הוצאה לפועל: לא סוף העולם
בכל שנה מתווספים אלפים למעגל החייבים של ההוצאה לפועל. פתיחת תיק אמנם אינה סימן מבשר טובות, אך היא גם עשויה להיות נקודת הפתיחה להסדר עתידי. יוצאים מברוך כלכלי ופותחים דף חדש
הליך ההוצאה לפועל לא פוגע במלוא עוצמתו בחייב כבר בשלב הראשון. התיק נפתח אך ורק לאחר שניתן פסק דין, הקובע כי על החייב לשלם לנושה שתבע ממנו את חובו בבית המשפט, או במקרה שלא כובד צ'ק או שטר חוב, שהוא למעשה כמו פסק דין.
במקרה שהחייב מחליט (או במקרה שהמציאות כופה זאת עליו) כי למרות החלטת בית המשפט אין ביכולתו לשלם את הסכום שנפסק, פסק הדין הינו סנונית ראשונה המבשרת על מעורבותה של מערכת ההוצאה לפועל, שמטרתה ליישם את פסיקות בית המשפט ולהחזיר את חובות החייבים.
השלב הראשון בהליך הוא מכתב אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, המתריע בפני החייב כי נפתח נגדו תיק בלשכה. מכתב האזהרה מעמיד בפני החייב כמה ברירות: הברירה הראשונה היא לשלם את הסכום הנדרש בתוספת ריבית, הצמדה והוצאות פתיחת התיק; במקרה שמצבו הכלכלי של החייב מונע את תשלום החוב, הרי שהוא יכול לפנות לרשם ההוצאה לפועל בתוך 20 יום ממועד קבלת האזהרה, ולבקש "צו תשלומים" שיאפשר את פריסת החזר החובות על פני תקופה ארוכה יותר.
הצו ניתן לפי גובה ההכנסה ולפי מצבו הפיננסי והמשפחתי של החייב. "ישנה נוסחה קבועה: לוקחים את ההכנסה של התא המשפחתי, מפחיתים ממנה את ההוצאות הקבועות והחיוניות של החייב ומשפחתו, והיתרה הפנויה נלקחת לטובת צו התשלומים", מציין עו"ד בנימין כהן, מומחה לדיני הוצאה לפועל ושותף במשרד דורה כהן-ויצמן.
עם זאת, יש להביא בחשבון כי אם צו התשלומים יקבע כי מצבו של החייב נמוך מהמדרגות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, ההוצאה לפעול רשאית להכריז עליו כ"חייב מוגבל באמצעים" - ובהתאם להטיל עליו מגבלות כגון איסור להשתמש בכרטיסי אשראי, לשלם באמצעות צ'קים, עיכוב יציאה מהארץ ואיסור להיות בעל עניין בתאגיד.
פריסת החובות מאפשרת למעשה לאנשים קשי יום שנקלעו לחובות כבדים להמשיך בחייהם ולנהל אורח חיים שבו אינם מהווים נטל על החברה. כך, גם אם מדובר בחובות של מאות אלפי שקלים, חייב שמצבו הכלכלי קשה עשוי לשלם מאות שקלים בלבד בכל חודש, הודות להליך הזה.
"מצב של חדלות פירעון וחובות גבוהים איננו סוף העולם", אומר כהן. "כיוון שהמחוקק ביקש ליצור מציאות שבה חייבים יוכלו להמשיך לנהל רמת חיים בסיסית, הרי שפתיחת התיק בהוצאה לפועל יכולה פעמים רבות להיות לטובת החייב ולסיים מחול שדים בהסדר שהוא יוכל לחיות איתו".
לחייבים רבים שנקלעו למצב כלכלי קשה יש לעתים קרובות תיקים רבים בהוצאה לפועל. במקרים אלה החייבים יכולים לבקש איחוד תיקים, שימנע מצב שבו פועלים נגדו כמה גורמים בעת ובעונה אחת ומונעים ממנו למעשה לנהל אורח חיים תקין. איחוד התיקים, המלווה בצו הפורס את התשלומים לסכום חודשי קבוע, קונה לחייב שקט.
עם זאת, השימוש בזכות לאיחוד מאפשר לחייב להחזיר את חובותיו בצורה נוחה יחסית - אולם מאידך, יש לה מחיר: חוק ההוצאה לפועל הציב סייגים בפני התנהלותו הפיננסית של החייב ואף הגביל את חופש התנועה שלו, כדי להבטיח כי לא ינצל זכות זו לרעה וימשיך לשרת את חובות הנושים.
במקרה שהחייב יכול לשלם מדי חודש כ-3% מגובה החוב, הרי שההגבלה היחידה המוטלת עליו ברוב המקרים היא עיכוב יציאה מהארץ.
יש לציין כי מלבד הסנקציה הרשמית, הרי שלקוח בנקאי שהפך לחייב בהוצאה לפועל צפוי לגלות כי בנקים ומוסדות פיננסיים אינם נותנים בו אמון, והוא צפוי להתקשות בקבלת אשראי, הלוואות ושירותים בנקאיים אחרים. "ישנם חייבים רבים המסדירים את חובותיהם ומגלים כי הם מתקשים לעשות סדר מחודש בחייהם", אומר כהן. "הסיבה לכך היא היד הקשה שנוקטים הבנקים כלפי לקוח ש"נכוו" ממנו בעבר.
במקרה שהחייב איננו יכול לשלם כ-3% מהחוב מדי חודש במסגרת איחוד התיקים, הרי שהוא עתיד לעמוד מול שורה ארוכה יותר של סנקציות. מלבד עיכוב יציאה מהארץ, חייב שכזה איננו יכול להיות שותף בחברה בע"מ, ובמקרה שהוא כבר שותף בחברה כזו, עליו לקבל אישור מיוחד מראש ההוצאה לפועל כדי שיוכל להמשיך להיות בעל עניין בחברה.
כמו כן הוא צפוי לסבול מסטטוס של "מוגבל חמור" שנרשם בבנק ישראל, אשר לא מאפשר לו להשתמש בכרטיסי אשראי ובצ'קים או לפתוח חשבונות בנק נוספים לאלה שיש לו. לכל חוב ישנה ריבית פיגורים שונה, לפי ההסכם שנחתם עם אותו החייב
ריביות הפיגורים הגבוהות ביותר משולמות ברוב המקרים כנגד חובות לבנקים, אשר מחתימים את הלקוח במעמד פתיחת החשבון או במעמד נטילת הלוואה על מסמך המחייב אותו בריבית של 17%-15%. ריביות פיגורים גבוהות עשויות להביא למעשה למצב שבו החייב משלם מדי חודש, על-פי צו התשלומים - בשעה שחובו רק גדל וגדל.
לפיכך איחוד התיקים וצו התשלומים אמנם קונים שקט, אך פעמים רבות הם משמרים מצב שבו החייב איננו יכול למעשה להיחלץ מהחובות ולהמשיך הלאה. כדי לפתוח דף חדש ללא מצבת החובות הקודמת, הוא ייאלץ לפנות להליך אחר-פשיטת רגל.
בניגוד להליכי הוצאה לפועל כדוגמת איחוד תיקים וצו תשלומים, אשר מייצבים את החייב אך לא מסלקים את חובותיו, הליך פשיטת רגל הוא הליך מעין שיקומי, שבאמצעותו יכול החייב לפטור את עצמו מחובותיו בהליך משפטי וכך לצאת למעשה לדרך חדשה. עם זאת, לא מדובר בפתרון קסם נטול כאבים - אלא בדרך ארוכה שגובה מחיר.
השלב הראשון בהפיכה לפושט רגל הוא הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי. לאחר הגשת הבקשה יזומן החייב לחקירה בדבר היווצרות החובות אצל עורך דין, שממונה על ידי בית המשפט להיות מנהל מיוחד או על ידי חוקר מטעם כונס הנכסים הרשמי, המרכז את הטיפול בכל תיקי פשיטת הרגל.
עורך הדין או החוקר מטעם מבקשים קודם כל לברר אם החובות נוצרו בתום לב. "לאורך השנים הגדירה הפסיקה מהם האירועים אשר מגדירים התנהלות שאין בה תום לב", אומר כהן. "לדוגמה, חובות הימורים או נטילת התחייבויות בשעה שהחייב היה חדל פירעון - אלה שוללים את טענת תום הלב וגם אינם מאפשרים כניסה להליך של פשיטת רגל".
לאחר שהובהר כי החייב פעל בתום לב, סלולה בפניו הדרך להגיע להסדר פשיטת רגל בבית המשפט. הסדר כזה כמו צו תשלומים מתחשב במצבו הכלכלי, הפיננסי והמשפחתי וקובע תשלום חודשי קבוע לנושים. אך בניגוד להליכי הוצאה לפועל, מדובר בהליך שיקומי, ולאחר מספר שנים שבהן שילם החייב וכן בהתאם לשיקוליו של בית המשפט, נמחל ונמחק החוב והוא יכול לצאת לדרך חדשה.
בזמן שהחייב משלם את התשלום החודשי שקבע בית המשפט ולפני קבלת הסטטוס של פושט רגל, מוטלות עליו מגבלות הדומות במהותן לאלו של חייב המוגבל באמצעים.
"הליך פשיטת הרגל הוא הליך שיקומי אשר מעניק תקווה בטווח הארוך, אך בטווח הקצר מדובר בהליך פולשני הרבה יותר", אומר כהן ונותן דוגמאות: "למשל, המנהל המיוחד חוקר את החייב על האופן שבו נצברו החובות, ובנוסף לכך החייב נדרש להגיש דוח הוצאות והכנסות מדי חודש או חודשיים". נקלעת לחובות? נפתח נגדך תיק הוצאה לפועל? לא נעים, קשה וארוך - אך יש אור בקצה המנהרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם