איך יסתיים מאבק השליטה באורמת?
הכבדה על ניהול החברה עלולה לפגוע באורמת עצמה, וכך לגרום פגיעה נוספת בשווי אחזקות גזית. כך הפכה ההשקעה באורמת מהזדמנות עסקית לכאב ראש לא קטן
גזית נכנסה לאורמת, אך ספק אם ידעה כיצד תצא מההרפתקה. עובדה שבשלב מסוים היא הגדילה את אחזקותיה - אך לאחר מכן נאלצה למכור חלק מהן. כעת מבהירים בגזית שהם מעוניינים ליהנות מפירות השקעתם, וכל התנהגותם מוכתבת מהרצון להשביח את אורמת באמצעות העצות החכמות שלהם. אך מבחינת משפחת ברוניצקי חיים כצמן הוא עדיין אורח לא רצוי.
כבר בתחילת הדרך התייחסה משפחת ברוניצקי לגזית כאל משקיע טורדני המנסה להשתלט על החברה בדרך עוינת. מבחינתה, ההוכחה לחשדות מגיעה בהצעה של גזית למינוי שני דירקטורים חיצוניים מטעמה, הנתפסים מבחינת משפחת ברוניצקי כשני סוסים טרויאניים.
אז מה יהיה באורמת בחודשים הקרובים? גזית כבר לא תוביל מהלך להשתלטות עוינת - תחום התמחותה העיקרי אינו בדיוק אנרגיות חלופיות, אלא
נדל"ן מניב. אך בגזית ימשיכו לנסות להוביל מהלכים לשינויים עסקיים באורמת. אלה ייתקלו מבחינת משפחת ברוניצקי בחשדנות. אם זה לא ילך, עלולים בגזית להתחיל לעשות צרות, באיצטלה של התנהלות עניינית. הטקטיקה הזאת יכולה להצליח רק אם משפחת ברוניצקי תשתכנע שעדיף להיפטר מהאחזקות בגזית.
אלא שגם לטקטיקה זו יש מגבלות. הכבדה על ניהול אורמת עלולה לפגוע באורמת עצמה, וכך לגרום פגיעה נוספת בשווי אחזקות גזית בחברה. בקיצור, מבחינת גזית ההשקעה באורמת הפכה מהזדמנות עסקית לכאב ראש לא קטן.
המלחמה באורמת שונה מאחרות בבורסה הישראלית. במאבקים דומים - כמו צדיק בינו נגד דיסקונט או איתן ורטהיימר נגד משפחת רקנאטי - רצו הבעלים לסלק את המיעוט. בינו, הבעלים של הבינלאומי, רצה לסלק את דיסקונט, שהחזיק ב26.4%- מהבינלאומי. ורטהיימר, הבעלים של ישקר, רצה לסלק את רקנאטי, שהחזיקה דרך אי.די.בי נתח דומה. ורטהיימר ובינו הצליחו. באורמת המצב שונה: המיעוט רוצה להכתיב לבעלים את המהלכים. כרגע נראה שהדבר אינו מצליח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם