הפיננסיים. אלו, נתבקשו להפקיד את כספם בתוך קופסה, כשהם מטילים ספק רב באמינותה של הטכנולוגיה, בתקלות האפשריות ובתגובה של לקוחות הבנקים.
הלקוחות, שהורגלו במשך שנים למענה אנושי, עמדו עתה מול מכשיר אלקטרוני גדול הדורש מהם פרטים מזהים, חוששים גם הם שתקלה אפשרית עשויה לשנות דבר מה בעתודות הכסף השמורות שלהם. נשמע כמעט כמו מעשייה, לא?