הציבור הרחב אינו מתעניין באמת בחיסכון בעמלות
עבור הוצאה ממוצעת של 15 שקל בחודש (והחלשים אף משלמים פחות מהממוצע), לאף אחד אין כוח לעשות מהפכות. הלקוחות המבוססים מעוניינים ברמת שירות, בפינוקים ובחיים הטובים - גם אם זה עולה להם עשרות שקלים בחודש
מדוע השיח הציבורי נוטה דווקא לכיוון העמלות? יש לכך הסבר פשוט להחריד. הרבה יותר קל לשאול ולתמוה מדוע אני, כלקוח, צריך לשלם עבור הפקדת צ'ק בדלפק עמלת פקיד של 6.5-5.5 שקלים, כשכל מה שאני מקבל הוא החותמת ששם הפקיד - מאשר להציב את הקושייה כיצד ייתכן שכל הבנקים העלו במהלך המשבר האחרון את הריביות - מבלי שתישמע שום מחאה.
באותה מידה קשה להבין כיצד חברות הסלולר גבו מאיתנו בשנים האחרונות דמי קישוריות גבוהים, ורק כעת באמצעות התערבות שר התקשורת הוחלט להורידם.
הסיפור האמיתי
הוא שהציבור הרחב פשוט אינו מתעניין באמת בחיסכון בעמלות. עבור הוצאה ממוצעת של 15 שקל בחודש (והחלשים אף משלמים פחות מהממוצע), לאף אחד אין כוח לעשות מהפכות. מנגד, הלקוחות המבוססים מעוניינים ברמת שירות, בפינוקים ובחיים הטובים - גם אם זה עולה להם עשרות שקלים בחודש.
רוצים הוכחה? קחו את ענף כרטיסי האשראי. לאומי קארד יצאה לפני מספר שנים בתוכנית מהפכנית, המעניקה פטור על תשלום עמלות ודמי חבר בכרטיס בתנאי אחד: הלקוח לא יהיה זכאי להשתתף במבצעי המתנות ואת הדיווח החודשי הוא יקבל באמצעות האינטרנט. כך ניתן לחסוך הוצאה של עד מאות שקלים בשנה.
ואולם, בניגוד לציפייה המוקדמת של מעבר עשרות אלפי לקוחות או מאות אלפים לתוכנית - עד כה הצטרפו אליה קצת למעלה מ5,000- מחזיקי כרטיס. אז האם באמת מישהו מעוניין בחיסכון בעמלות? אגב, מי שמעוניין לחסוך - מוזמן להתמקח. הבנקים מציעים תעריפונים מיוחדים לקבוצות לקוחות ייחודיים ואין סיבה שאתה או את לא תהיו חלק מהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם