בהיי-טק חוסכים את האשרות - העובדים עלולים להסתבך
חברות ההיי-טק זנחו את שיטת "הרילוקיישן": שולחות את העובדים ל-5 ימי עבודה בחו"ל, מחזירות אותם לסופ"ש - וחוזר חלילה. הבעיה: החברות לא מוציאות אשרות עבודה משיקולי עלות - והעובדים עלולים לשלם על כך ביוקר
הבעיה: החברות מתעלמות מהעובדה שעליהן להוציא אשרות עבודה, הן בשל ההוצאות הכרוכות בכך והן בשל הזמן והסרבול בגין הוצאת אשרה-ואילו העובדים עלולים לשלם על כך ביוקר, אם ייתפסו על ידי בקרי הגבול ללא אשרה.
עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד קן תור & עכו, מעריך כי מדובר ב-1,000 עובדים ישראלים שמתניידים לחו?ל על בסיס שבועי, בעיקר באירופה. לדבריו, עלות הוצאת אישור עבודה באירופה נע סביב 3,000-2,500 דולר - סכום לא פעוט, בעיקר כשמדובר במספר רב של עובדים.
לנוכח הרצון להקטין עלויות, שולחות החברות את העובדים לחו"ל מבלי להסדיר מבעוד מועד אשרת עבודה כחוק. גם פרק הזמן הדרוש לקבל אשרה כזו, לצד הסרבול, גורם לחברות לקחת את הסיכון, מתוך מחשבה כי בקרי הגבול לא ישימו לב לדפוס ההגעה של העובד. כך, למשל, תהליך הוצאת האשרה נמשך בבריטניה כשבועיים-שלושה בעוד שבספרד ובאיטליה התהליך יכול להתארך עד ל-5 חודשים.
עו"ד עמית עכו, שותף במשרד קן תור & עכו, מוסיף כי יש חברות שאף מנחות את העובד כיצד לשוחח עם ביקורת הגבולות, ובעצם נוטלות לעצמן סמכות שאין להן. "העובד הוא שיישא בתוצאות אם ביקורת הגבולות תחשוד בו ותזמן אותו לחקירה, במהלכה יתברר כי סיבת הגעתו היא לצורכי עבודה", עומר עכו.
לדבריו, "לא מדובר רק בכתם בדרכון ואיסור על עבודה במדינה. במקרים מסוימים תיאסר כליל כניסתו למדינה. מאחר שקיימים הסכמים למניעת כניסת עובדים בין ארה"ב ואירופה, הדבר עלול להשפיע על יכולתו להיכנס למדינות נוספות - גם כתייר".
עכו מוסיף כי "העובד עלול למצוא עצמו עם כתם בדרכון, שיקשה עליו להיכנס שוב לאותה מדינה
עוד מסביר עכו כי מעסיקים ישראלים רבים מנסים ללכת ב"שיטת מצליח" כדי לחסוך בעלויות של אשרות עבודה בחו"ל. "אני מכיר גם חברות מובילות במשק, ששולחות ביודעין עובד מטעמן לעבוד מספר ימים בחו"ל, ומנחים אותו כיצד לדבר עם ביקורת הגבולות כדי להימנע מלשלם אשרת עבודה", הוא מספר. "כך, למשל, אם הוא מגיע לצורכי התקנות לוויין - הם יתדרכו אותו לומר 'שהוא מגיע לצורך פגישת עסקים'".
הבעיות העומדות בפני ישראלים הנכנסים למטרות עבודה למדינות באירופה, שבהן לא נדרשות כלל אשרות כניסה, גדולות יותר כאשר מדובר בארה"ב - שם הפיקוח על הכניסות הולך ומתהדק. לדברי קן תור ועכו, הגברת הבדיקות בכניסה לארה"ב אינה פוסחת גם על מנהלים בכירים ביותר בחברות היי-טק, שנכנסים ויוצאים מארה"ב באופן תדיר, בין אם לצורך ביקורים עסקיים ובין אם לצורך מטרות פרטיות.
לדבריו, כך קרה למנהל בכיר שנסע 6 פעמים במשך חצי השנה האחרונה. המנהל נלקח באופן מפתיע לחקירה בשדה התעופה, במהלכה תושאל באופן מעמיק ביותר לגבי סיבת הגעתו. בקרי הגבול תהו על פשר כניסותיו התכופות לארה"ב, מהן התעורר החשד כי זה מגיע כדי לעבוד. המנהל עוכב לחקירה על אף העובדה כי ביקוריו התכופים בארה"ב נועדו למטרות שאינן תעסוקתיות, ונמשכו ימים ספורים בכל ביקור.
עוד הם מוסיפים כי מנהל שמגיע באופן תדיר לארה"ב, יוצר חזקה משפטית של כניסה לצורכי תעסוקה, אותה עליו להפריך מאחר שנטל ההוכחה מועבר אליו. לכן חברות שעובדות עם ארה"ב ונוהגות לשלוח באופן תדיר עובדים, ראוי כי ינפיקו להם אשרה מסוג L-1. בין הזכאים לאשרה: עובדים שהועסקו מחוץ לארה"ב כמנהלים, בכירים או עובדים מקצועיים, המועברים לארה"ב כדי להיות מועסקים בסניף, חברה-בת או חברה אחות של חברת המוצא, בתחום הדורש את יכולותיהם והידע שרכשו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם