"כמו מניה ספקולטיבית": מה הסיפור של מחירי העגבניות?
חיי מדף קצרים, חום כבד שפוגע ביבול, מחסור בידיים עובדות, ובעיקר: המחירים - שבשמים. הצרכנים מודאגים מהתייקרות המרכיב העיקרי בסלט, בעוד מומחים בתחום ממהרים להרגיע: "עוד שבועיים זה ייגמר". אייל לוי יצא למסע בעקבות האדמונית שמשגעת את המדינה
ג'קי סיים לאכול את הירק האדום ויצא לסיור בממלכה החדשה עד שנשמעה במערכת הכריזה הודעה: "החברים מתבקשים לחדר האוכל". זמן הצהריים הגיע. כבר במדרגות הוא ראה שממול, בגיהינום, נערכת חאפלה מטורפת. מנגלים מסודרים בשורות, סטייקים, שיפודים, בירות וים של חתיכות, והנה הוא שוב מול אלוהים וגם הפעם עגבנייה. ג'קי החליט לא להבליג. "מה הסיפור,"? הוא ביקש לדעת מבורא עולם, ואלוהים סיים לקלף ונאנח. "בחיאת ג'קי, מה רצית, שבשביל שניים נפתח כאן מסעדה?".
את הבדיחה סיפר שלום שעובד בחנות הירקות של משה עיני, בלב רמת גן, ומי בדיוק הופיעה בכניסה? לקוחה. "מה, אלה העגבניות שם, בחוץ?", היא שאלה בחשש. "פעם הן היו שלושה שקלים לקילו". משה, שכבר מכיר היטב את השאלה ומוכן עם התשובה, ענה בחיוך: "גברתי גם פעם אנחנו היינו יפים וצעירים". מי חשב שככה נתעסק עם העגבנייה. זאתי שהיינו זורקים לסלט עם שמן, קצת כוסברה, מלפפון. לא מתלוננת, לא מתבכיינת. כולה ירק מתוך שורה ארוכה במקרר. אלא שעכשיו אכן מדובר בפרי גן עדן, לפחות לפי המחיר.
כן, בזמן שישנתם, מדי לילה, מגיעות משאיות עמוסות סחורה מכל הארץ לשוק הסיטונאי ומשם התוצרת הטרייה מחולקת לחנויות. המגדלים יושבים כל אותו זמן עם כוס קפה שחור ומחכים בסבלנות לעדכונו של התקליט. אותו סוקר של מועצת הצמחים שמסתובב בין כמה דוכנים, לוקח מחירים ובסוף מכין ממוצע שלפיו ייקבע המחיר הסיטונאי לקילוגרם של אותו ירק באותו יום. והרי התקליט ליום שלישי 12 באוקטובר: חצילים 2.60 שקל; מלפפוני חממה 6.40 שקל; כרוב לבן 5.20 שקל; עגבניות חממה 10.60 שקל. שמתם לב לקפיצה? אין עגבניות.
"כמו מניה ספקולטיבית", מסביר אורי נעמתי מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה. "ככה הם מחירי העגבניות. אתה יכול לקבל מכה על הראש שלא קיבלת בחיים, ויכול להרוויח. זה ענף שלרוב מפסידים בו. המחיר תנודתי, כי חיי המדף קצרים, אבל משבר ברמה הזו לא קרה אף פעם. בחודש אוגוסט שברנו שיאים במזג האוויר. הצמח לא מגיב רק לחום, אלא גם למשך שלו. היה באוגוסט
עגבנייה היא צמח די מפונק ולא קל לתפעול. כמעט כל הירקות נפגעו בגל החום המטורף של אוגוסט, אבל אם את האחרים אפשר לשקם בתוך ארבעה עד שישה שבועות, אצל עגבנייה מרגע השתילה ועד שהיא נקטפת יכולים לעבור שלושה חודשים והבור העמוק שיצר החמסין של אוגוסט, אמור להיסגר רק בנובמבר.
הרי שאלתם את עצמכם איך גדלה העגבנייה. קודם כל, אחרי השתילה, כשהצמח מתחיל להתרומם, לתוך החממות מוכנסות דבורי הבומבוס האחראיות להאבקה. עוברות פרח-פרח, בלעדיהן לא יהיו עגבניות במקרר. עכשיו, בחום הכבד, כשכולנו היינו תחת פיקודו של המזגן, הדבורים האלה בקושי יצאו לעבודה, חלק מהן מתו במילוי תפקידן. אין האבקה, אין ירק. ענפים שהיו אמורים להחזיק בקלות חצי קילו עגבניות, ייצרו במקרה הטוב 60 גרם, שזה צחוק מהעבודה. של הדבורים.
"קוטפים היום 40% מהפוטנציאל", משוכנע מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות שמטפח בעצמו עגבניות במושב אוהד, שבחבל אשכול. "חסרים 9,000 טון. ברגע שאתה רואה על הענף במקום שבע עגבניות רק שתיים, אז אתה יודע שמדובר בחוסר. יודעים גם לפי כמות המשאיות היוצאות כמה השכן שלך קטף. פעם היה מוציא משאית ביום, עכשיו בקושי חמישה משטחים".
חבל אשכול מייצר את רוב העגבניות בשוק. "האסם של המדינה", אמר לי עידו נחום, מגדל ותיק ממושב מבטחים. "יש פה מזג אוויר מושלם. אפשר לגדל את העגבניות הכי טובות בעולם ואוהבים אותנו. אנחנו שולחים לאירופה והמחירים עולים על אלה של הספרדים".
נסעתי לממלכה של משפחת נחום, שפעם נחשבה לאחת מהמגדלות הגדולות בארץ. מועצה אזורית אשכול נמצאת די בשולי מפת ישראל, גם פיזית וגם מבחינת עניין. "סוף העולם שמאלה", כמו שנחום הסביר. דרומית לשדרות, נמתחת מקיבוץ בארי בצפון עד חולות עגור בדרום. עשרת אלפים תושבים שחלקם הגדול עדיין מתעסק בדבר הישן והעתיק שנקרא חקלאות.
"אין פרנסה אחרת", אמר לי גליל נחום, אחיו של עידו. "אם אני לא אעבוד בחקלאות, מה אני אעשה? אתה לא יכול לבוא מחר בבוקר ולהגיד ל-86 משקים במבטחים יש מפעל, לכו לעבוד. פה מגדלים עגבניות וחיים מהן. תעשה לי בדיקת דם וייצא רסק".
אלא שהממלכה של משפחת נחום צמצמה דרסטית את פעילותה בשנים האחרונות. אם לפני שלוש שנים הם היו קוטפים מאה דונם, היום הם מסתפקים ב-15 דונם, ולדבריהם זה לא רק החום. "התמודדנו במשך שנים עם החום", אמר עידו כשהוציא אותי לסיור בחממות. "הסיפור שלנו הוא ידיים עובדות. היו לי 67 תאילנדים והיום יש 28. הורידו ביותר מחצי ואף אחד לא יכול להחליף אותם. אז לא שותלים יותר.
"הרי מה שקורה עם העגבניות הוא שהחום מאיץ את הגדילה. את הגבעול צריך ללפף על חבל כדי להחזיק אותו ישר. אם הוא נופל, הוא נשבר והצמח מת. פועל תאילנדי מלפף שלושת רבעי דונם ביום, הבדואי מצליח רבע דונם והישראלי עדיין בהפסקת עשר".
"אני מוכן לפרסם שאעסיק בשכר מינימום פלוס 50% ועדיין הישראלים לא יבואו", משוכנע גליל נחום. "לא מסוגלים. הבאנו אותם באוטובוסים. ביום הראשון הגיעו 40 עובדים. בשעה תשע וחמישה אמרו 'תחתום שאנחנו לא מתאימים'. אמרתי להם 'לכו'. ב-11 נטשו שמונה נוספים. בסוף היום נשאר אחד שאמר שהוא לא מסוגל. האמת, אילו היו אומרים לי קח 500 שקל ותעבוד יום בחממה, הייתי מוותר. מה, למות אחרי שבוע?".
מאיר יפרח, מארגון מגדלי הירקות, מחזק את דבריו. "תצטרכו להתרגל. אם לא תהיה פעולה של הממשלה וימשיכו לקצץ את מכסת העובדים, נגמור את החוסר של נזקי חום וניכנס לחוסר בעובדים. תנו לחקלאות עובדים ותקבלו ירקות במחירים סבירים כל השנה".
בימים האחרונים יצא למגדלי העגבניות שם לא הכי טוב, גוזרי קופונים שמתעשרים על חשבון הציבור, וזה הכי פוגע בהם. גם ככה חיים שם בקושי. "בגדול יש מצב שחקלאים אוהבים להוציא מעט ארגזים במחירים גבוהים", מודה עמוס עוזרי, מגדל עגבניות מצטיין ממושב פצאל שבבקעה. "פחות קרטונים, פחות הובלות, פחות עבודה. אבל לא בונים על זה. בונים על מחיר סביר".
"אני אומר לך בכנות", הוא מוסיף, "אני חקלאי, רוצה להרוויח, אבל אם יש מחירים של
30-20 שקל, אל תקנה. אפשר לחיות גם בלי עגבנייה איזה חודש. ושתדע שמי שמרוויח אלה הרשתות. הלוואי שהייתי מקבל את המחיר שאתה משלם במכולת. הייתי מסתפק גם בחצי".
ואת זה אומר מישהו מהתחום והוא לא לבד. ד"ר אלון הברפלד מחברת "הזרע ג'נטיקס", שמפתחת זני ירקות, היה אחראי שם במשך שמונה שנים למוצר עגבנייה. מכיר אותה מכל צדדיה ולא מתרגש מהמצב. "תשחרר צפירת הרגעה", הוא ביקש. "עוד שבועיים זה נגמר. אם תסתכל אחורה, כל שנה אותו איתות בנושא העגבניות, מתחילת ספטמבר עד אמצע נובמבר. זה אף פעם לא הגיע ל-20 שקל, אבל עשרה שקלים ומעלה. זה בגלל המעבר מהקיץ לחורף, לא קניתי עגבנייה במשך שבועיים. לקנות עגבנייה ירוקה ומכוערת שבחורף לא היית משלם עליה שקל?".
"הזרע ג'נטיקס" הוציאו לא מזמן את זן האנטונלה שעמיד לחום, אבל נותן את התשובה לעגבניות הקיץ ולא לעגבניות החורף, שהן היום בחוסר. הברפלד, שמשמש היום כמנהל השיווק בחברה, אומר שהם עובדים גם על זה. "נפתור את הבעיה אם נדע לגדל עגבניות בעונות החמות, ואת זה לאט לאט לומדים. כל הזמן משתפרים. עצם זה שהשנה התחלנו עם האנטונלה זה כבר הוסיף משהו. בשנה הבאה, בקיץ, יהיו עגבניות יותר טובות למשך קצת יותר זמן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם