נוחי דנקנר בראיון לעסקים: "צריך לעודד אותנו - ולא לדכא"
לקראת הדיון בלשכת ראש הממשלה, אומר בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי למעריב עסקים כי "ריכוזיות היא המצאה שאין לה אחיזה במציאות". גם מחקר שמימנה הקבוצה הגיע למסקנה כי "הריכוזיות במשק לא חריגה ואינה בסדר העדיפות הלאומי". החוקרים, פרופ' אפרים צדקה וד"ר יעקב שיינין: הצרכן לא מושפע מגרעיני השליטה הגדולים
דנקנר התייחס לנושא בעקבות מחקר של פרופ' אפרים צדקה וד"ר יעקב שיינין, שקבע כי "הריכוזיות במשק הישראלי אינה חריגה ביחס למקובל בעולם ובכל מקרה אינה מהווה בעיה בסדר עדיפות לאומי". המחקר מומן על ידי קבוצת אי.די.בי, אולם החוקרים מבהירים בפתח דבריהם כי החברה לא התערבה באף שלב של ביצוע העבודה ולא הנחתה אותם בדבר המסקנות הרצויות.
דנקנר, ששולל את הטענות על "שלטון המשפחות" בישראל, טוען כי "צריך לעודד את המגזר העסקי ולא לדכא אותו. גם אנשי עסקים צריכים אווירה הרמונית ואוהדת על מנת להגיע למיצוי כשרונות ויכולות. מעבר לכך יש צורך בסביבה עסקית תומכת ואולי אפילו מפרגנת".
לדבריו, "ממצאי העבודה חד-משמעיים. אין כל בעיה של ריכוזיות במשק הישראלי - אלא להיפך: המשק תחרותי וחזק, מאופיין ברגולציה טובה ויעילה ונמצא בנקודת זינוק מהטובות אי פעם להמשך צמיחה מואצת". כלכלת ישראל משוועת לצמיחה וקטר הצמיחה הוא המגזר העסקי. חוסנו של המשק יוצר הזדמנות לרפורמות להסרת חסמים בירוקרטיים ולהגדלה של התחרות".
עוד אמר דנקנר כי "הדרך לעידוד הצמיחה במשק היא באמצעות חוק עידוד השקעות הון, עידוד עסקים קטנים ועידוד יצואנים. יש להשיב למשק את אווירה תומכת צמיחה ועסקים ואווירה של המרצת היוזמה החופשית".
לטענתו, "היעד של הקבוצה הוא להמשיך ולבנות אותה כקבוצה גלובלית שעסקיה ופעילותה הן בישראל ומחוצה לה".
במסגרת מחקרם, שהועבר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר יובל שטייניץ, שוללים צדקה ושיינין את קיומה של הריכוזיות במשק הישראלי ואף מצביעים על השפעה נמוכה של גרעיני השליטה הגדולים על הצרכן.
לטענתם, יש להבחין בין שני סוגי ריכוזיות: ריכוזיות ענפית (המתייחסת לרמת התחרות במשק) וריכוזיות כללית (ריכוזיות של בעלי גרעיני שליטה). לדבריהם, "הניסיון לקשור בין הריכוזיות הכללית לפגיעה אפשרית בצרכן היא אינטרפרטציה ישראלית. בסוגיית הריכוזיות הענפית מטפלת הרשות להגבלים עיסקיים, השומרת על איזון נכון בין תחרות ליעילות".
הכלכלנים מציינים כי לסוגיית גרעיני השליטה אכן קיימת השפעה על רמת התחרות במשק, אך הם קובעים באופן חד משמעי כי "לא נמצאו מדדים אמפיריים הקושרים בין הריכוזיות הכללית לרמת התחרותיות".
לטענתם, ההתמקדות בחברות הציבוריות בעת הטיפול בסוגיית הריכוזיות איננה נכונה, שכן הן מייצרות כ-35%
גם השפעתם של גרעיני השליטה על הצרכן הישראלי מוגבלת ומהווה 14% מההשפעה על סל התצרוכת הכולל שירותי בנקאות, ביטוח, תקשורת, ותחנות תדלוק. בתחומים אלה פועלים 21 חברות מתוכם 17 גופים גדולים ו-4 קטנים. לדברי צדקה ושיינין, "שליטה על נתח מהחברות הציבוריות אינה מקנה שליטה על הפעילות הכלכלית במשק".
החוקרים חוזרים על ממצאים שכבר הוצגו בעבר, לפיהם קיימת ניידות רבה בקרב קבוצות השליטה, וכל 10 הגופים הגדולים במשק הישראלי התחלפו במרוצת 12 השנים האחרונות. לטענתם, ככל שהחברה קטנה יותר כך רמת הריכוזיות בענף גבוהה יותר.
עוד עולה מהעבודה הכלכלית כי שיעור הריכוזיות בישראל דומה לשיעור הריכוזיות במדינות אירופה אשר גודל האוכלוסייה בהן דומה לישראל. פרט לכך, שיעור האחזקה של 10 גרעיני השליטה הגדולים בבורסה עומד על 30% משווי השוק.
לטענת החוקרים, הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל מחזיקות "בשרשור" לפחות ב-255 מאותן החברות בעלות ההשפעה על הפעילות המשקית. נתוני המחקר מראים כי בכל מקרה חברות בעלות גרעין שליטה יציבות יותר מחברות הפועלות ללא גרעין שליטה, וכי בעלות שיעורי רווחיות גבוהים יותר בתקופות פריחה כלכלית ובזמני שפל. במחקר אף נמצא כי החברות התמודדו בהצלחה עם המשבר הפיננסי האחרון.
צדקה ושיינין מבהירים בעבודתם כי המדיניות הממשלתית לאורך כל השנים האחרונות תמכה בחברות ציבוריות המחזיקות גרעיני שליטה ללא ביזור של המניות בין מספר רב של בעלים.
התייחסות מעניינת נוגעת להצעה להטלת מס על הדיבידנדים המועברים בין חברות גרעין השליטה. לדברי צדקה ושיינין, "למעט ארה"ב בה נהוג מס בשיעור של 7% על דיבינד מחברות בנות לחברה האם, לא קיים מס כזה במדינות העולם, ובכל מקרה הוא אינו יעיל ונחשב למעשה ככפל מס".
לאור זאת קובעים החוקרים כי אין היגיון בהצעות המועלות לאסור על חברות השקעה להחזיק בו זמנית בשליטה על תאגידים פיננסיים ועל תאגידים ריאליים. הטיפול בנושא זה הוא באמצעות כללי האחריות התאגידית.
בתוך כך, התנועה למען איכות השלטון קוראת ליישם את החלטת ועדת הכספים ולהקים לאלתר ועדה לבחינת הריכוזיות במשק הישראלי. לטענת התנועה, האחריות הציבורית מחייבת את הקמת הוועדה באופן מיידי, זאת על אף שהקמת הוועדה נוגדת את האינטרסים של פירמידות השליטה ("קבוצות עסקיות") במשק הישראלי.
התנועה למען איכות השלטון פנתה אל ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל בבקשה ליישם בדחיפות את החלטת ועדת הכספים ולהקים ועדה ציבורית, מקצועית ובלתי-תלויה - לבחינה וגיבוש המלצות לטיפול בסוגיית הריכוזיות במשק הישראלי.
התנועה פנתה לראשונה אל המכותבים מעלה, בעקבות הצהרת ראש הממשלה בתחילת חודש יוני השנה על כוונתו לפעול "בצורה נחרצת, נחושה ומושכלת" לצמצום כוחן של הקבוצות העסקיות במשק הישראלי (אשר מסבות פגיעה קשה לתחרות ולצמיחה במשק) ועל קריאתו לבחינת סוגיית ניגודי העניינים הבעייתיים באחזקות הצולבות בין תאגידים ריאלים לחברות פיננסיות. הצהרה זו זכתה לגיבוי נמרץ בדוח התקופתי של בנק ישראל לשנת 2009.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם