אלן פישר לא עוצר. גם לא בגיל 67
לקוחות כמו הנסיכה דיאנה ויו גרנט לא עזרו להולמס פלייס לעשות כסף. עד שבא אלן פישר והפך את מכון הכושר הלונדוני לרשת העולמית עתירת סניפים ומזומנים עכשיו הוא משיק מד צעדים חדש ומספר על היחסים ג'ונתן, בנו הצעיר ומנכ"ל החברה לישראל
פישר, בריטי במובן המנומס והחיובי של המילה, נולד דווקא בדרום אפריקה למשפחה יהודית ציונית. הוא למד עברית בתיכון קינג דיוויד ביוהנסבורג, היה חבר בתנועת הנוער איחוד הבונים (לימים הנוער העובד והלומד) ובילה בישראל במשך שנה, קצת בעיר הקודש וקצת בקיבוץ צרעה. הוא חזר לדרום אפריקה כדי ללמוד תואר ראשון בכלכלה ובהמשך השלים תואר שני באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית.
פישר הכיר את רעייתו מורין, אחות של חבר טוב, כבר מילדות. הם נפגשו במקרה במסיבה, הוא היה בן 23 והיא בת 20. כעבור ארבעה חודשים החליטו להתארס. בני הזוג לא רצו לגדל את ילדיהם בדרום אפריקה של ימי האפרטהייד ולכן עקרו ללונדון בשנת 1971, מטופלים בדבי, בת שנתיים וחצי, ובג'ונתן, בן שישה שבועות.
בבירת הממלכה הבריטית פגש פישר חברים מימי הלימודים באוניברסיטת קולומביה והם סידרו לו את אחד הג'ובים הפחות בריאים בסביבה - ניהול השלוחה האירופאית של רשת ההמבורגרים Burgerland.
המרחק מארץ ההמבורגרים להקמת רשת מכוני כושר אינו נראה גדול במיוחד בעיני פישר. "מבחינתי, העבודה היתה הזדמנות עסקית ועוד אחת מההשקעות וההחלטות המקצועיות שעשיתי", הוא מספר. "בו בזמן האימונים היו חלק משגרת חיי ובשלב מסוים לי ולחברים שלי נמאס שאין לנו מכון ראוי להתאמן בו. אנחנו לא אנשים שרוצים לפתח את הגוף ולהיות שרירנים, רק לחיות בריא. מכיוון שמועדוני כושר לא היו דבר שבשגרה והיה קשה למצוא משהו איכותי החלטנו להקים מועדון משלנו שיהיה מקום כמו שאנחנו רוצים להתאמן בו".
המועדון הראשון הוקם על ידי קבוצת חברים בשנת 1980 בפרבר צ'לסי וקיבל את שמו מהרחוב שבו שכן, הולמס פלייס. הרחוב, אגב, נקרא על שם הבלש האלמותי שרלוק הולמס, יציר מוחו של ארתור קונן דויל.
בתחילת הדרך התמודדו השותפים עם תעלומה בלשית - איך בדיוק מצליחים לייצר מהעסק הזה מזומנים? למרות שהמועדון משך אליו לקוחות נוצצים דוגמת הנסיכה דיאנה ויו גרנט, העסק המשיך להפסיד כסף. החברים בחרו בפישר לנהל את הביזנס, בהתחלה במשרה חלקית ובהמשך באופן מלא. פישר ביצע אקזיט חלקי, מכר חלק מהמניות לקרן ההשקעות ברידג'פוינט ופרש מתפקיד המנכ"ל. בשנת 2007 רכש פישר את השליטה (30 אחוז) בחברה, בהשקעה של 30 מיליון דולר, ושב להיות בעל הדעה. כיום מונה הרשת 77 סניפים באירופה ובישראל וסניף אחד בבוסטון שבארצות הברית.
איך הופכים סניף אחד מדשדש לרשת חובקת עולם?
"אנחנו פונים בעיקר לקהל היעד שכבר חושב בכיוון של מועדון כושר ובריאות, מישהו שפתוח להצעות אבל עוד לא משוכנע מה עליו לעשות ואיך לפעול. אנחנו שמים דגש על השירות הטוב ביותר ועל איכות. המאמנים שלנו וכל העובדים שלנו נוהגים בלקוחות באדיבות ובמקצועיות. המועדונים שלנו מתאימים לאנשים שרוצים להיראות טוב אבל בעיקר להרגיש טוב. כל הדברים בעסק בנויים על ניסיון אישי שלי ושל אחרים, אנחנו מנסים להיות מאוד מאוזנים ולא קיצוניים ועם זאת רוצים להיות יותר מהממוצע. מילת המפתח היא wellness".
המחירים שלכם גבוהים לעומת המתחרים
"נכון שאנחנו מכוונים לקהל סוציו-אקונומי מסוים, אבל כשאנשים מעוניינים להתאמן במקום בסטנדרטים גבוהים זה שווה להם. המומחיות שלנו היא מכונים איכותיים ביותר עם השירות הטוב ביותר וזה עולה כסף. אם תשווי את זה למחיר של ארוחה במסעדה טובה פעמיים בחודש, זה בדיוק ההפרש בינינו ובין מועדון אחר".
"למרות זאת אנחנו מודעים לעובדה שיש סוגים שונים של קהלים גם בתוך
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם