הרצוג: "אתפטר מוועדת נאמן אם הדיונים לא יהיו רציניים"
לאחר דחיית הדיון בנושא שכר הבכירים בחברות ציבוריות בשלושה חודשים נוספים, איים היום שר הרווחה לעזוב את הוועדה אם לא יתקבלו מסקנות בקרוב. "אני מקווה שלאור הלחץ הציבורי נראה מוצר סופי, כפי שאכן התחייב שר המשפטים"
בראיון לתוכניתה של קרן נויבך, "סדר יום", ברשת ב', הביע הרצוג תמיכה בהצעת החוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ ואמר: "הדיונים היו רציניים מאוד. אני חושב שיש לחץ משמעותי מאוד לכך שהוועדה תוציא חוק תחת ידיה. אם אראה שהוועדה לא רצינית, אני כמובן אסיק את מסקנותיי לגבי ההשתתפות בה. אי מקווה מאוד שהדיונים יימשכו כדיונים רציניים ונראה כיוון ותוצאה שהציבור יוכל לברך עליה".
הרצוג סיפר כי הציע שלושה פתרונות אפשריים, אולם הביע צער על כך שהוועדה לא בחרה כיוון. "צר לי שהוועדה לא אמרה - 'אני הולכת לכיוון הזה והזה'", אמר הרצוג והוסיף כי "בעניין הזה יש לי ביקורת על יו"ר הוועדה ועל הוועדה כולה".
שר הרווחה סיפר כי הוא הציע שלושה כיוונים אפשריים: הראשון - כפי שמוצע בהצעת החוק עצמה - להגביל בתקרה ברורה ומגודרת את שכר הבכירים. האפשרות השנייה: להטמיע מנגנוני בקרה ואישור בתאגיד כך שלא תהיה השפעה זרה על המנהלים. הנושא השלישי שעלה: לעשות סדר במבנה התאגידי בישראל. יש טענה שהמבנה בחברות ציבוריות הוא ארכאי.
"אני מקווה שלאור הלחץ הציבורי נראה מוצר סופי, כפי שאכן התחייב שר המשפטים בעוד כשלושה חודשים. ברור לכולם שהמצב היום בלתי אפשרי", סיכם הרצוג.
רוב המומחים שזימנה יחימוביץ' סברו כי אין לקדם את החוק
אתמול, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקהלדחות בשלושה חודשים את הדיון בהצעת החוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ, בנוגע להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות. הדחייה באה לבקשת שר המשפטים, יעקב נאמן, המכהן כיו"ר ועדת המשנה לנושא.
נאמן ביקש את הדחייה כדי שהוועדה תוכל לגבש הצעה אחת מכלל ההמלצות המקצועיות שהוצגו לה. במכתב ששיגר נאמן לחברי ועדת השרים לחקיקה ושהגיע לידי nrg מעריב נכתב, כי ההארכה דרושה כדי לבחון את הנושא "בהליך מסודר, מעמיק ויסודי", שיביא לפתרון הניתן ליישום מעשי "ולא רק לשם יצירת כותרת".
כזכור, ועדת נאמן אמורה היתה להגיש את מסקנותיה בימים אלה, לאחר שהסתיימו 60 הימים שקצבה לה הממשלה. עד כה התכנסה הוועדה
לשישה דיונים והופיעו בפניה 27 מומחים ואקדמאים, 9 מהם זומנו לבקשת יחימוביץ'.
עוד נודע ל-nrg מעריב, כי רוב המומחים שזימנה יחימוביץ' סברו כי אין לקדם את הצעת החוק שלה. המומחים שהופיעו בפני הוועדה הדגישו את הבעיות והחסרונות שבהצעתה, ורובם התנגדו לה.
נזכיר, כי הצעת החוק קובעת כי שכרו של הבכיר ביותר בחברה לא יהיה גבוה מפי 50 משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר. בפועל, המשמעות היא שעלות השכר השנתית המירבית למנכ"ל (ללא שווי האופציות) תהיה כ-2.9 מיליון שקל (בהנחה שהמשתכר הנמוך בחברה מרוויח שכר מינימום).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם