קרב מחושב: איש הכספים של הרמטכ"ל מדבר על חיסכון צה"לי
מהרן פרוזנפר, היועץ הכספי של הרמטכ"ל, מרוצה מההתייעלות הכלכלית של הצבא ("עמדנו במשימה"), דוחה את הטענות על הפרישה המוקדמת לפנסיה של אנשי הקבע ("זה לא יחסוך כסף") ושוקל להצטרף למיזם המכונית החשמלית. הצבא הירוק
תא"ל פרוזנפר מכהן בתפקידו כבר 3 שנים, אך בשבועות האחרונים יש שמועות שלפיהן ייתכן שיסיים בקרוב את תפקידו. למרות זאת, בראיון בלעדי למעריב עסקים שישי הוא אומר: "מבחינתי, אני ממשיך".
פרוזנפר בן ה-43, נשוי ואב לארבעה, מתגורר באור יהודה. לבד מתפקידו כיועץ הכספי של הרמטכ"ל, הוא משמש כראש אגף התקציבים במשרד הביטחון. "שני התפקידים האלה מאפשרים מבט רוחבי על כל תחומי הפעילות הביטחוניים. בתפקידים אלה אני כפוף גם לרמטכ"ל גבי אשכנזי וגם למנכ"ל משרד הביטחון אודי שני".
המשט לעזה לפני שבועיים, שבו פשטו לוחמי הקומנדו הימי על הספינה "מרמרה" וגררו אותה בתום מאבק לנמל אשדוד, הדגים את הראייה המערכתית הנדרשת מאיש התקציבים של מערכת הביטחון.
"עלות המשט נאמדת בעשרות מיליוני שקלים, ואת הסכום המדויק נדע בקרוב", אומר פרוזנפר, "מדובר בהוצאות הנוגעות להקמת מתקני הקליטה לפליטי הספינות, עלויות השיט של חיל הים, שעות הטיסה הרבות של חיל האוויר והוצאות נוספות. אנחנו בודקים היטב את העלויות, ובכוונתנו לפנות למשרד האוצר בבקשה לקבל החזר כספי".
לדבריו, "יש לנו הבנה לא כתובה עם משרד האוצר שלפיה נקבל כיסוי, לפחות חלקי, בגין פעילות שאינה חלק מליבת הפעילות הביטחונית. אנחנו עושים פעילויות נוספות שלעתים הן במישור האזרחי, כמו משלחות סיוע לרעידות אדמה. יש הבנה שההוצאות בגין פעילויות אלה חורגות מהפעילות השוטפת של משרד הביטחון וצה"ל".
תקציב הביטחון היווה בשנים האחרונות זירה בלתי פוסקת של התגוששויות וחילוקי דעות. עד לפני כעשור היה התקציב בבחינת חור שחור שאנשי האוצר התאמצו לחדור לתוכו, בדרך כלל ללא הצלחה.
בתקופה זו היה תקציב הביטחון פרה קדושה שמעטים העזו להתעסק איתה.
מאז השתנו פני הדברים: המצב הביטחוני השתפר (יחסית), דובר על קיצור השירות, והפרות הקדושות - ובהן זו הביטחונית - נשחטו אחת אחרי השנייה. במשרד הביטחון
"לפי נייר ההבנות שאני ורותם פלג (רפרנט משרד האוצר לנושאי ביטחון - י.ש) חתמנו עליו, תקציב הביטחון לשנה הקרובה יסתכם ב-51.5 מיליארד שקל, בהנחה שהאוצר אכן יעמוד בסיכומים שהיו במסגרת דוח ברודט ולא יהיו הפתעות של הרגע האחרון", אומר פרוזנפר.
אבל לפי דוח ברודט שנכנס לתוקף ב,2008- הצבא אמור להתייעל בעשור הקרוב בסכום כולל של 30 מיליארד שקל (כ3- מיליארד שקל לשנה.( האם עמדתם בכך?
"בדוח דובר על הצורך בתוספת של 150 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בעשור הקרוב. 46 מיליארד שקל מסכום זה אמורים להגיע מתקציב המדינה, 24-21 מיליארד שקל מהסיוע האמריקאי הנוסף, 50 מיליארד שקל מניהול נבון יותר של סיכוני הדרג המדיני - ואכן, 30 מיליארד שקל אמורים להגיע מהתייעלות.
"החיסכון מההתייעלות אמור לגדול בהדרגה: 500 מיליון שקל ב1.1 ,2008- מיליארד שקל ב1.65 ,2009-מיליארד שקל ב2010- וכך הלאה, כדי שמדי שנה נחסוך 550 מיליון שקל. עמדנו במשימה: התייעלנו, ומבחינת צה"ל תרמנו את חלקנו לדוח.
"לצד זאת, צריך להבין שדוח ברודט לא בוצע לפי ההתחייבויות שלנו: לדוגמה, כבר ב,2008- לאחר שהדוח אושר, הוחלט לדחות הוצאה של 1.3 מיליארד שקל מ2008- ל.2009- בהמלצה אחרת דובר על הקפאת הארנונה של בסיסי צה"ל, שאמורה היתה להישאר בסך 320 מיליון שקל. אך היא לא בוצעה בפועל, והגענו למצב שבו תשלומי הארנונה מגיעים ל470- מיליון שקל. ההישג הגדול של דוח ברודט הוא שלראשונה קיימת תוכנית רב-שנתית של צה"ל, המגובה בתקציב רב-שנתי עם חותמת של הממשלה. בהתאם, התוצאות מדהימות."
אבל יש נקודה אחרת בדוח שלא בוצעה: ההמלצה לדחות את גיל הפרישה ל.57-
"ברודט אכן המליץ שדחיית גיל הפרישה מהצבא תהיה אחת מדרכי ההתייעלות, כחלק ממכלול הנושאים הנוגעים לכוח האדם בצה"ל. אנחנו בצבא מכירים את המצב ומבינים שגיל הפרישה המרבי הוא ,49 ועל כך דיבר גם הרמטכ"ל."
אני עדיין לא מבין מדוע אני צריך לפרוש לגמלאות בגיל ,67 כשאיש קבע רשאי לפרוש 18 שנה מוקדם יותר.
"גיל הפרישה הוא רכיב בנושא כוח האדם הצה"לי, הכולל את אנשי הקבע, אזרחים עובדי צה"ל, אנשי מילואים וחיילים סדירים. הרבה אנשים סבורים שהעלאת גיל הפרישה תחסוך מיליארדי שקלים. אינטואיטיבית אולי זה נכון, אבל אם תעשה בדיקה כלכלית מעמיקה תגלה שהעלאת הגיל תעלה יותר כסף. לכל משרת בצבא הקבע שיפרוש אחרי גיל 50 יהיה קשה הרבה יותר להשתלב במעגל העבודה. כשמדברים על גיל ,49 זה מספר ממוצע. הלוחמים בדרך כלל פורשים מוקדם יותר, ואחרים (אנשי מינהלה) פורשים מאוחר יותר.
"בנוסף, בוא נשים בפרופורציה את המושג 'אנשי קבע:' כיום 52% מאנשי הצבא החותמים קבע פורשים לאחר 7 שנים. לפי הנתונים שלנו, אחד מתוך 10 מתגייסים לצה"ל יגיע בסופו של דבר לגיל פרישה. רק 48% מאנשי הקבע בצה"ל צפויים לסיים את שירותם הצבאי במועד המקורי ולהגיע לגיל הפרישה."
אם לא מעלים את גיל הפרישה, איך חוסכים מאות מיליוני שקלים בשנה?
"כבר ב2008- הנהגנו תוכנית פרישה לעובדי משרד הביטחון, שאותה ניצלו 280 עובדים. רק 45% מהתפקידים אוישו שוב, כך שהחיסכון הסתכם ב80- מיליון שקל בשנה. חסכנו בשעות נוספות ובשעות כוננות של אזרחים עובדי צה"ל. הרמטכ"ל הורה להתייעל, והחלטנו לדחות את ההפרשות לקרנות ההשתלמות. עשינו צעדים כואבים, אבל אנחנו לא מתלוננים. בסך-הכל, עדיין יש כדאיות כלכלית למשרתי הקבע."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם