כך תחסכו מבלי להעמיק את המינוס
הבנקים מעלים על סדר היום את חשיבות החיסכון: אחרי קמפיין "דן חסכן" של הפועלים מגיע "מפתח דיסקונט". אלא שבעוד שברור כי חשוב לחסוך לעתיד, חשוב לא פחות לעשות זאת נכון. לא מומלץ, למשל, לקבל ריבית של 1.5% על החיסכון בעודכם משלמים 10% על האובדראפט
הלקוחות יכולים לבחור בין שלושה מסלולים. הראשון מאפשר להם "לעגל" את סכום הרכישות שלהם כך שקנייה של 81 שקל הופכת ל90- שקל והעודף נלקח לחיסכון; אפשרות אחרת היא העברת ההנחות הכספיות האמורות להינתן ללקוח בבתי עסק שונים לזכות חשבון החיסכון, ושלישית - קביעת מכסה חודשית של העברות כספים אל חשבון החיסכון, כך שבמקרה והכספים המצטברים מתוך ההנחות וה"עיגול" לא מגיעים לסכום הרצוי, מושלמת היתרה לסכום כולל.
הקמפיין זכה עד כה להיענות ערה. הסיבה, לדברי רוני פלד, מנהל השיווק והפרסום של הבנק, היא כי הוא מצליח לקשור בין תרבות החיסכון שאבדה לבין תרבות הצריכה הנוכחית, ומחזירה את הישראלי למעגל החיסכון. "בעבר אנשים היו חוסכים כסף, לילדים, למשפחה ולמטרות אחרות. זה נעלם וכיום אנו מבקשים לסייע לאנשים לחסוך סכומים קטנים המצטברים לאורך זמן לסכומים משמעותיים, על ידי יצירת מנגנון המאפשר להם לצרוך ולחסוך על הדרך", אומר פלד.
ישנה חשיבות רבה להעלאת נושא החיסכון, מסכים היועץ הפיננסי אורי היימן, מנכ"ל חברת אוצר, שמבקש לסייג כי חיסכון בכל מחיר - ובפרט חיסכון הקשור לצריכה - איננו בהכרח אופציה טובה יותר. "למי שמעוניין להתחיל ולחסוך מומלץ לעשות שיעורי בית הכוללים בחינה של מצבו הפיננסי, של יעדיו ושל חלופות ההשקעה העומדות לרשותו".
לדבריו, חיסכון "על הדרך" איננו בהכרח פתרון מתאים לכולם, ולמעשה יכול לעלות ביוקר. כמה ביוקר? תלוי במצבו של חשבון הבנק. על פי הערכות של המועצה הישראלית לצרכנות, כשני שלישים ממשקי הבית מצויים במשיכת יתר (אובדראפט). לקוחות הנמצאים במשיכת יתר ובכל זאת מפקידים כסף בתוכניות החיסכון השונות של הבנקים, לא מרוויחים מהעיסקה הזאת: בעוד על האוברדראפט הם משלמים ריבית שעלולה להגיע ל10%- ויותר - על החיסכון הם יקבלו ריבית אפסית של כ.1.5%-
במועצה הישראלית לצרכנות מדגישים כי "היעדר תשומת לב למצב חשבון הבנק, יוצרת למעשה מצב בו הצרכן מפקיד כספים עליהם הוא מקבל ריבית נמוכה ובמקביל נכנס ליתרת חובה שעליה ישלם ריבית גבוהה". כך עלול למעשה לקוח בנקאי אשר נמצא ביתרת חובה לקבל תשואה ריאלית על תוכנית חיסכון המגיעה לשיעור שלילי של כ10%- מה שהופך את תוכנית החיסכון לכדאית הרבה פחות.
כל זה נכון כמובן
"מפתח דיסקונט איננו מעודד תכנון פיננסי", טוענים במועצה הישראלית לצרכנות. לטענת המועצה, יש לשים לב כי בחלק מהמסלולים קשה ללקוחות לדעת מה הסכום אותו הם חוסכים, שכן הוא תלוי בסכום ובהיקף הרכישות.
בתגובה לטענות המועצה מבקש פלד לציין כי לקוחות הבנק מקבלים בכל חודש פירוט מלא ומפורט של הסכומים שנצברו בגין כל אחד מהמסלולים, בין אם מדובר בעיגול או בהנחה, כמו גם של סך הכספים שנצברו בתוכנית מתחילתה. "אנחנו נשמח לארח את הגורמים הרלוונטיים במועצה לצרכנות ולהציג להם את התוכנית במלואה".
הפתרון שמציע דיסקונט לא מהווה פתרון טוב לכל סוגי הלקוחות. הדבר הטוב ביותר שיכול לעשות צרכן בנקאי הנזכר לפתע כי הוא מעוניין להגדיל את סך החיסכון שלו, הוא להגדיר יעדים, לגזור מהם סכום ובסופו של התהליך לשבת עם פקיד הבנק ולבנות תוכנית חיסכון אישית. קיצורי הדרך במקרה הזה עשויים להיות יקרים.
"מצב של משיכת יתר הוא מצב בו המשפחה מגלגלת מדי חודש הלוואה מהבנק בריבית גבוהה מאוד. למעשה, ככלל אצבע למי שמצוי במשיכת יתר מומלץ שלא לחסוך", אומר היימן.
המציאות בה חוסכים בזמן שהחשבון מצוי במשיכת יתר הינה במידה רבה פרדוקסלית. ביד אחת מפקיד החוסך כספים אשר משמשים את הבנק בכדי לספק הלוואות וכספים, עליהם הוא גובה ריבית, וביד השנייה הוא לווה את אותם כספים שהפקיד, בריבית גבוהה פי כמה מזו שהוא מקבל בעבור החיסכון שלו. מדובר למעשה בעיסקה סיבובית בה הלקוח מלווה כספים לעצמו, תוך כדי שהוא משאיר בידי הבנק נתח משמעותי מהם.
בנוסף, במועצה טוענים כי דמי הכרטיס החודשיים המשולמים לבנק דיסקונט גבוהים יחסית לתוכניות אחרות: 19.90 שקלים לחודש לעומת תשלום ממוצע של 11-13 שקל לחודש בחברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד. לדברי המועצה, מדובר במשתנה נוסף שעל הצרכנים לבדוק כאשר הם משווים את מפתח דיסקונט לתוכניות אחרות.
פלד דוחה את נקודת ההשקפה המסתכלת על חיסכון אך ורק דרך פריזמה חשבונאית וכלכלית צרה. לדבריו, "בכלכלה יש הרבה פסיכולוגיה. העובדה היא שאנשים לא חוסכים ושהתוכנית החדשה של דיסקונט זוכה להיענות רבה מאוד ומאפשרת לאנשים רבים להצטרף למעגל החוסכים. המציאות מוכיחה כי בדרך כלל האלטרנטיבה איננה לחסוך בדרכים אחרות - אלא לא לחסוך בכלל. זוהי האופציה הגרועה ביותר".
על דבר אחד כנראה אין ויכוח: מסע הפרסום של דיסקונט מעלה את המודעות הציבורית לעניין החשיבות בחיסכון - וזה עניין חיובי. היימן מציין כי מאחר וחיסכון הוא דבר רצוי, מומלץ לשנות סדרים בהתנהלות הכוללת של משק הבית ולמפות את ההוצאות וההכנסות בכדי להבטיח למשפחה צמיחה כלכלית.
לאחר הטיפול במשיכת היתר, הכולל מיפוי של רמות ההוצאה וההכנסה ו"גמילה" ממספר הוצאות לצורך יישור קו ההוצאות וההכנסות המשפחתי ניתן לפנות לחיסכון אמיתי, וכך לאחר מיפוי המטרות אותן אנו מבקשים להשיג, ניתן להגדיר את גובה החיסכון ואת האפיק בו אנו מעוניינים להשקיע את הכסף.
תוכניות החיסכון השונות של הבנקים כמו גם מפתח דיסקונט אינם מעניקים מענה לשורה ארוכה של צרכים. גם כאן מומלץ קודם כל לבחון לאן אתם רוצים להגיע, ורק לאחר מכן להתאים לכם את התוכנית הנכונה.
חיסכון כמו כל תוכנית פיננסית אותה לוקח עליו הצרכן אמור להיות קודם כל לשם מטרה כלכלית. ברגע שאין הגדרה של מטרת החיסכון, הרי שקיים חוסר מתאם מובנה בין סכום החיסכון והאפיק בו הוא נחסך, לבין הייעוד הסופי של הכספים. כאשר סכום החיסכון איננו מוגדר מראש, ישנה סבירות כי החיסכון יבוא על חשבון סעיפי הוצאה אחרים, עליהם המשפחה לא הייתה רוצה לוותר באופן מודע, או לחילופין החיסכון עשוי להיות נמוך מהרצוי.
כך, חוסך צעיר המבקש לחסוך כספים לפרישה או לחתונת הצאצא שעוד לא נולד, עשוי להעדיף חיסכון בפרופיל סיכון גבוה יותר מאדם המצוי מספר שנים לפני גיל פרישה המעוניין לשמור על ערך השקעותיו.
"תוכניות החסכון מציעות תשואות אפסיות של ,1.5% וזה לא מתאים לכל הפרופילים של הלקוחות", אומר היימן, שמציין כי חלק גדול מהחוסכים עשוי ליהנות מגיוון אפיקי החיסכון במניות, אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות העשויות להעניק תשואה גבוהה הרבה יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם