משרד המשפטים: "אין לקבוע בחקיקה רף המגביל את שכר הבכירים"
הדרג המקצועי במשרד המשפטים קובע כי הגבלת השכר בחקיקה אינה פתרון מוכר בעולם, וממליץ שלא לקבוע רף המגביל את שכר הבכירים בחברות הציבוריות
נציין כי היום (א') תתכנס ועדת השרים כדי לדון בנייר העמדה, שנכתב על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה והוגש לשר המשפטים על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט. עוד נציין, כי ועדת נאמן צפויה לפרסם מסקנותיה בחודש הבא.
בחוות הדעת נטען, כי בשנים האחרונות מדינות רבות מהדקות את ההסדרה של שכר נושאי המשרה בחברות הציבוריות. לצד חובות דיווח שהולכות ומתרחבות, ניתן לאתר שני כיווני פעולה: הראשון, הבניית דרך קבלת ההחלטות בנושאי השכר ושיתוף בעלי המניות בתהליך; השני, החדש יחסית, הבניית שיקול הדעת בקביעת מבנה השכר. עם זאת, בכל המדינות שנבדקו לא נמצאה הגבלת גובה שכר המוכתבת על ידי המחוקק או הרגולטור.
פתרון
אפשרי שמטרתו לטפל בבעיה הערכית של פערי השכר, המוצע על ידי משרד המשפטים, הוא מיסוי. לפי ההצעה, ניתן לשקול לקבוע מדרגת מס לבעלי שכר גבוה במיוחד, שתחול באופן רוחבי על בעלי שכר ועל שיטות השתכרות אחרות. במשרד מציינים, כי הסדר זה נכשל בארצות הברית וניתן לעקוף אותו בקלות.
פתרון אחר שמציעים בחוות הדעת הוא שיפור דרך קבלת ההחלטות בדירקטוריון. כך ניתן לקבוע ששכר המנהלים המקצועיים יובא תמיד לאישור ועדת הביקורת ואחר כך לדירקטוריון; לבעלי מניות המיעוט יינתן משקל רב יותר במינוי הדירקטורים החיצוניים, והם יהיו מעורבים יותר בקביעת שכר בעלי השליטה והמנהלים המקצועיים.
כן מוצעות החלופות הבאות: להדק את הממשל התאגידי בחברות אג"ח, כך שבהן ייקבע השכר על ידי ועדת הביקורת והדירקטוריון, כשבוועדת הביקורת יכהנו החברים הבלתי תלויים; או לחייב בחוק חברות ציבוריות לקבוע את מדיניות התגמולים שלהן. מדיניות התגמול תביא בחשבון את היחס בין שכר נושא המשרה לשכר יתר עובדי החברה, ובפרט לשכר הממוצע שלהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם