"מחזורי המסחר מתים - הפוקוס על ישראל ירד משמעותית"
"עונת המלפפונים" בבורסה נפתחה, כשמחזורי המסחר צנחו לרמה יומית של כמיליארד שקל בלבד. מנהל חדר המסחר באקסלנס: "המעבר למדד השווקים המפותחים פוגע בהיקף הפעילות - כדאי להתרגל לכך שאלה המחזורים הטבעיים". אורי וויסבורד מקמליה: "הכל עובד כעת בסלואו מושן"
בשבועות האחרונים, כשענן האבק של המעבר למדד הMSCI- התבהר, המחזורים בבורסה מגלים את התמונה המלאה. אם ערב המעבר של הבורסה למדד החדש מחזורי המסחר היומיים נעו סביב ממוצע של 1.7 מיליארד שקל, מתחילת החודש צנחו המחזורים בבורסה לרמות יומיות של כמיליארד שקל בלבד.
אורי וויסבורד, מנהל המחקר בקמליה שוקי הון, מסביר כי המעבר למדד ה- MSCI לשווקים מפותחים הוא הסיבה עיקרית למצב. לדבריו, מדובר "בעיתוי מצער של 'תקופת המלפפונים' של הקיץ, בה רבים מהמשקיעים יוצאים לחופשות והכל עובד ב'סלואו מושן'".
דניאל רפופורט, מנהל חדר המסחר של אקסלנס, מסביר כי "הצניחה במחזורי המסחר בבורסה היתה צפויה. כשהכספים יצאו מכאן במאי, היה ברור שהפוקוס על ישראל בעולם הולך לרדת באופן משמעותי. המשקל שלנו במדד החדש הוא כ0.5%- בלבד, לעומת 3% מהמדד של השווקים המתפתחים ממנו יצאנו. ביום המעבר למדד החדש המחזור בבורסה הגיע לשיא של 16 מיליארד שקל, ובשבועות שלאחר מכן עד ליולי עוד נעשו התאמות מסוימות בתיקי ההשקעות של המשקיעים הזרים, אולם כרגע אנחנו רואים שהמחזורים מתים".
עוד אומר רפופורט, כי "קיץ היא לא תקופה ערנית בבורסה באופן עונתי, למעט שנים שבהן ראינו אירועים חיצוניים כמו מלחמת לבנון, או שפרץ משבר הסאב-פריים. כרגע חוזרים למצב
שגרה, ואנחנו מעריכים שכדאי כבר להתרגל לכך שאלו הם המחזורים הטבעיים שלנו לפחות בשנה וחצי-שנתיים הקרובות".
את ההשפעות השליליות של מחזורי המסחר בבורסה בתל אביב כתוצאה מהמעבר למדדי הMSCI- ניתן להשוות למקרים דומים שקרו בבורסות יוון ופורטוגל, שגם הן ביצעו בעבר שדרוג דומה.
לדברי רפופורט, במקרים של מדינות אלו, לאחר המעבר למדד החדש נרשמה ירידה חדה בפעילות במשך שנה-שנתיים. "המצב שלנו אפילו גרוע יותר משל יוון ופורטוגל", אומר רפופורט, "מכיוון שמדובר במדינות אירופיות, שהבורסות שלהן משולבות במדדים גיאוגרפיים אחרים באירופה, ואילו בישראל נוצר מצב מוזר שבו מלבד לMSCI- אנחנו לא לוקחים כעת חלק במדד גיאוגרפי בכלל, אלא רק במדד העולמי. לכן אני צופה שהפגיעה בפעילות אצלנו תהיה גדולה יותר, ולפחות עד לסוף השנה הנוכחית נראה ירידה משמעותית בפעילות".
וויסבורד מייחס את הצניחה בפעילות הבורסה דווקא למצבה הטוב יחסית
במקביל, מצביע וויסבורד על תהליך רב שנים שקרה בישראל, ובמהלכו גדלה ההתעניינות של המשקיעים המוסדיים בהשקעות בחו"ל - על חשבון ההשקעות בבורסה בבורסה המקומית. "בכל העולם יש תופעה של 'הום באייס' - העדפה של השקעת הכסף בבית ולא במדינות זרות, אבל מאז השוואת המיסוי על השקעות בחו"ל, חלה תופעה של העברת יותר ויותר נתחים מתיק ההשקעות לבורסות זרות, כך שהעניין בבורסה המקומית הוא כיום כבר לא עד כדי כך בלעדי, כפי שהיה בתחילת העשור הקודם".
לירידה החדה במחזורי המסחר בבורסה יש משמעויות גדולות לגבי רמות התנודתיות וטעמי ההשקעות של המשקיעים המוסדיים בשוק המניות והאג"ח. בנייר ערך שלא קיימת בו נזילות גבוהה, משקיע מוסדי יבחר לעתים שלא להיכנס להשקעה בו, למרות שהוא מאמין שהוא אמור להעניק תשואה נאה, וזאת מחשש שיתקשה למכור אותו במהירות בבוא העת.
"במחזורי מסחר נמוכים", אומר רפופורט, "משקיע שצריך לשים 5 מיליון שקל בנייר כלשהו, יודע שהוא הולך לשנות משמעותית את ערכו במהלך הרכישה, וההיפך. זה מוריד לחלוטין את העניין באותה מניה או איגרת חוב, כי גם יהיה שם רווח 'על הנייר'. במידה והמשקיע ירצה למכור כמות גדולה ממנו, התנודה במחיר יכולה להיות כל כך חדה רק מהמכירה הזאת, שהוא אפילו עשוי להפסיד. לכן עדיף מראש לעיתים שלא להשקיע בכלל בניירות ערך, ולהתמקד בהשקעות ב10-8 מניות המעו"ף, שהמחזורים בהן עדיין מאפשרים רכישה ומכירה של כמויות גדולות של סחורה".
איל סגל, מנכ"ל תכלית תעודות סל, מציין בעניין זה כי הירידה בפעילות בבורסה בשבועות האחרונים היתה לא רק ברכישה וקנייה ישירה של מניות, אלא גם באופן יחסי באמצעות המסחר בתעודות סל. לדבריו, "בתקופות כאלו של ירידה בפעילות במסחר בבורסה עולה דווקא האטרקטיביות של הכניסה לשוק באמצעות רכישה של תעודות סל, זאת מכיוון שקשה ויקר יותר להשיג חשיפה באמצעות רכישת מניות שמחזור המסחר בהן נמוך, לעומת רכישה זולה של המדד באמצעות תעודת סל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם