מהזירה העסקית לאקדמית: ליצחק קאול יש כמה הצעות למערכת החינוך
אחרי שהקים את רשות הדואר וניהל את בזק - יצחק קאול פונה לאקדמיה "כדי להשתתף בתהליך הכשרת הדור הבא של המשק". כיו"ר המסלול האקדמי המכללה למינהל יש לו לא מעט רעיונות להפיכת האקדמיה הישראלית למובילה עולמית. "היתרון שלנו הוא בהיותנו חברה לומדת, אוי לנו אם נדכא את זה"
מתוך 66 מוסדות להשכלה גבוהה, רק 7 הן אוניברסיטאות מחקר. בעוד שמספר האוניברסיטאות בארץ יציב כבר שנים ארוכות, מספר המכללות עולה משנה לשנה וכיום פועלות בארץ 21 מכללות ציבוריות מתוקצבות ו-14 מכללות פרטיות (יתר המוסדות הם האוניברסיטה הפתוחה והמכללות להוראה).
המכללות מקבלות לרוב יחס מכליל. הציבור הרחב לא תמיד מבדיל בין אלו המתוקצבות לבין אלו הפרטיות, שיצרו למכללות תדמית של מוסדות לבני עשירים המשלמים שכר לימוד הגבוה פי 3 משכר הלימוד באוניברסיטאות. בין המכללות לאוניברסיטאות מתנהל גם קרב איתנים על חותמת האיכות.
המכללות מתהדרות בתרומה החברתית להגברת הנגישות להשכלה גבוהה בשל פיזורן הגדול בארץ; האוניברסיטאות מנפנפות בהיותן מוסדות מחקר שאיכות התואר אותו הן מעניקות עולה כביכול על זו של המכללות. אין תשובות חד-משמעיות בקרב הזה, אבל מה שבטוח הוא שהמכללות כאן כדי להישאר, ויעידו על כך המספרים: 64% מהסטודנטים בישראל לומדים במכללות, 36% בלבד באוניברסיטאות.
בניגוד לעמיתיהם באוניברסיטאות, ראשי המכללות מוכרים פחות. אחד המעניינים שבהם - שדווקא מוכר בזירה העסקית יותר מאשר בזירת החינוך - הוא יצחק קאול, יו"ר המסלול האקדמי המכללה למינהל. האיש שניהל ענקיות כמו בזק ורשות הדואר, עבר לעולם של תוכניות לימוד, אולמות הרצאה, ספריות מרצים וסטודנטים. קאול ממוקם ב-8 השנים האחרונות בלשכה מרווחת אך פשוטה יחסית למראה, בקומת ההנהלה של המכללה למנהל, בקמפוס המטופח בראשון לציון, בו לומדים 12 אלף סטודנטים.
"לאחר שהקמתי את רשות הדואר וניהלתי חברה קטנה בשם בזק, אני משתתף עכשיו בתהליך הכשרת הדור הבא של המשק הישראלי", אומר קאול בראיון מיוחד לעסקים שישי, עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית החדשה.
לקאול יש תיאוריות מובנות ומנומקות על כל סוגייה בחינוך. חלק מהתיאוריות נשמעות פנטזיונריות, כמו חזונו להקדים את סיום התיכון בשנה ולדחות את הגיוס בשנתיים והשאיפה שכל תלמיד יעשה תואר ראשון עיוני או מקצועי; או למשל האפשרות להעניק "ואוצ'רים" לסטודנטים במקום סבסוד שכר הלימוד למוסדות, כך שסטודנט יוכל לבחור ללמוד במכללה פרטית, אך שכר הלימוד שלו בכל זאת לא יהיה גבוה כל כך.
חלק מהתיאוריות שלו פחות בומבסטיות וריאליות יותר ליישום - כמו למשל שינוי הרכב המועצה להשכלה גבוהה והגברת הייצוג למכללות, או החלת שיטה של דירוגי פקולטאות רשמיים מטעם המדינה. "בין אם זה סמל סטטוס או לא, להיות חברה לומדת זה אחד היתרונות היחסיים של המדינה ואוי לה לחברה אם תדכא את זה", אומר קאול. "האתגר של כל מפעל וכל מדינה הוא להשביח משאבים. תמיד אמרו שבישראל אין משאבים, רק המוח האנושי, ועכשיו כבר יש גז. אבל בכל זאת, איך משביחים את המשאב האנושי? הדרך היחידה היא להשקיע בחינוך. ישראל צריכה להיות בין 10 המקומות הראשונים בעולם בחינוך. במקום זה לקחנו את המשאב הכי חשוב שלנו והורדנו את ערכו".
המכללות משביחות את המשאב האנושי כמו האוניברסיטאות?
"בוודאי. אם הן לוקחות 60% שלא נקלטים או לא ילמדו באוניברסיטאות, אז הן שומרות על המשאב ומשביחות אותו. אי אפשר לדבר בהכללה. יש מכללות שדורשות תנאי סף גבוהים ויש כאלה שדרישות הסף בהן באמת נמוכות. אבל זה נכון גם לגבי האוניברסיטאות, לא כולן באותה רמה".
"אוניברסיטה זו לא מילת קסם, לא כולם מצטיינים. פה יש למל"ג תפקיד מרכזי שאני לא רואה שהוא עושה אותו. אני למשל בהחלט בעד דירוג של המוסדות להשכלה גבוהה, כולל פקולטאות ספציפיות. אם ידרגו אותי נמוך אני אקרא לצוות שלי ונשתפר. למה לא עושים את זה? כי אף אחד לא אוהב להיות מבוקר. עכשיו, השליטה במל"ג היא של האוניברסיטאות. הם כולם אנשים טובים, אבל איך הם יבקרו את המוסדות מהם הם מגיעים?".
קאול. ''אוניברסיטה זו לא מילת קסם, לא כולם מצטיינים''
יוסי אלוני
"לא מגזים"
14 מכללות פרטיות פועלות כיום בישראל. ההגמוניה שייכת למכללה למינהל ולמרכז הבינתחומי בהרצליה, אך גם שחקניות אחרות במגרש הפרטי צוברות תאוצה. אפשר להתווכח על תופעת המכללות הפרטיות להתלונן על שכר הלימוד האליטיסטי (שנת לימוד במסלול האקדמי המכללה למינהל עולה בממוצע כ-27 אלף שקל, קרוב לעלות תואר שלם באוניברסיטה או במכללה מתוקצבת) ולהדביק להן תדמית של מרבץ עשירים ש"קונים תואר" - אך קשה להתעלם מההצלחה שלהן.
כשמן של המכללות כן הן - פרטיות לחלוטין, לא מקבלות שקל מתקציב ההשכלה הגבוהה של מדינת ישראל. הקשר שלהן הוא לא לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), אלא למועצה להשכלה גבוהה האמונה על אישור והכרה
בתוכניות הלימוד שלהן. למרות היותן פרטיות לחלוטין, הן לא אוהבות את הניתוק ממערכת קבלת ההחלטות או את תדמיתן הלכאורה פחותה אל מול האוניברסיטאות.
קאול מספר על פגישות טובות שערך בין היתר עם יו"ר ות"ת פרופ' מנואל טרכטנברג ועל ההערכה שיש לו לקברניטי המערכת, אבל לא מסתיר ביקורת חריפה על היחס שמקבלות המכללות - מעיכובים או מניעה באישור תוכניות ועד חוסר ייצוג בחלונות הגבוהים.
"64% מציבור הסטודנטים לומדים במכללות. איפה כל הסטודנטים האלה היו בלי המכללות? חלק גדול מהם היה לומד בחו"ל, אחרים לא היו לומדים. אנשים רוצים ללמוד והמכללות מאפשרות להן את זה. איך אומרים, 'לא תחסום שור בדישו'".
קאול. 64% מציבור הסטודנטים לומדים במכללות
יוסי אלוני
הכתבה המלאה מתפרסמת במוסף עסקים שישי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם