חיפה עיר עם תחתית: מנהרת תשתיות תחצה את העיר
בלעדי: אחרי מנהרות הכרמל, בעיר עובדים על פרויקט חדש - מנהרות מיוחדות להובלת תשתיות גז, חשמל, דלקים וחומרים מסוכנים. העירייה תצא בקרוב למכרז לחפירת 4 מנהרות באורך 50 קילומטר, בהשקעה של כמיליארד שקל. ראש העיר: "המנהרות ישימו סוף לזיהום"
במנהרות החדשות יוסדרו לראשונה תשתיות להעברת החומרים המסוכנים במפרץ חיפה. המנהרות יהוו צעד חשוב בשינוי פני המפרץ, וצפויות לשים סוף לזיהום המתמשך והפגיעה בקרקעות.
בימים אלה הושלמה התוכנית ההנדסית של המנהרות, שלאחר שעבודות הקמתן יסתיימו יהנו תושבי חיפה, המפרץ והקריות מביטחון. כל החומרים המסוכנים המיוצרים במפרץ ישונעו, לפי התוכנית, ב4- מנהרות תת קרקעיות, מהצ'ק פוסט למבואות הדרומיים של העיר.
השלב הראשון של מנהרת התשתיות, שיוקם באזור צומת וולקן, צפוי לצאת למכרז כבר בשבועות הקרובים. בכך ייקבע הצעד המעשי הראשון בדרך החדשה לשינוע חומרי גלם באזור חיפה. החפירה, בניגוד למנהרות הכרמל, תיעשה בגובה קו המים מתחת לכל רכס הכרמל.
עיריית חיפה מקדמת את הפרויקט באמצעות חברת יפה נוף, בשיתוף עם משרד הפנים ומשרדי ממשלה נוספים, כפרויקט לאומי. במנהרות ירוכזו במובילים תת קרקעיים כל תשתיות חומרי הגלם המשונעים מנמל חיפה והמפעלים ובהם דלקים, כימיקלים, גז, חשמל והתשתיות העירוניות.
המנהרות מתוכננות לחצות את חיפה מתחת להר. התשתיות יופרדו על פי סוגי החומרים המובלים בהן ל4- מנהרות בכל תוואי, שיונחו בעומקים משתנים שבין 2.5 מ' מפני הים באזור המפרץ ועד לעומק של מאות מטרים באזור ההר.
מנהרת התשתיות תסדיר לראשונה את המצב הקיים כיום, בו מפרץ חיפה מרושת בצינורות המובילים חומרים מסוכנים, שהונחו במשך עשרות שנים החל מתקופת המנדט ועד ימינו בלא טיפול ואחזקה נאותים.
תכנון המינהרות אושר בוועדה המחוזית והושקעו בו כבר 5 מיליון שקל. עבודות החפירה בשטח צפויות להתחיל תוך חצי שנה. את העלויות הכבדות של החפירה ובניית התשתיות יממנו המפעלים במפרץ שישנעו את החומרים שלהם מהצפון דרומה ולהיפך, זאת בסיוע של המדינה שתישא גם היא בחלק מההוצאה כמו גם עיריית חיפה.
גובהן של המנהרות יעמוד על כ3- מטרים, ובמקומות מסוימים יוכל אפילו רכב חשמלי קטן לנוע בהן. כמו כן, טכנאים, מהנדסים ועובדים יוכלו לנוע בקלות במנהרות, בהליכה רגילה, על מנת לתקן תקלות ולבצע במקום תחזוקה שוטפת. לשם כך אף יוארו המנהרות לכל אורכן, במשך 24 שעות ביממה.
עשרות אלפי חיישנים ינקזו מידע שוטף, 24 שעות ביממה, שיועבר לחדרי בקרה במפרץ חיפה כדי לאתר מבעוד מועד כל דליפה כזו או אחרת.
המטרה היא להגיע לזמן תגובה אפסי במקרה של תקלה, ולא כפי שקרה בעבר. למשל פיצוץ של קו הדלק השחור לפני מספר שנים ליד טירת הכרמל במבואות הדרומיים של העיר שהתרחש מתחת לפני הקרקע ועד שהדלק עלה מעל פני הקרקע נגרמו נזקים בלתי הפיכים במקום.
תכנון המנהרות מקודם כתוכנית בניין עיר (תב"ע) שתוגש בקרוב לאישור רשויות התכנון והבנייה. תכנון המנהרה מתבצע על ידי צוות רב תחומי, על מנת לתת מענה להיבטים שונים הנוגעים להקמת המנהרות, כגון: היבטים סביבתיים, משפטיים, גיאולוגיים, הנדסיים, תפעוליים ועוד. חפירת המנהרות, שצפויה להימשך כשנתיים, תייצר מאות רבות של מקומות עבודה בזמן החפירה ומיד לאחר מכן בתחזוק ותפעול המנהרות.
אחת הסיבות להחלטה של עיריית חיפה, לגייס את כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ולהפוך את זה לפרויקט לאומי, נובעת מהמצב הבלתי נסבל שנוצר בין היתר מהעובדה שאין כיום מיפוי מסודר וברור של מיקום הצנרות.
כמו כן, כיום אין גם יכולת מעקב אחר מצב התשתיות, דבר הגורם לזיהומי קרקע קשים במפרץ חיפה, אותו מבקשת העירייה להפוך מהחצר האחורית של המטרופולין לחצר הקדמית, כמוקד שיכלול בין היתר פארק נופש פעיל.
"הקמת המנהרה תאפשר להפנות את קווי התשתית, שחוצים את העיר ומטילים מגבלות תכנוניות וביטחוניות, למובלים תת קרקעיים מוסדרים", אמר ראש העיר יונה יהב. "הקמת ותפעול המנהרות יהוו צעד חשוב בקידום שינוי פני המפרץ, וישימו סוף לזיהום ולפגיעה המתמשכת בקרקע".
במקביל נמשכת בשכונת הדר, העוברת תהליך שיקום חסר תקדים בהיקפו, כריית מנהרת התשתיות ברחוב החלוץ. אורך המנהרה בהדר עומד על כ1,300- מטר, רוחבה 5 מטרים ועומקה כ6- מטרים. למנהרה זו יוכנסו כל התשתיות התת קרקעיות של השכונה, ובהן: מים, ביוב, ניקוז, חשמל, כבלים ותקשורת תמרורים.
המנהרה בשכונת הדר מצטרפת לשתי מנהרות תשתית שכבר בוצעו בחיפה, ברחוב העצמאות סמוך ל"קמפוס הנמל" שבעיר התחתית. בכך מקווים בחיפה כי העיר תהפוך למובילה בארץ בתחום מנהרות התשתית, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכנס מיוחד בנושא שנערך לאחרונה בטכניון בהשתתפות נציגי רשויות מקומיות מכל רחבי העולם.
באותו כנס נשמע יהב אומר כי עיריית חיפה קבעה עיקרון, על פיו בכל מקום בו מרוכזות תשתיות רבות מתחת לציר ראשי בתוך העיר תעדיף העירייה לחפור ולהניח מנהרת תשתיות.
"מדובר בפתרון יעיל ונוח, המאפשר גישה קלה ונוחה אל התשתיות הרבות, מונע פגיעה לא מכוונת בתשתיות וחוסך את הצורך לחפור את הכביש בכל פעם מחדש", הסביר יהב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם