כל עוד אין ודאות של 100% למציאת גז - ניתן לשנות את התמלוגים
כל עוד אין ודאות מוחלטת למציאת גז ניתן לשנות את גובה התמלוגים בלי שהדבר ייחשב להפרה של כללי ההגינות העסקית. האם עקב השינוי יעזבו תשובה ונובל אנרג'י את לוויתן? ספק רב
תנאים אלה כוללים את גובה מס החברות, את שיעור התמלוגים, את המיסוי על הדיבידנדים ועוד. הסיוט הגדול ביותר מבחינת המשקיע היא כמובן הלאמה. אולם כל אלה לא כובלים את ידי הממשלה במדיניותה הכלכלית; הם מקנים לה יד חופשית בביצוע רפורמות מס או שינויים אחרים - אבל חשוב שאלה יחולו על השקעות או על מהלכים עתידיים, ולא על פעולות שכבר בוצעו.
נראה שחלק מעקרונות אלה הושלכו לפח האשפה, כשבימים אלה דנים באפשרות לשנות את שיטת התמלוגים בגין חיפושי הגז של יצחק תשובה. מדוע נטפלו דווקא למחפשי הנפט? אין זה מקרי: גז, נפט או מחצבים אחרים אינם מפעל היי-טק שהיום הוא כאן ומחר עלול לנדוד לאירלנד או למזרח הרחוק. את המשאבים אי-אפשר לנייד. מבחינה ציבורית, הטיעון שמשאבי הטבע שייכים לאזרחי המדינה הוא טיעון מנצח. לכן ברור שהאצבע על ההדק קלה הרבה יותר כשמדובר בשינוי כללי המשחק לגבי שחקנים הפועלים בתחום משאבי הטבע.
סוגיה
חשובה לא פחות היא ההתייחסות למונח "רטרואקטיבי": מתי בדיוק מדובר בשינוי רטרואקטיבי לא לגיטימי? האם זה קורה לאחר שהוצא הדולר הראשון עבור הסקר הסיסמי, או שמא קו הרטרואקטיביות עובר עם מסירת הדיווח על פוטנציאל למציאת נפט או גז בכמות מסחרית? או אולי המבחן הקובע נוגע לשאלה אם מקידוח הנפט או הגז כבר נשאב בפועל המ"ק או הליטר המסחרי הראשון?
זה לא מקרי שיזמי הקידוחים תמר ולוויתן דיווחו לבורסה לניירות ערך לפני שבועיים על שיפור הסיכוי למציאת הגז ועל כמותו הגדולה יותר. לא ניתן לדחות על הסף את ההערכה שהמחפשים ניסו לקבוע עובדות בשטח ולטעון שהקידוח כה מתקדם, שלא ניתן לשנות רטרואקטיבית את כללי המשחק לגביו.
אבל המבחן הקובע הוא מבחן הוודאות המוחלטת: כל עוד אין ודאות של 100% למציאת גז, עדיין ניתן לשנות את גובה התמלוגים בלי שהדבר ייחשב להפרה של כללי ההגינות העסקית.
האם קיים חשש שיצחק תשובה והקודחים מנובל אנרג'י יעברו לאתר אחר, במקרה שיוגדלו תמלוגי הגז באתר לוויתן? ספק רב. תשובה ושותפיו ימשיכו לקדוח גם אם שיעור התמלוגים יעלה. מאידך, הם ינסו להוביל מאבק משפטי, שאולי ימתיק במשהו את הגלולה המרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם