למי שייכים אוצרות הטבע
ההשוואה לחו"ל מבחינת תמלוגי הגז מסובכת, משום שבמדינות פחות דמוקרטיות, קטאר למשל, המדינה נהנית מהכנסות של כ- 90%- אבל היא גם מכסה את מלוא ההשקעה בקידוחים. כך שהיזם לא מסכן דבר ורק מרוויח
החלטה דומה נפלה ב2002- (כמה שנים לאחר תגלית ים תטיס מול חופי אשקלון) בעקבות לחץ מצד הממשל האמריקאי, שדאג לאינטרסים של חברת נובל אנרג'י האמריקאית. אבל הפעם נראה ששר האוצר, יובל שטייניץ, נחוש בדעתו להכניס כסף לקופת המדינה מתגליות הגז האחרונות (תמר, דלית ולוויתן). זאת חרף ההתנגדות להעלאת התמלוגים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר התשתיות עוזי לנדאו וכמובן מצד השותפות בתגליות הגז.
ב12- באפריל השנה הקים שר האוצר ועדה לבחינת המדיניות הכלכלית (מיסוי, תמלוגים ואגרות) של הנפט והגז בישראל בראשות פרופ' איתן ששינסקי, שבוחנת בעיקר את העלאת התמלוגים - כולל העלאה רטרואקטיבית של התמלוגים על תגליות קודמות. הוועדה התבקשה להשוות את המדיניות הישראלית למדינות מערביות אחרות, תוך התחשבות במצב הגיאו-פוליטי המיוחד של ישראל. כמו כן נדרשה הוועדה לבדוק את השלכות העלאת התמלוגים על שערי המטבע בישראל ועל התחרותיות של היצוא הישראלי.
ההשוואה לחו"ל מסובכת, משום שבמדינות פחות דמוקרטיות, קטאר למשל, המדינה נהנית מהכנסות של כ- 90%- אבל היא גם מכסה את מלוא ההשקעה בקידוחים, כך שהיזם לא מסכן דבר ורק מרוויח. בארה"ב, שם נהוגה שיטת הרישיונות/זיכיונות כמו בישראל, נהוג שיעור של 12.5% בעיקר בקידוחים ימיים בעלי סיכון גבוה ועלות גבוהה; כשהקידוחים מסובכים פחות, שיעור התמלוגים גבוה יותר ומגיע עד 25% (לא כולל מס חברות).
יש מדינות ששיעור התמלוגים בהן פרוגרסיבי: ככל שהיקף התגלית גדול יותר, התמלוגים גבוהים יותר. מדינות אחרות משתתפות בפרויקט הקידוח כשותפות לכל עניין, ובהתאם
לגובה השותפות כך גובה הרווח של המדינה. בישראל תקבל הממשלה נכון להיום כ38%- מהכנסות הקידוחים (תמלוגים בשיעור 12.5% ועוד 26%-25% מס חברות).
עמדת שר התשתיות ושותפויות הגז והנפט היא שאין מקום להעלות את התמלוגים, משום שהמדינה מעולם לא השתתפה בסיכונים של חיפושי הגז והנפט - שכמעט כולם היו "יבשים" והיזמים השקיעו בהם מאות מיליוני דולרים לשווא - ולכן אין סיבה שתיהנה מתמלוגים גבוהים יותר. עוד הם טוענים כי איו מקום לשינוי חקיקה רטרואקטיבי, וההערכה היא שאם יתקבל, יפנו השותפות בתמר ובלוויתן לבג"ץ. הם מוסיפים כי העלאת התמלוגים תרחיק משקיעים בתחום מישראל, במיוחד לנוכח המצב הגיאו-פוליטי הרגיש.
משרד האוצר טוען מנגד שמדובר באוצרות טבע השייכים למדינה ולא ליזמים, וכפי שהמדינה מכסה נזקים של אסונות טבע, כך היא רשאית ליהנות ממשאבי טבע. עוד נטען כי הכסף נחוץ לכלכלת מדינה וכי יש תקדימים לכך בעולם (באוסטרליה, למשל, נקבעו שינויים בגובה התמלוגים לטובת המדינה גם לאחר התגליות). כמו כן צוין שמס החברות אמור לרדת ל18%- בתוך כמה שנים, כך שהיזמים ישלמו פחות.
ההערכות כיום הן שוועדת ששינסקי תמליץ על העלאת התמלוגים. יש המהמרים על העלאתם פי שניים לעומת היום (25%) וגורסים כי ההעלאה תהיה פרוגרסיבית - אך לא רטרואקטיבית, שכן טרם ברור אם היא תעמוד במבחן בג"ץ. גם לא ברור עדיין אם מאגר לוויתן, שהוא תגלית הגז הגדולה ביותר (אף שהדבר עדיין לא סופי), ייכלל במסגרת הפטור הרטרואקטיבי, כפי שממליץ שר התשתיות.
בענף חיפושי הנפט והגז מעריכים כי היקף ההכנסות מתגליות הגז באתרים תמר, דלית ולוויתן הוא 300-150 מיליארד דולר - תלוי במחיר הגז, בקצב ההפקה ובמשתנים נוספים. כל אחוז נוסף בתמלוגים יכניס למדינה מיליארדי שקלים. על פי ההערכות, בתמר יופק גז בהיקף של כ240- מיליארד מ"ק, ובדלית בהיקף 15 מיליארד מ"ק. כמו כן, היקף המאגר בלוויתן מוערך ב453- מיליארד מ"ק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם