הפתרון של משרד האוצר למשבר המגורים הוא בבחינת לעג לרש
באוצר בוחרים להתעלם מבעיות מורכבות שנידונו וטרם נפתרו, וסבורים שבעזרת סדרת הנחיות יבוא משבר המגורים של ישראל לקצו
כמו צופה שנכנס באיחור להצגה וחושב שהעלילה החלה עם כניסתו לאולם, דוחקים הצידה את מה שנעשה ובוראים עולם חדש, פשוט וקל: בוחרים להתעלם מבעיות מורכבות שנידונו וטרם נפתרו וסבורים שבעזרת סדרת הנחיות כלליות, כל אחת מהן בנושאים גדולים וסבוכים, יבוא משבר המגורים של ישראל לקצו. מה שלא נמצא בשורת הצעדים ובין השורות הוא הדבר החשוב ביותר: הכסף, התקציב; רק הנחיות פשטניות שאין להן קשר למציאות.
באוצר חושבים שדי להנחות את מוסדות התכנון לאשר יותר תוכניות בנייה, בלי להעניק להם את הכלים לכך ובלי להתייחס לזכות הבסיסית של כל אזרח ושכן להציג את התנגדותו להקמת מגדל מול חלונו. באוצר חושבים שניתן לקחת את האדמות מחקלאים שאינם עושים בהן עוד שימוש חקלאי - בזמן שסוגיות הפיצוי, שיוך הקרקעות או פירוק האגודה החקלאית הם נושאים משפטיים מורכבים מאין כמוהם.
באוצר סבורים כי יש להנחות את הרשויות המקומיות להעניק הנחות מרחיקות לכת בארנונה, בלי לדעת כיצד ישפיע
הדבר על קופת העירייה ועל רמת השירותים המוניציפאליים.
אין שום התחייבות תקציבית למענקי מקום, לעידוד רכישת דירות בפריפריה (מתוך הנחה שאיכות הבנייה היא זו שמרתיעה את הציבור מלהתגורר בצפון או בדרום) או לסבסוד משכנתאות לזוגות צעירים. מאז 2003 לא מצאו לנכון להסיט תקציבים משמעותיים נוספים לתחום הדיור - לא עבור השכבות החלשות ולא עבור צעירי הפריפריה. כפי הנראה זה לא ישתנה גם בשנים הבאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם