בין 1960 ל-2009 המשק הישראלי היה במיתון בכ-39% מהזמן
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי מאז 1990 מחזורי המיתון בארץ דומים לאלו שבארצות המפותחות. עם זאת, 30 השנים מאז 1960, בהן מחזורי המיתון היו ארוכים יותר, גרמו לכך שיותר משליש מהתקופה כולה הוגדר כמיתון
המחקר מצא כי אובדן התוצר בעיתות מיתון קטן משמעותית מעלייתו בעיתות צמיחה: תקופות המיתון בישראל התאפיינו באובדן של 3.8 אחוזי תוצר לנפש, בממוצע, ואילו תקופות הצמיחה - בעלייה ממוצעת של 16.1 אחוזי תוצר לנפש ושל כ-25 אחוזי תוצר.
בשנים 1991-2009 נמשכה תקופת מיתון ממוצעת בישראל כ-5 רבעונים, ותקופת צמיחה כ-15 רבעונים – לעומת 4 רבעונים של מיתון ו-22 רבעונים של צמיחה במדינות המפותחות. כאמור, מחזורי המיתון בישראל דומים במאפייניהם למחזורי מיתון במדינות המפותחות בתקופה זו.
לעומת זאת, בשנים 1960-1990 מחזורי המיתון בישראל היו ארוכים ושכיחים הרבה יותר ממחזורי המיתון במדינות המפותחות. בשנים אלה, תקופת מיתון וצמיחה ממוצעת בישראל נמשכה כ-10 רבעונים. עובדה זו הובילה לכך שבכל התקופה שנבדקה היה המשק 39% מהזמן במיתון.
בחינת מחזורי העסקים בישראל מעלה שעד שנות ה-90 מאפייניהם דומים למחזורים של המדינות המתפתחות יותר מאשר לאלה של המדינות המפותחות. מחזורי המיתון במדינות מתפתחות לרוב ארוכים יותר ומזוהים עם תנודות תכופות
במגמת הצמיחה.
בתחילת שנות ה-90 הושלם המעבר של המשק הישראלי ממשק מתפתח למפותח, תהליך שהחל ב'תוכנית הייצוב' של 1985; מאז מאפייני תקופות הצמיחה והמיתון בישראל דומים יותר לאלו של המדינות המפותחות.
מאפייני מחזורי המיתון בישראל ביחס לזעזועים מקרו-כלכליים בשנים 1991-2009 דומים לממצאי קרן המטבע הבין-לאומית לגבי מדינות OECD. בשנים אלה, מחזורי מיתון המזוהים עם משברים פיננסיים היו ארוכים ועמוקים יותר, ותהליך ההתאוששות מהם התאפיין כאיטי ביחס למחזורי מיתון אחרים. בניגוד לכך בשנים 1960-1990 המיתונים המזוהים עם משברים פיננסיים אינם שונים במאפייניהם ממיתונים אחרים.
אובדן התוצר לנפש במהלכם הוא אף נמוך מאשר בתקופות מיתון אחרות, הם אינם ארוכים יותר, וגם תהליך ההתאוששות של המשק מהם אינו חריג. ההסבר לשוני בין שתי התקופות מצוי במעורבות מוגבלת של הציבור בשוק ההון ובמעורבות הממשלתית בפעילות העסקית, אשר אפיינו את הכלכלה הישראלית קודם לתוכנית הייצוב והגבילו משמעותית את השפעת הזעזועים בשווקים הפיננסיים על רווחת הציבור.
לעומת זאת, התקופה שהחלה בתחילת שנות ה-90 עד היום מאופיינת בתהליך של ביזור הנכסים שבידי הציבור, שכלול שוק ההון וירידת משקלה של הממשלה בפעילות העסקית. בנק ישראל מציין כי על פי תוצאות המחקר, גם בעידן הנוכחי פגיעותו של התוצר למיתונים במדינות העולם, המשפיעים על הביקוש ליצוא של המשק, גבוהה מפגיעותו למשברים פיננסיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם