הג'וק של ניסאן: לא תוכלו להישאר אדישים

בניסאן היו כנראה כל כך בטוחים שהעיצוב הוא מנצח, עד שלא ממש דאגו לפרטים חשובים אחרים, למשל תחושת האיכות וטיב החומרים. למרות זאת, לג'יפון החדש יש סיכוי לא רע להצליח בישראל

גיל מלמד | 15/7/2010 20:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ניסאן, שבעבר נחשבה ליצרנית רכב יפנית קלאסית, השנייה בגודלה ביפן וכזאת שמייצרת מכוניות פשוטות ואמינות, הבינה שכך היא לא תגיע לשום מקום. מאז שניצלה מפשיטת רגל, בזכות הברית שכרתה עם רנו, החברה מנסה לשבור שגרה ולייצר רכבים שונים מהמקובל.

לפני כ‭3-‬ שנים הציגה ניסאן אירופה את קשקאי - קרוסאובר בין מכונית משפחתית לג'יפון, ואפילו אנשי ניסאן הופתעו מההצלחה שלו. כעת, בניסיון לשחזר את אותה הצלחה, ניסאן משיקה את "ג'וק" - קרוס-אובר בין מכונית סופר-מיני (ע"ע פולקסוואגן פולו) למיקרו-ג'יפ (ע"ע סוזוקי ג'ימני) ולמכונית ספורט (ע"ע ניסאן ‭.(GT-R‬

מעצבי ניסאן הרשו לעצמם להתפרע לגמרי: אם קשקאי נראה בזמנו כמו משהו נועז, אז ג'וק החדש פורק כל עול. קשה להסביר את המראה של הג'וק, התמונות מתארות אותה רק באופן חלקי. אדישות היא הדבר האחרון שהמכונית הזאת תמשוך, אבל על כל אחד שיאהב את המראה שלה יימצאו ודאי ‭3-2‬ שיאמרו שניסאן קצת הגזימה.

זאת אולי בדיוק התגובה שמעצבי ניסאן רצו לקבל, מפני שקהל היעד של המכונית הזאת הוא אנשים מוחצנים, שמחפשים את ההצהרה והאמירה, כאלה שנמאס להם לנסוע במכוניות שנראות ממש כמו המכונית של השכן.

למרבה הצער, בניסאן היו כנראה כל כך בטוחים שהעיצוב הוא מנצח, עד שלא ממש דאגו לפרטים חשובים אחרים, למשל תחושת האיכות וטיב החומרים. לעומת העיצוב החיצוני, העיצוב הפנימי הוא בסדר ולא הרבה מעבר לזה, אבל טיב החומרים ממש מאכזב והנדסת האנוש מפתיעה לרעה.

דוגמה לכך הוא הפאנל הצבעוני החדש של ניסאן, אחד מעיקרי גאוותה, שאמור לשדר לנהג בצבע את כל נתוני מערכת בקרת האקלים וגם אפשרות לעבור ממצב ספורט למצב חיסכון בלחיצת כפתור. ברגע בו מדליקים את אורות הדרך (עניין של חובה לא רק בחורף ישראלי אלא גם במדינות שונות באירופה‭,(‬ הפאנל המיוחד והצבעוני מחשיך והתצוגה פשוט נעלמת.

ככלל, המעצבים ניסו ללכת בדרכה של מיני לבית ב.מ.וו ולקשט את תא הנוסעים בפלסטיק צבעוני בגוון מבריק. אלא שבניגוד לתחושת האיכות של המיני, הג'וק משדר תחושה זולה ורעועה וגם תחושה שמישהו התקמצן עלינו. גלגל ההגה, לדוגמה, לא מתכוונן למרחק.

הערך הנוסף שמהנדסי ניסאן ביקשו להקנות לג'וק שלהם הוא תחושה ספורטיבית שנובעת ממנוע חזק ומתלים מכוילים להתנהגות כביש מתאימה. למרבה הצער, גם כאן התקבל מוצר אפוי למחצה. בנהיגה על הגרסה היותר יקרה שתגיע לארץ, עם מנוע ‭1.6‬ ליטר מוגדש טורבו שמספק על הנייר 190 כ"ס והנעה לארבעת הגלגלים, גילינו שהשידוך של המנוע עם תיבת הילוכים רציפה ‭(CVT)‬ והנעה כפולה מסרס אותו במידה שנתוני היצרן שלו נשארים בתיאוריה.
יח''צ
ניסאן ג'וק - טיב החומרים ממש מאכזב והנדסת האנוש מפתיעה לרעה יח''צ
תצליח בישראל?

אם לא די בכך, המתלים קשיחים וחסרי יכולת ספיגת מהמורות של ממש, לכן על כביש טיפוסי בישראל הם מספקים נסיעה קופצנית ולא נוחה. שיכוך הרעשים רחוק מלהיות מבריק, וגם זה פוגע בנוחות. המתלים מכוילים אמנם לשליטה טובה בגלגול הגוף, מה שאמור לסייע להתנהגות כביש טובה, אבל כאן מעיב ההיגוי חסר התחושה על השליטה בכלי, ומה שמתקבל ממש לא מהנה לנהיגה.

למרות זאת, לג'וק יש סיכוי לא רע להצליח בישראל, מפני שהוא מוחצן מאוד, מיוחד ומגיע עם מנוע בנפח ‭1.6‬ ליטר - מה שגורם לישראלי הממוצע לחשוב בטעות שמדובר במכונית משפחתית ולא במכונית סופר-מיני קטנה וצפופה. במציאות,

עם מושב אחורי שלא יאכלס 3 מבוגרים (צפוף מאוד במרחב הראש והכתפיים) ועם תא מטען שמספיק בקושי לכמה פקטים של סיגריות - ג'וק הוא כלי לא מספיק שימושי אפילו יחסית ליונדאי גטס או מאזדה ‭.2‬

מי שנהג קודם במכונית אירופית יתקשה להתרגל לצניחה באיכות, אבל מי שגדל על מכוניות יפניות ישנות ימחל לג'וק על חולשותיו ביתר קלות. מבחינת רמת המחירים - ג'וק יתמודד מול סקודה יטי ודייהטסו טריוס. גירסת ה‭1.6-‬ הרגילה, עם הנעה לשני גלגלים, תעלה כ‭125-‬ אלף שקל והגירסה הבכירה, עם 190 כוחות סוס והנעה כפולה, תעלה כ‭140-‬ אלף שקל.

יח''צ
ניסאן ג'וק - סיכוי לא רע להצליח בישראל יח''צ
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''צרכנות''

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים