יאיר סרוסי מסכם שנה: "אנחנו נזהרים מאוד באשראי לנדל"ן"
בראיון מיוחד למעריב עסקים מסכם יו"ר בנק הפועלים שנה בתפקיד - ומכוון גבוה: "נחזור להיות הבנק הגדול בישראל". על שוק הנדל"ן: "הריבית מעודדת את עליית המחירים, אנו מקפידים על מימון עיסקאות". על קדחת הגז: "מבחינתי ההסתערות בסדר. מדוע שיחפשו נפט רק בים הצפוני ולא בישראל?"
עכשיו, כשהוא משלים שנה בתפקיד, מסביר סרוסי (55) מדוע הסכים לקחת על עצמו את תפקיד היו"ר: "הרגשתי שאני מכיר את בנק הפועלים שנמצא בתקופה מסובכת, וחשבתי שאני יודע כיצד להוביל אותו למפנה מהיר. בנק הפועלים הוא מרכז כלכלת ישראל ומבחינתי זה היה אתגר בלתי רגיל. כבר שימשתי בבנק כדירקטור והרבה מנהלים לשעבר בבנק פנו אליי בהצעה לקחת על עצמי את התפקיד".
סרוסי, ששימש כמנכ"ל מורגן סטנלי בישראל וכיו"ר ועדת ההשקעות בעמיתים, הוצע לתפקיד על ידי שרי אריסון כמחליפו של דני דנקנר. היו"ר הקודם נאלץ לפרוש על רקע דרישת בנק ישראל, ומאוחר יותר נפתחה נגדו חקירה משטרתית על רקע פרשת הולילנדועסקים אחרים הנוגעים לבנק הפועלים.
"כשהגעתי לבנק אמרתי לאנשים שאני מסתכל קדימה מהמצב הנתון שבו אנחנו נמצאים. הסברתי שכל הדברים שאירעו קודם לכן אינם מעסיקים אותי, והמטרה היתה לבנות את התוכנית העסקית של הבנק על בסיס הנתונים הקיימים", אמר סרוסי.
היו"ר מסביר מה עמד לנגד עיניו כשנכנס לתפקיד: "כשהגעתי עמדה בפניי משנה סדורה: חזרה לעקרונות הבנקאות המסורתית הבסיסית. לבנק יש יתרונות במספר הלקוחות, פריסה גדולה של סניפים ויתרון יחסי בפעילות מול החברות הגדולות וקשרים מצוינים בעולם. "היכולת לעבוד בבנק בשיתוף פעולה מלא בין המנהלים והעובדים קסמה לי מאוד. בדרגי הביניים יש בבנק מנהלים מצוינים עם מוטיבציה גדולה, ורציתי להחזיר לכולם את הברק לעיניים".
"עם כניסתי בחרו את ציון קינן כמנכ"ל. העובדה שהוא הסתבר כבחירה מצוינת לא היתה עבורי הפתעה. אני בא מרקע בינלאומי, וציון מכיר את היטב את כל שדרות הבנק ואנחנו משלימים אחד את השני. מערכת היחסים בינינו מאפשרת להניע את כל הארגון קדימה".
סרוסי אומר שהיום, שנה מאוחר יותר, בנק הפועלים כבר נמצא במקום אחר: "אנחנו נמצאים בכותרות מבחינת יעדי העשייה ולא בקונוטציות שליליות אחרות. אני מקווה שהכל (הפרשות הנוגעות לדני דנקנר, י.ש) יסתיים מהר ושהרגיעה בהקשר הזה תימשך. הפרשה נמצאת מאחורינו".
הטלטלות בבנק הפועלים בשנים האחרונות הסבו לו הפסדים כבדים. הבנק אמנם מחזיק עדיין במספר הלקוחות הגדול ביותר בישראל, אבל ב-2007 כבר איבד את מעמדו כבנק הגדול בישראל לבנק לאומי, שעקף אותו מבחינת גובה ההון העצמי, ולאחר מכן גם מבחינת הרווחיות והתשואה להון.
סרוסי כבר מסמן את המטרות לתקופה הקרובה: "יש לנו תוכנית עבודה רב-שנתית והמטרה שלנו היא להרים את הרף הפנימי ולהגיע ליעדים שהצבנו. מבחינה תדמיתית יש חשיבות להובלה בגודל, ויש תחומים כמו האשראי העסקי, מספר הסניפים וכמות הלקוחות שבהם אנחנו מספר אחת. בנק הפועלים איבד את ההובלה בגלל ההפסדים הגדולים שספג וייקח לנו זמן לחזור להובלה. אין ספק כי המטרה לחזור להיות מספר אחת נמצאת ברקע, ובסופו של דבר זה גם היעד שלנו. בבנק הפועלים עשינו "יו-טרן" ואנחנו בדרך הנכונה".
עברתם שינוי מהפכני בפעילות הבינלאומית שלכם, מהתרחבות ורכישות בנקים להתמקדות בפעילות הקיימת.
סרוסי: "בחטיבה הבינלאומית גייסנו אנשים חדשים והתמקדנו ברמת המוצרים הפיננסיים. חזרנו בפעילות הבינלאומית למבנה המסורתי של בנק הפועלים כפי שהיה לפני 20 שנה. רצינו לחזק את הפעילות במקומות בחו"ל שעובדים טוב כמו ניו יורק. שם שינינו את הכיוון, עצרנו את חיסול תיק האשראי וחזרנו להשתתף בסינדיקטים ולבנות תיק לקוחות מהבנקאות העסקית הבינונית. הגדלנו את שיתוף הפעולה בין החטיבה העסקית לבינלאומית, וכיום האחראי על הפעילות הבינלאומית
סרוסי מסביר שהוא מחדש את פעילות הבנק בחו"ל, בעיקר בתחום האשראים: "ניצלתי את הקשרים שלי בניו יורק ונפגשתי בשנה האחרונה עם לקוחות ומשקיעים מחו"ל. בניו יורק אנחנו שותפים לקרן השקעות חדשה ומסייעים בגיוס 300 מיליון דולר. אני עדיין מרגיש שם בבית. במקביל אנחנו מחזקים את הפעילות שלנו במזרח, מעמיקים את הפעילות בסין ובאמצעות פועלים שוקי הון הגענו גם להודו".
בטורקיה השקעתם בבנק פוזיטיב, אך היחסים בין המדינות עלו על שרטון, דבר שמסכן את ההשקעה. אינכם חוששים מההתפתחויות הפוליטיות?
"אנחנו בוחנים מספר אפשרויות להמשך פעילותנו בטורקיה. המטרה שלנו היא להשביח את הנכס שיש לו בסיס לקוחות טוב באמצעות הגשת רישיון לקבלת פיקדונות. יש לא מעט גופים עסקיים ישראליים שפועלים בטורקיה, ויש תקווה כי למרות כל הקשיים נמשיך להיות שחקן במדינה זו. טורקיה והמערכת הבנקאית שלה עברו את המשבר בצורה טובה, ואנחנו מחפשים כיצד נוכל לפעול במדינה זו בצורה אופטימלית. בשום מקרה אין לנו תוכניות להתקפל מהמדינה. אנחנו לא רוצים למכור אלא להשביח את פעילותנו".
האם אתם בוחנים מחדש את מדיניות ההשקעות בנכסים ריאליים כמו בזק?
"בניגוד לבנק לאומי, בנושא זה אנחנו מתייחסים לניהול חשבון ההון שלנו ("נוסטרו") כתיק השקעות דינמי. הגישה שלנו היא הקצאת משאבים על פי תחומי פעילות, ובמסגרת זו אנחנו לא מוציאים מכלל אפשרות רכישת אחוזים בודדים בחברות כאלה ואחרות. חברת ההנהלה ענת לוין, שפעלה בתחום זה במגדל, בוחנת פעילות זו לעומק ונדון בכך סופית במהלך 2011. בינתיים אין כל שינוי במדיניות ההשקעות הריאליות שלנו - ובנוגע לבזק, היא בהחלט יכולה להתאים כהשקעה בתיק הנוסטרו שלנו".
יש הטוענים כי בניגוד למתחרים שלכם החלטתם לגדול בכל מחיר בתיק האשראי של הבנק.
"בתחום האשראי יש תחרות עזה במערכת הבנקאית, במיוחד כשמדובר בעיסקאות הטובות במשק. יש כאלה שאנחנו מקבלים ויש כאלה שאנחנו דוחים והאחרים מקבלים. בתחום האשראי יש לנו צוות טוב שעובד לעתים מסביב לשעון 24 שעות ביממה ויודע לתת פתרונות מיידיים במיוחד בתחום התמחור. הטענות כי אנחנו מוכנים לחתוך מחירים כדי לקבל עיסקאות אשראי אינן נכונות עובדתית. הדוחות לרבעון השני מוכיחים כי מרווחי האשראי אצלנו גדלו, ואני ממליץ לך לבדוק מה קרה אצל המתחרים".
לפני 3 שנים הפסיק הבנק לחלק דיבידנדים לבעלי המניות שלו, בגלל המשבר שאליו נקלע. אבל סרוסי לא ממהר: "אנחנו לא רוצים לרוץ לבקש אישור מבנק ישראל לחלוקת דיבידנד, לאחר שאת שנת 2008 סיימנו בהפסד ולכן יש צורך באישור מיוחד. אנחנו נבחן כיצד נסיים את 2010 ואז נחליט מה לעשות. אם התוצאות תהיינה טובות אז בהחלט תהיה סיבה לפנות, למרות שלא נרוץ להיות הראשונים. בכל מקרה זה לא יקרה לפני פרסום דוחות 2010 במרץ 2011. מדיניות הדיבידנד שלנו בעבר כללה חלוקה של לפחות 50% מהרווח".
יש מחלוקת לגבי השאלה לאן הולך המשק העולמי והישראלי. איך אתם נערכים לכך?
"ישראל נמצאת במקום אחר ביחס למשק העולמי. המדד העיקרי לחסינות המשק הוא יחס החוב תוצר שעומד בישראל על 78%. זה לא קיים במקומות אחרים בעולם, וזה משפיע על כושר הצמיחה בעולם. גם מצב האבטלה בישראל טוב ביחס לשאר המקומות בעולם ובראשם ארה"ב, ואין ספק כי כבר עברנו את שיא המשבר. אנחנו גם רואים שיפור ניכר במצב העסקי של החברות שעובדות עם הבנק. בעולם מדברים על שיעור צמיחה של 4% ופוטנציאל הצמיחה בישראל עומד על 6%-5% לשנה".
"התחזית שלנו ל-2010 עמדה על 4%-3% וזאת גם התחזית ל-2011, למרות שאני סבור שהצמיחה הריאלית תהיה יותר לכיוון של 3%. המדינה צריכה לנצל את ההזדמנות ואת המצב הכלכלי הטוב יחסית אצלנו כדי לבנות אסטרטגיית צמיחה ארוכת טווח. כושר התחרות של ישראל הוא מצוין".
מדד אוגוסט שפורסם בשבוע שעבר הפתיע בעלייה של 0.5%. האם קצב עליית הריבית יגדל?
"סביבת ריבית נמוכה פוגעת ברווחיות הבנקים, אך בניגוד למה שהערכנו בתחילת השנה אני חושב שהריבית לא תעלה במהירות. למרות זאת סביבת ריבית אפסית אינה יכולה להתקיים לתקופות ארוכות. במדינות שכבר עברו לשיעורי צמיחה סבירים כמו ישראל, קצב עליית הריבית יהיה מהיר יותר. הריבית תמשיך לעלות בטווחים של 12-6 חודשים אבל במידות מדודות. ההשפעה העיקרית על הריבית העולמית תהיה מכיוון ארה"ב שבטווח הנראה לעין לא תעלה את הריבית בצורה משמעותית".
סרוסי סבור שהריבית הנמוכה משפיעה גם על מחירי הדיור שהולכים ומאמירים, שכן סביבת ריבית אפסית מעודדת את המשקיעים לרכוש דירות להשקעה. עם זאת, הוא מסביר שזה לא ההסבר היחיד: "מחירי הדירות עולים לא רק בגלל נושא הריבית, אלא בגלל היעדר התאמה בין הביקושים לדיור לקצב התחלות הבנייה. לא משחררים מספיק קרקעות והמחירים עולים".
אבל סרוסי נשאר אופטימי לגבי שוק הנדל"ן: "כיום מתחילים לראות יותר היצעים. אנחנו בבנק מקפידים מאוד בנושא ניהול הסיכונים של מימון ענף הנדל"ן. אנחנו זהירים במתן משכנתאות למרות שהיעד האסטרטגי שעליו הצהרנו בתחילת השנה הוא גידול נתח השוק שלנו בתחום זה בקרב לקוחות הבנק".
סוגיית חיפושי הגז והנפט תופסת תשומת לב רבה בשבועות האחרונים לנוכח התגליות החדשות, ויכוחים עזים לגבי התמלוגים, פעילות ספקולטיבית של משקיעים ואפילו חקירות. סרוסי חושב שקדחת הגז והנפט היא תופעה חיובית, לפחות מבחינת הכלכלה הישראלית: "הרבה שנים חלמנו למצוא גז ונפט כדי שתהיה לנו עצמאות בתחום האנרגיה ונראה שזה סוף סוף קורה. אני שמח על התגליות ויש לכך משמעות אסטרטגית-40% מתחנות הכוח בישראל כבר פועלות בגז. התגליות פירושן שיפור בכושר התחרות של ישראל, והשפעה חיובית על המשק הישראלי כולו במידה ואכן ההיקפים שעליהם מדובר יהיו מציאותיים. צריך גם לזכור שאחוזים ניכרים משותפויות החיפושים מוחזקים על ידי הציבור כולו".
סרוסי מדגיש כי "מבחינתי ההסתערות על הגז היא בסדר. מדוע שיחפשו נפט רק בים הצפוני ולא בישראל? אם יהיו תגליות אין ספק שזה יעשיר את המדינה ואיכות החיים תעלה. בניגוד לאחרים אני לא רואה פה שום בעיה".
אבל האם אין כאן הגזמה מבחינת העליות החדות בניירות הערך? האם לא התנפחה פה בועה?
"בתחומי חיפושי הנפט והגז יש סיכויים וסיכונים גדולים. המשקיע שרוכש נייר ערך לוקח סיכון בגלל הסיכוי למציאת גז. היום אני לא יכול להעריך את שווי החברות וזה לא עיסוקי. כבר מצאו גז בים תטיס ובקרוב יש לקוות שלישראל יהיו מקורות אנרגיה נוספים. כמה זה שווה בדיוק? קשה מאוד לדעת. מה שחשוב הוא שהמשקיע יידע לפזר סיכונים ולשמור על פרופיל השקעות סביר. הוא צריך להחליט איזה אחוזים מתיק ההשקעות הוא מוכן להקצות למניות הנפט".
ומה דעתך בנושא הוויכוח על גובה התמלוגים וועדת ששינסקי?
"אני מקווה שהוועדה תבחן את הסוגייה ותגיע למסקנות כמה שיותר מהר. עקרונית חשוב מאוד שכללי ההשקעה והמיסוי יהיו ברורים למשקיעים עם כניסתם לחיפושי הנפט. זה הכלי העיקרי לקבלת ההחלטות. כמובן שזה בהחלט לגיטימי שמדינת ישראל תהיה כמה שיותר עשירה מתוצאות החיפושים וחלקה יהיה גדול יותר. אבל אם משנים את הכללים צריך לקבוע על מי בדיוק הם יחולו, מה תחולתם של השינויים ולהקפיד מאוד שלא ליישם את ההוראות עם תחולה רטרואקטיבית".
לאחרונה פרסם בנק הפועלים את תוכנית התיגמול לבכירים, לפיה יהנו הבכירים מבונוסים בסכום הנאמד ב-22 מיליון שקל ומאופציות שיומרו למניות בשווי של 50 מיליון שקל. בתגובה לשאלה האם יש מקום לחקיקה בנושא הבונוסים ושכר הבכירים, לסרוסי אין ספק: "לא הייתי רוצה לראות התערבות יתר של הרגולציה בנושאי התיגמול, ואני לא חושב שיש מקום לחקיקה. לדעתי הצעת רשות ניירות ערך לאשר את התיגמול באמצעות מנגנון האסיפה הכללית היא בהחלט ראויה".
סרוסי מוסיף: "נראה לי שבכירי המערכת הבנקאית לא יובילו בעתיד את טבלאות השכר, וזה בגלל הוראות הפיקוח על הבנקים שהנחו ליישם שיטות תיגמול ארוכי טווח. כיום יש כבר קשר הדוק וסביר יותר בין הביצועים לשכר. לדעתי גם שיטות התיגמול בחברות הציבוריות האחרות ילכו לאותו כיוון. החברות הגדולות במשק יערכו בדיקה מחודשת לגבי הראוי והרצוי בשיטות התיגמול, ואני חושב שגם הדיון הציבורי המואץ בתחומים אלה עושה את שלו".
שרי אריסון בעלת השליטה מינתה אותך לתפקיד היו"ר. האם היא מתערבת בנעשה בבנק? מה מערכת היחסים שלכם?
"מערכת טובה מאוד. היא כבר אשת עסקים ותיקה, מובילה בתחום הפילנתרופיה ובעלת בנק הפועלים. אנחנו מעדכנים אותה על התוכנית האסטרטגית והפעילות הרבעונית. היא מגלה עניין בעיקר בפעילות לטווח הארוך ופחות בשוטף. בכל מקרה היא אינה מתערבת בנעשה בבנק. אם אתה שואל האם יש לה תוכניות למכור את הבנק, אני מציע שתשאל אותה במישרין. אני לא שמעתי שיש לה תוכניות כאלה. לדעתי היא מרוצה מהבנק, אבל ב כל מקרה כבעלים היא רשאית לקבל כל החלטה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם