לאן נעלמו המיליונים מדיווחי אגף השיקום?
שתי ועדות בודקות את התנהלות אגף השיקום במשרד הביטחון - ולכל אחת מהן מוסר האגף דיווח שונה על גובה ההוצאות. הפער: עשרות מיליוני שקלים. משרד הביטחון: "בראייה רב שנתית הנתונים דומים"
בשנים האחרונות מצוי אגף השיקום של צה"ל בעין הסערה. משרדי האוצר והביטחון, נכי צה"ל וחברי כנסת מוחים על התנהלות לקויה, בזבזנות והתעמרות בנכים. שינוי כיוונו והתנהלותו של אגף האחראי על שיקומם וכבודם של עשרות אלפי נכים ומשפחות שכולות, החולש על תקציבים של למעלה מ4- מיליארד שקל, איננו מלאכה טריוויאלית. כיום פועלות 2 ועדות כדי לקבוע כללים חדשים לפיהם יתנהל האגף.
הראשונה, ועדה פרלמנטרית בראשות חבר הכנסת ישראל חסון המבקשת לבצע רפורמה באופן התנהלות ותקצוב האגף בכדי לשנות את צורת הניהול שלו, והשנייה - ועדת גורן - שמונתה על ידי שר הביטחון וכוללת אנשי ציבור ותפקידה לבחון ולהגדיר מחדש מי יהיה זכאי לטיפול באגף.
בתווך נמצאים הנכים, שטוענים כי התנהלות האגף מולם - כמו גם השינויים התכופים שמתרחשים בו - פוגעים בזכויותיהם ובכבודם. עו"ד יעקב זכאי, נכה צה"ל בעצמו, החליט לרדת לשורש העניין ודרש ממשרד הביטחון את פרטי התקציב והביצוע לשנים .2000-2009
רק לאחר שפנה לבית המשפט קיבל זכאי תשובות חלקיות הנוגעות לעבודת האגף, המעלים סימני שאלה בנוגע לאופן ניהול הכספים על ידי משרד הביטחון כמו גם על עבודת הוועדות הנסמכת על מידע אותו סיפק להן המשרד.
מתוך השוואת הנתונים שסופקו לזכאי, הנוגעים לביצוע סעיפים תקציביים מסוימים, לנתונים שנמסרו לוועדות הנזכרות לגבי השנים הנ"ל, עולות תהיות לאור פערים של עשרות מיליוני שקלים בין הסעיפים השונים.
כך בעוד שעל פי הנתונים שהוצגו לוועדת חסון באוגוסט 2009 ולוועדת גורן בדצמבר 2009 הגיעה עלות הטיפול בחמי מרפא ל70- מיליון שקל, בנתונים שהוצגו לוועדת חסון באפריל 2010 הגיעה העלות ל93- מיליון שקל, ואילו בנתונים שנמסרו לזכאי הנוגעים לשנים 2009-2008 היו הסכומים 49 מיליון ו86- מיליון שקל. "אין דרך להסביר את ההבדלים הללו", אומר זכאי, "זה לא ממש משנה באיזה סדרת נתונים הם משתמשים, המספרים לא מתחברים".
תמיהות נוספות מעלות ההבהרות שמספק משרד הביטחון בצמוד לנתונים - "הוצאות רבות השייכות לשנת 2008 שולמו בשנת 2009 ואף נרשמו בשנה זו במקום בשנת 2008", נאמר לזכאי בתשובה לעתירתו.
כך גם לגבי אחד מהסעיפים המרכזיים בתקציב האגף - תקציב הרכב הרפואי, הכולל את עלות הרכבים להם זכאים חלק מהנכים המטופלים באגף. מבט בסעיף זה מראה גידול בין השנים 2007 ל,2009- על פי הנתונים שסיפק האגף, בכ:5%- מ456- מיליון שקל ל480- מיליון שקל.
אלא שפילוח הסעיף בין עלות הרכבים והזחקתם לבין עלות ההיטלים הכוללים מיסוי ואגרות אותם גובה המדינה מעלה שוב סימני שאלה. בעוד סעיף ההוצאה על הרכבים עצמם יורד למעשה בכ7%- מ320- מיליון שקל ל300- מיליון שקל בלבד, הרי שעלות ההיטלים והאגרות קופצת ב32%- ל180- מיליון שקל.
כיוון שבתקופה האמורה לא התרחשה רוויזיה משמעותית בתחום המכסים והאגרות, ולבטח לא עלייה משמעותית בשיעורם, עולה השאלה כיצד תיתכן עלייה שכזו, שגם היא זניחה ביחס לקפיצה של פי 2.5 בין השנים 2008 ל2009- בה הייתה ההוצאה על אגרות כ74- מיליון שקל בלבד. ועדת גורן כמו גם ועדת חסון יבקשו בחודשים הקרובים להציע מתווה לשינויים באופן פעילותו ובהיקף המנדט של אגף השיקום.
"הנתונים מתכנסים"
ממשרד הביטחון נמסר כי "הנתונים שנמסרו לזכאי מפרטים את התשלומים שבוצעו בפועל. לעומת זאת, הנתונים שהוצגו לוועדות מפרטים את התקציב שהוקצה בהזמנות ודרישות לנושאים הספציפיים המצוינים בטבלה. נתוני התשלומים ונתוני ההזמנות מתכנסים זה לזה בראייה רב שנתית".
באשר לנתונים הנוגעים להוצאות הרכב הרפואי, נמסר כי הסעיפים התקציביים
העוסקים בכך מכילים פעילויות רבות, כגון: רכישה והחלפת רכבים, כיסוי היטלים, טיפול במוסכים, ביטוחים ודמי ניידות.
ההפרש בין סך ההוצאה על רכב רפואי לבין ההוצאה על כיסוי היטלים אינו נותן רק את ההוצאה על קנייה והחלפה של רכבים, אלא גם את ההוצאה על שאר הפעילויות הקשורות בנושא הרכב הרפואי, ולכן מסקנתו של זכאי אינה נכונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם