אייפון ברשות החוק: כך מאתרים פושעים באמצעות הסלולר
מדברים בטלפון הנייד? שולחים הודעות? גולשים באינטרנט הסלולרי? זהירות: חוקרים פליליים בארה"ב משתמשים במידע שנאגר בסלולרי של עבריינים כדי לסייע בהרשעתם ולקשר אותם לפשעים. תחשבו על זה בפעם הבאה שתחפשו באייפון הכוונה למקום להטיל בו גופה
הוא החל לכתוב מדריך בן 15 עמודים, שלאחר זמן מה הפכו ל144- עמודים, וזכו לכינוי "מז"פ לאייפון". בעקבות זאת הפך ביתו של זדיארסקי לבית עלייה לרגל עבור נציגי סוכנויות אכיפת החוק במדינה, שהגיעו אליו במטרה ללמוד כמה מידע בדיוק טמון באייפונים - ואיך אפשר לאסוף את המידע הזה, כך שישמש כראיות באירועים פליליים.
"המכשירים האלה הם היום החברים שלנו", אומר זדיארסקי (34), "הם כבר לא טלפונים ניידים. הם מארגנים את החיים שלנו, ואם מישהו מבצע עבירה פלילית - משהו מזה בטוח יעבור דרך האייפון". אך מומחים לענייני אכיפת חוק וטלפונים ניידים מודים כי מדובר בזירה שמדע הזיהוי הפלילי רק מתחיל לחקור.
זדיארסקי מוסיף כי הפוקוס של שליפת מידע פלילי מתמקד בעיקר באייפונים - בגלל הפופולריות שלהם. לפי ההערכות, יותר מ1.7- מיליון בני אדם רצו לקנות את הגרסה האחרונה של האייפון שיצאה בחודש שעבר. עוד לפני כן, מכרה אפל יותר מ50- מיליון אייפונים, לפי נתוני החברה.
בינתיים רק במספר מועט של תיקים פליליים כבדי משקל השתמשו החוקרים בפריסת הטלפונים הניידים, כדי להעריך את מקום הימצאו של הקורבן או של החשוד בפשע. למעשה, מעטים השתמשו במידע שהאייפון יכול להציע.
כך, לדוגמה, בכל פעם שמשתמש אייפון סוגר את אפליקציית המפות המובנית, המכשיר מצלם צילום מסך ושומר אותו. סוכני אכיפת חוק שמבינים עניין וחמושים בצו חיפוש, יכולים להשתמש בתצלומים כדי לראות אם החשוד משקר לגבי מקום הימצאו בזמן שהפשע אירע.
דוגמה נוספת היא שבתמונות באייפון מוטבעים תגים עם מידע מזהה. כלומר תמונות שמועלות אונליין מכילות לא רק את הקואורדינטות של המיקום מהג'י-פי-אס, אלא גם את המספר הסידורי של האייפון שצילם אותן.
בכלל, מידע רב מאוחסן באפליקציות עצמן, כולל בהיסטוריית הגלישה של המשתמש. המידע הזה נועד בחלקו כדי לכוון פרסומות ממוקדות, אבל מומחים אומרים שחלק ממנו עשוי להיות שימושי למשטרה.
ג'ון ב. מיינור, מומחה לתקשורת וחבר באגודה הבינלאומית של מומחי מז"פ במחשבים, טוען כי כדי לנקות את המכשיר מהמידע הזה, לא מספיק לנקות את היסטוריית הגלישה שלו. "אפילו
בין היתר, ניתן לאתר את המידע בצילומי המסך. בדיוק כפי שמשתמשים יכולים לצלם ולשמור תמונה על מסך האייפון שלהם - הטלפון עצמו מצלם באופן אוטומטי ושומר מאות תמונות, כשאנשים סוגרים אפליקציות כדי להשתמש באחרות. "צילומי המסך האלה יכולים להכיל צילומים של אימיילים או הוכחות לפעולות שעשויות להרשיע או לזכות", אומר מיינור.
רוב משתמשי האייפון מאפשרים למכשיר לעקוב אחר מיקומם כדי שיוכלו להשתמש בפונקציות המפות והג'י-פי-אס שלו במלואן. האפליקציה החינמית Urbanspoon נועדה במקור לעזור לגולשים לאתר מסעדות קרובות. אלא שהמידע שנשמר בה יכול לא רק לעזור למשטרה למצוא איפה היה הקורבן לפני שמת - אלא גם עשוי להוביל למסעדה בה אכל את סעודתו האחרונה.
"רוב האנשים מפעילים את שירותי המיקום משום שהם מרוצים מהיתרונות של האפליקציות האלה", אומר מיינור. "מה שהם לא יודעים זה שהאפליקציות הללו שומרות את קואורדינטות הג'י-פי-אס של המשתמש".
ביל קטלדו, עוזר לתובע המחוזי במחוז מקומב שבדטרויט אשר עומד בראש מחלקת חקירות רצח, טוען כי במחלקה שלו מתייחסים לאייפונים לא כאל טלפון נייד אלא יותר כמו למחשב קטן. "אנשים שומרים שם כמויות עצומות של מידע", הוא אומר. לדבריו, בלא מעט מקרים הוא עשה שימוש במה שמצא ברישומי השיחות וה.SMS-
עם זאת, לטענת זדיארסקי האלמנטים שאליהן מתייחס התובע רק מגרדים את פני השטח. "יש שם בחוץ גם טרוריסטים שהשיגו מידע על רשת מסוימת מהאייפון", הוא אומר. גם סם בראדרס שעובד עבור רשות המכס והגנת הגבולות בארה“ב, ואף עוזר לאמן את רשויות החוק במז"פ של טלפונים ניידים, מספר כי העיד במשפטים עם ראיות שהוציא מהאייפון.
למרות שהוא לא יכול להגיב על מקרים ספציפים, הוא מספק מקרה היפותטי: "נגיד שיש לך כנופייה, ומישהו הרג חבר כנופייה ברחוב", הוא אומר. "הרוצח מצלם תמונה באייפון שלו - אנחנו יכולים להשתמש בתמונה הזו לא רק כהוכחה למוות, אלא גם לשעת המוות".
זדיארסקי מחזק את דבריו של בראדרס. "אפילו אנשים שלא צילמו תמונה או שלא השאירו מאחור קואורדינטות של הג'י-פי-אס, משאירים לעיתים קרובות עקבות אחרות. כמו 'המטמון' (CACHE) של המקלדת", הוא אומר. "האייפון רושם את כל מה שאתה מקליד כדי ללמוד לתקן טעויות באופן אוטומטי. אפל לא שומרת את המטמון הזה בצורה הדוקה מדי - אז מישהו עם מספיק ידע יכול לשחזר חודשים של הקלדות בסדר שבו הוקלדו, אפילו אם המייל או ה-SMS נמחקו מזמן". מאפל, אגב, לא התקבלה תגובה בנושא.
אדם גרשקוביץ', מרצה להליכים פליליים במרכז למשפטים של אוניברסיטת יוסטון, טוען כי הטכנולוגיה החדשה מביאה עימה דאגות לגבי הפרטיות - במיוחד כשזה מגיע לשאלה אם יש לחוקרים את הזכות לחפש באייפון של מישהו לאחר מעצר.
לדבריו, עד לא מזמן בתי המשפט התייחסו לטלפון כמו לתא הכפפות במכונית או לקופסת סיגריות - פריט שהמשטרה יכולה לחפש בו ראיות. רק ב2009- פסק בית המשפט העליון באוהיו נגד חיפושים ללא צו אחרי מידע מטלפון נייד.
גרשקוביץ' מוסיף כי טלפונים הם מכשירים נפוצים אצל סוחרי סמים, וגם השוטרים מכירים יותר את האייפון, ויכולים לדפדף בין התמונות, חיפושי המפות והודעות הSMS- בחיפוש אחרי ראיות. לדברי זדיארסקי, חלק מהחוקרים "מפחדים לגעת" באייפון בגלל סוגיית פרטיות.
אך, לדבריו, ככל שהאייפונים נמכרים במספרי שיא - רשויות החוק מנסות לעמוד בקצב. "זה כבר לא רשימה של מספרי טלפון וכמה תמונות", אומר זדיארסקי. "היום מדובר במידע שיכול ללכת אחורה אפילו שנה או יותר. זה מאוד יעיל לצורכי אכיפת החוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם