העברית הוכיחה: ההשקעה בהחזרת מוחות משתלמת

האוניברסיטה העברית השקיעה 2 מיליון דולר בהחזרת 10 מדענים לישראל - והרוויחה 6 מיליון דולר תוך שנתיים. הממשלה תקים פרויקט חדש של מרכזי מצוינות באוניברסיטאות בהיקף ‭1.4‬ מיליארד דולר

רותם סלע | 12/8/2010 9:14

בריחת המוחות מישראל היא אחת מהתופעות המדאיגות והכאובות של העשור האחרון. מדי שנה עוזבים את ישראל מאות אקדמאים בעלי תארים מתקדמים אשר מבקשים להמשיך את הכשרתם מעבר לים, ואשר בוחרים בסופו של דבר להישאר בניכר וברוב המקרים בארה"ב.

"הגלות" הזאת איננה תמיד מבחירה ונובעת בין השאר ממחסור בתקנים ואפשרויות להתפתח בישראל, מה שכופה על אקדמאים אלו, המהווים פעמים רבות את העילית שבעילית של האקדמיה, להישאר בחו"ל בכדי להמשיך לעסוק בתחומי המחקר שלהם.

כדי להתמודד עם תופעה זו החליטה ממשלת ישראל על הקמת מרכזי מצוינות אשר יעניקו אפשרויות תעסוקתיות ותשתיות מחקרית לחוקרים אשר יהיו מעוניינים לחזור ארצה. על פי התוכנית, האוניברסיטאות ילחמו על הקמת כ‭30-‬ מרכזי מצוינות אשר יתמחו בנושאים שונים כאשר תקציב התוכנית צפוי לעמוד על כ‭1.4-‬ מיליארד שקל אשר ייצאו באופן שווה מכיסם של תורמים, האוניברסיטאות והמדינה.

שילשו את ההשקעה

על רקע תוכנית זו, שעדיין לא צעדה את צעדיה הראשונים, מעניין לבחון את יוזמתה של האוניברסיטה העברית שלא חיכתה להקמת המרכזים והוציאה בשנתיים האחרונות בלבד כ‭2-‬ מיליון דולר בכדי להחזיר כ‭10-‬ חוקרים ישראלים מהטובים בתחומם.

במהלך השנתיים האחרונות קלטה האוניברסיטה העברית כ‭10-‬ מדענים בתחומי מדעי הטבע והרפואה אשר החזיקו כבר במשרה קבועה באוניברסיטאות מובילות בארה"ב כמו הרווארד, סטנפורד ופרינסטון. בכדי לפתות חוקרים אלו, הנחשבים לעילויים מוערכים באקדמיה, קיבל כל אחד מהם מענק התחלתי מהאוניברסיטה בהיקף שנע בין ‭10,000‬ דולר לבין 600 אלף דולר, ובסך הכל כ‭2-‬ מיליון דולר אשר שימשו למעשה להחזרת המוחות.

בתוך תקופה של שנתיים הצליחו המדענים המשתייכים בין השאר לתחומי מדעי החיים, הרפואה והכלכלה להביא לאקדמיה מענקים חיצוניים בסך של למעלה מ‭6-‬ מיליון דולר, ובכך למעשה שילשו

את ההשקעה בהם.

כספי המחקר הגיעו משורה ארוכה של גופים בעלי שם כדוגמת קרן מארי קירי של האיחוד האירופי, המועצה האירופית למחקר, הקרן הלאומית למדע, קרן גרמנית ישראלית בשם ‭,GIF‬ קרן אביש-פרנקל ומקרן מחקר מיוחדת שמנהלת גוגל.

יש לציין כי שלא כמו בחברות היי-טק או פיננסים, המענק הניתן לחוקרים ניתן למעשה ברובו למחקר. על ידי מתן המענק מאפשרת האוניברסיטה לחוקרים רכישה של ציוד, כוח אדם ואמצעים אחרים שיאפשרו להם להמשיך לבצע מחקר ברמה הגבוהה אליה הם הורגלו בחו"ל.

את המענקים אותם קיבלו החוקרים מקרנות בחו"ל ניתן לראות למעשה כיצוא של מצוינות אקדמית המזרים לישראל כספים המשמשים לשיפור תשתית המחקר, העסקת כוח אדם אקדמאי נוסף ותמיכה בתשתית האוניברסיטאית בישראל. בפרספקטיבה כלכלית ואקדמית מדובר בהצלחה, וכעת נותר רק לראות האם ישכילו האוניברסיטאות ואולי גם המרכז הבינתחומי, להשיג תוצאות דומות גם במרכזים החדשים אותם מממנת המדינה.

הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') ב"עסקים שישי"