הקבלנים לבג"צ: המדינה לא מיישמת סטנדרטיזצית חוזים בבנייה ציבורית

המשק מפסיד מדי שנה למעלה מחצי מיליארד שקל עקב אי יישום החלטות הממשלה, מעבר להשלכות הביטחותיות שבדבר. סגן נשיא התאחדות הקבלנים: "זה מחדל מתמשך. מדובר בהמלצה שפשוט ליישם"

ענת שיחור-אהרונסון | 23/6/2010 11:52

התאחדות הקבלנים תעתור היום (ד') לבג"צ בבקשה לחייב את המדינה להסביר מדוע אינה מיישמת את המלצות ועדת החקירה הממלכתית לענין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור. כמו כן מבקשים הקבלנים לברר מדוע המדינה אינה מיישמת את המלצות ועדת ההיגוי המצומצמת שהוקמה ליישום דו"ח זיילר אשר חלק מהמלצותיה אושרו בהחלטות הממשלה.

העתירה שהוגשה על ידי עורך דין יהודה רוה ומתן בן שאול ממשרדו, מגיעה לאחר שנה של מאבק מטעם התאחדות הקבלנים, במטרה לגרום לממשלה ליישם את החלטת הממשלה 964 שמאמצת את מסקנות ועדת זיילר ובפרט את ההחלטה להחיל סטנדרטיזציה של חוזים בבנייה הציבורית.

נזכיר כי, במאי 2001, במהלך חתונתם של קרן ואסף דרור באולם ורסאיי בירושלים, קרסה רצפת הקומה השלישית בה נערכה החתונה. 23 מאורחיהם נהרגו, קרוב ל-400 נפצעו. חמישה ימים לאחר האירוע הקימה הממשלה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בדימוס ורדימוס זיילר. הוועדה פרסמה את מסקנותיה באוגוסט 2001.

בין מסקנות הוועדה: חקיקה חדשה לתחום הבנייה, ריכוז קוד בנייה ישראלי, חלוקת תפקידים ברורה ומוגדרת בפרויקטים של בניה, הקמת מערכת מקצועית לפיקוח ואכיפה, הקמת משרד ממשלתי אחד שירכז את כל נושא הבניה והחלת סטנדרטיזציה של חוזים בבנייה ציבורית.

בדוח ועדת זיילר נכתב: "היתרון בסטנדרטיזציה של חוזיים הוא בביטחון היחסי ובהרגלים הנוצרים. מדובר בניסוחים שעמדו בניסיון, גם במבחנים ופרשנויות של בתי משפט. כל צד יודע מה מצופה ממנו, ולמה הוא יכול לצפות מאחרים, הסיכון לחיכוכים הוא קטן.

השימוש בחוזים סטנדרטיים הופך את הנורמות לברורות. קל להעריך את העבודה, עלויות, חובות וזכויות. כל אלו הם יתרונות לא מבוטלים. יתרון נוסף הוא יצירת דפוסים קבועים של עבודה ומערכות יחסים. חוזה ונספחיו מוכנים מן המדף, חוסכים זמן והוצאות. שגרה מתוקנת היא אחת הערובות ליצירת מוצר איכותי ובטיחותי".

מסקנות הוועדה אומצו על ידי הממשלה ב-31.12.2006, אך מאז לא נעשה דבר על מנת ליישמן, יתרה מזאת, הפקידות הבכירה מתנגדת לכך נחרצות. במאי 2009, בתום פרק הזמן שהוקצה לממשלה ליישם את ההחלטה החלה התאחדות הקבלנים בניסיון להבין מדוע אין הממשלה מיישמת את החלטותיה. בהיעדר כל תשובה, הוחלט לעתור לבג"צ.

קשר ישיר עומד בין אסון ורסאיי ובין הסכנה לקריסה בבניין הבימה החדש כפי שחשף מהנדס שבדק את הבניין. יתרה מזאת, בדיקה בלתי תלויה שהזמינה התאחדות הקבלנים העלתה כי המשק מפסיד מדי שנה למעלה מחצי מיליארד שקל עקב אי יישום החלטות הממשלה.

יושבים ומחכים לאסון הבא

אשר גרין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים ויו"ר האגף לבניה החוזית: "זה מחדל מתמשך. מדובר בהמלצה שפשוט ליישם. לא נדרשת הקצאת משאבים, אלא רק הנחייה מחייבת לגופים הציבוריים. הממשלה אימצה את מסקנות ועדת זיילר, קיבלה החלטה, קבעה לוחות זמנים, הקצתה משאבים ליישום ומאז לא קורה דבר.

יושבים ומחכים לאסון הבא ואחריו שאף אחד לא יעז להתנער מאחריות כי הכתובת נמצאת על הקיר והקיר מט לנפול. אנחנו דורשים לקחת את חוזה המדף הקיים, חוזה 3210, לעדכן אותו בשיתוף הקבלנים וליישם אותו".

יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים: "החלת חוזה אחיד תפחית ביורוקרטיה, תתרום ליציבות המשפטית, תחסוך עלויות משא ומתן ותאפשר התקשרות יעילה וברורה עם הקבלנים.

כל הנימוקים הללו מופיעים בצורה ברורה בסיכום דו"ח ועדת זיילר, הם אומצו על ידי ועדת ההיגוי ועל ידי הממשלה וגם בקרב הקבלנים קיימת שביעות רצון עקרונית מחוזה המדף הקיים, אם כי קיים צורך בתיקון שלו בשיתוף הקבלנים. מבחינת האינטרס הציבורי, חייבים ליישם את החלטת הממשלה בעניין, ולמנוע את הנזק שנגרם כתוצאה מאי יישומה של ההחלטה".

עו"ד גל הררי, מומחה לדיני בנייה: "בתחום הבינוי והתשתיות קיים צורך מיוחד בקיומה של שפה משותפת למזמין העבודה ולקבלן המבצע. שפה משותפת מצריכה קוד חוזי משותף. העובדה שבארץ אין קוד חוזי משותף אלא ערב רב של חוזים, אינה מאפשרת קיומה של שפה חוזית

משותפת בין המזמין לקבלן.

קבלן ביצוע העוסק במספר פרויקטים במקביל, פשוט איננו יכול לשלוט בהוראות המיוחדות והנפרדות של כל חוזה וחוזה. במקביל, העובדה שכל מזמין מנסח חוזה לעצמו, מובילה לכך שההסכמים הופכים להיות עתירי הוראות ובחלק גדול מהמקרים דרקוניים במהותם.

בפועל הדבר מביא לשתי תופעות: האחת, ריבוי מחלוקות, סכסוכים ואי הבנות בין המזמין לקבלן. השנייה, תופעה הפוכה של התעלמות מההוראות הקונקרטיות של ההסכם ו'שליפתו' רק במקרי מחלוקת. מצב דברים זה, בו לא קיים קוד חוזי משותף לכלל העוסקים בענף, הינו רע למזמינים, רע לקבלנים ורע לציבור".

ח"כ דני דנון: "כשנוסח תנאי המכרז יהיה אחד וברור גם לקבלן מהדרום וגם לקבלן בצפון, יותר קבלנים יגישו מועמדות למכרזים. לא רק שהצעת החוק תתרום להגברת התחרות בין הקבלנים היא גם תועיל לכלכלת ישראל ולצמיחה של המשק".

ח"כ יואל חסון, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "הממשלה קיבלה החלטה, אבל השאירה אותה תלויה באוויר. תשע שנים אחרי האסון הנורא באולמי ורסאי, עדיין אי אפשר להסתכל למשפחות בעיניים ולהגיד להם שלכל הפחות הופקו לקחים.

מבקר המדינה כבר התייחס לנושא אבל הממשלה בשלה, מאפשרת לפקידי האוצר להחליט מה חשוב ומה לא. אני לא מבין למה הם מחכים? 23 בני אדם שילמו בחייהם על מחדלי בנייה, כולנו צפינו בתמונות מהחתונה והזדעזענו. אין צורך בשידור חוזר".