המאבק על תוכנית המיליארדים של גליל ים מגיעה לבג"ץ
עיריית הרצליה מתכננת להקים על שדות הקיבוץ שכונת ענק, שתכלול 4,000 דירות, שטחי מסחר - וגם פארק בגודל 210 דונם. המתנגדים טוענים: התוכנית קודמה תוך ניגוד אינטרסים של ראש מינהל התכנון - ואושרה בניגוד לחוק. עיריית הרצליה: "התוכנית תואמת את מדיניות התכנון המחוזית הארצית"
תוכנית גליל ים (הר (1985/1 נמכרה לציבור הרחב ככזו שעומדת לספק לאזור הרצליה פארק ירוק בשטח של 210 דונם, אטרקציות, מסלולי רכיבה על אופניים, שטחי מסחר, הגדרת חלק מהבנייה למגורים כ"דיור בר השגה", בית עלמין נוסף שבהרצליה כה זקוקים לו ועוד שימושים ציבוריים נוספים. כל אלה לצד בנייה מסיבית של יותר מ4,000- יחידות דיור - באחד מאזורי הנדל"ן הלוהטים של מרכז הארץ.
אולם מה שבכל זאת ביקשו להצניע מקדמי התוכנית - קיבוץ גליל ים והוועדה המקומית של הרצליה - הוא שהתוכנית שאושרה עומדת בניגוד לרוח תוכניות המתאר המחוזית והארצית; שבהתאם לתוכניות המתאר, אמור הפארק הציבורי להשתרע על שטח של יותר מ400- דונם (ולא על 210 דונם); ושאנשי הקיבוץ צפויים לגזור קופון של מיליארד שקל לפחות, ממאות דירות שיוקמו על אדמות המדינה שיועברו לרשות הקיבוץ, תוך שהם פטורים מתשלומי היטל השבחה בשווי מאות מיליוני שקלים.
איש גם לא טרח לציין כי משרד המתכננים, האחראי על תכנון וקידום התוכנית, היה לא אחר מאשר משרד אסיף-מאליס שבבעלות האדריכלים נעמה מאליס ושמאי אסיף. מאז 2004 משמש אסיף בתפקיד מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, ונחשב לאיש החזק ביותר במוסדות התכנון בישראל. אך זה לא גרם לו להדיר את רגליו מדיוני ועדות התכנון השונות שדנו בנושא, או לדווח על ניגוד העניינים המובהק בו הוא מצוי.
השבוע, כאמור, אמור בג"ץ לדון בעתירה שהוגשה כבר בנובמבר 2008 על ידי 20 מתושבי הרצליה ועל-ידי נציג מפלגת הירוקים, דרור עזרא. בעתירה טוענים העותרים, המיוצגים על ידי עורכי הדין משה לוי ורונן צ'יניאו, כי חודש לפני שנשמעו ההתנגדויות לתוכנית, היא כבר אושרה. למרות שהתוכנית עברה בהצלחה את כל שדרת מוסדות התכנון, כתב העתירה מעלה לא מעט השגות ותהיות בכל הקשור לאופן שבו אושרה התוכנית, ומדגים שוב את הקלות שבה נגזלת קרקע ציבורית והופכת למכרה זהב נדל"ני.
תוכנית גליל ים חלה על שטח של 834 דונם, בשטח החקלאי שבין הרצליה ורמת השרון (מדרום לרחוב הרב קוק בכניסה המערבית של העיר). 85% מהשטח הם אדמות מדינה שהוחכרו לפני שנים לקיבוץ לטובת עיבודים חקלאיים, ואילו יתרת השטח בידי בעלי קרקע פרטיים.
אל אדמות הקיבוץ שממזרח לנתיבי איילון, שהיה בעבר בתחום השיפוט של המועצה האזורית חוף השרון, לטשו בעיריית הרצליה עיניים שנים רבות. באמצע שנות ה90- פנה ראש עיריית הרצליה דאז, אלי לנדאו, לאנשי הקיבוץ והציע להם לקדם מהלך להעברת שטח השיפוט של האדמות לעיר, במטרה לקדם תוכנית בינוי משותפת. לטענת עו"ד לוי, בקיבוץ ידעו כי הסיכוי לקדם תוכנית בנייה באמצעות הוועדה המקומית הרצליה גדול לאין ערוך מאשר באמצעות המועצה האזורית חוף השרון.
יתרה מכך, לנדאו הגיש הצעה אטרקטיבית נוספת: במרץ 1996 חתם הקיבוץ על הסכם עם עיריית הרצליה, שבו התחייבה העירייה כי עם אישור תוכנית למגורים במתחם ולהשבחת הקרקע, ישלם הקיבוץ היטל השבחה של 4% בלבד. זאת בהשוואה לאדם פרטי שגובה היטל ההשבחה שישלם יכול להגיע עד ל.50%- ההסכם סלל את הדרך להסכמתו של שר הפנים דאז, חיים רמון, שאישר את סיפוח הקיבוץ לתחום השיפוט של הרצליה - והתוכנית יצאה לדרך.
כבר ב1998- הוגשה לתוכנית הצעה ראשונה, שייעדה חלק מהקרקע לבנייה של 3,500 יחידות דיור. את הקיבוץ ייצג ועדיין מייצג איש הנדל"ן, עו"ד שרגא בירן, שהעניק לה יחס מיוחד ולוחץ במיוחד. במכתב אישי
התוכנית זכתה להתנגדות נחרצת מצד ראש עיריית רמת השרון השכנה, אפרים (פיחוטקה) חירם. בדיון על התוכנית שהתקיים בוועדה המחוזית בנובמבר ,1998 התריע כי לפי מומחים שבדקו את המתחם, התוכנית תביא לפגיעה באקוויפר החוף, וכי מסת הבנייה תייצר רצף בנוי שיכלול מאות אלפי תושבים, יחד עם הערים השכנות.
"הוועדה המחוזית הולכת לאשר כאן עיר של 200 אלף תושבים. זה מה שיהיה כאן ולא יעזור שום דבר אם אנחנו לא נבלום בעוד מועד את הריצה הזאת", אמר חירם. הוא טען כי אישור התוכנית נועד "כדי שמישהו יעשה בוחטה. לא קשה לנחש מי עושה את הבוחטה כאן, ובעצם הבוחטה היא שמכתיבה לנו את העניין, לא שום דבר אחר".
למרות הדברים התוכנית אושרה, אך חירם לא ויתר והגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט אורי גורן קיבל את העתירה, ובינואר 1999 קבע כי נפל פגם בתהליך אישורה והפקדתה. בעקבות זאת החלו חברי הקיבוץ וחברי הוועדה המקומית לשקוד על תוכנית חדשה. לצורך תכנונה פנו למשרד המתכננים מליס-אסיף. רק כמה חודשים קודם לכן מונה אסיף לעמוד בראש צוות התכנון של תוכנית המתאר הארצית (תמ"א ,(35 ואילו השותפה מליס, מי שתכננה לימים את תוכנית הבנייה לחברת קרקעות ים המלח בעתלית עבור משפחת דנקנר, הופקדה על התוכנית החדשה.
האדמות החקלאיות של גליל ים התגלו כבר בשנות ה90- כבעלות מחזרים רבים. בניית נתיבי איילון בצד המערבי של אדמות הקיבוץ דרשה הפקעה של חלק מהאדמות. קצב התקדמות הכביש צפונה חייב הליך הפקעה מהיר. לטענת עו"ד לוי, במינהל מקרקעי ישראל, ממנה חכר הקיבוץ את האדמות, ביקשו מהקיבוץ להסיר את ההתנגדויות להפקעה ולהימנע מהליך ממושך, תוך הבטחה שזה יפוצה בהמשך.
בספטמבר 2008 עברה במועצת המינהל החלטה לאשר הסדר מול הקיבוץ, המותנה באישור התוכנית. על פי ההסכם, יפנה הקיבוץ את קרקעותיו החקלאיות, תוך שהוא מוותר על כל טענות או דרישות. בתמורה יקבל זכויות ללא פחות מ900- דירות 700 - מתוכן, קובע ההסכם, "מהוונות וללא תשלום בגין הקרקע", וכן פיצוי כספי נוסף בגין 200 דירות נוספות.
ההחלטה אף קיבלה את אישורו של שר האוצר בינואר השנה, אך טרם נחתם אישור שכזה על ידי הצדדים. השווי המוערך של הזכויות, לפי מחירי שוק נוכחיים, נע בין 1.6-1.4 מיליארד שקל, ועשוי להגיע לסכום גבוה יותר עם סיום הבנייה במתחם.
במקביל לקידום התוכנית בגליל ים, עמלו במשרד הפנים על אישור תוכנית המתאר המחוזית עד שנת 2020 (תמ"מ ,(5 הכוללת בתוכה גם את שטח תוכנית גליל ים. על שמיעת ההתנגדויות לתוכנית המחוזית הופקדה חוקרת מטעם משרד הפנים בשם לבנה אלונים.
בין מרץ ליוני 2006 שמעה אלונים מאות התנגדויות, שתיים מהן נוגעות למתחם גליל ים. התנגדות אחת היתה מטעם הוועדה המקומית הרצליה, שביקשה להטמיע את תוכנית גליל ים בתוכנית הכללית. המתנגד השני, דרור עזרא, אמר כי הוא נגד סלילת כביש בשטח התוכנית, ולא ידע כלל כי במקביל קודמה תוכנית בנייה מסיבית במתחם. אלונים קיבלה את התנגדות העירייה והמליצה להטמיע את תוכנית הבנייה המחודשת.
המתנגדים הגישו ערר למועצה הארצית והוזמנו להשמיע את טענותיהם בנובמבר .2007 מה שלא ידעו העותרים, לטענתם, הוא כי כבר באוקטובר 2007 התקיים דיון מכריע במועצה הארצית על תוכנית המתאר המחוזית, בה נדונו גם תוכניות מקומיות גדולות. בישיבה, בה לקח חלק גם אסיף, הוחלט לקבל את המלצתה של אלונים ולהטמיע את תוכנית גליל ים בתוכנית הכללית.
"בזמן שהערר היה מונח במועצה הארצית היא קיבלה החלטה פנימית, בשירותו של אסיף, חודש לפני שנשמע הערר", טוען עו"ד לוי. "כל זה ייתר את הערר שלנו ונוגד את סעיף 106 לחוק שקובע שברגע שיש החלטה שציבור עלול להיפגע ממנו, היא חייבת לאפשר לו שימוע בטרם ההחלטה".
לעניין התוכנית עצמה, טוען עו"ד לוי: "מדובר בתוכנית המקטינה את שטחי הפארקים מ430- דונם ל210- דונם, ומקצה על חשבונם תוספת של למעלה מ1,000- יחידות דיור".
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה כי "ההחלטה על אישור תוכנית גליל ים הינה פרי תכנון של למעלה משני עשורים, שנדון בכל מוסדות התכנון ותואם את מדיניות התכנון המחוזית הארצית".
במשרד הפנים התייחסו לפעילותו של אסיף ומסרו כי "הטענות בנושא ניגוד עניינים, לכאורה, בפעולותיו של אדריכל שמאי אסיף נדחו באופן חד משמעי, הן על ידי ועדת המשנה לערערים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, והן במסגרת תגובת המדינה שהוגשה לבג"ץ לגבי אישור תוכנית הר .1985/1 במסגרת תגובה זו, הובהר, בין השאר, כי בשלב שבו פנו בעלי הקרקע למשרד שבו היה שותף אדריכל אסיף, לא היה קיים חשש לניגוד עניינים כלשהו בהקשר לתכנון תמ"א 35".
ממשרדו של עו"ד שרגא בירן, המייצג את קיבוץ גליל ים, נמסר כי נציג הקיבוץ יציג את עמדתו בבית המשפט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם