עיריית גבעת שמואל התנגדה - אבל הפרויקט של אפל אושר
בלעדי: בעתירה נגד אישור פרויקט הנדל"ן, טוענים בעירייה: "מדובר בהחלטה המעוררת תמיהה לגבי מיקומו של האינטרס הציבורי"; "הגדלת זכויות הבנייה ל710- דירות הפכו את הפרויקט לנטע זר בעיר"; "התוכנית מספחת 10 דונם שאינם שייכים לחברה של אפל"
התוכנית, שצפויה להכניס לאפל עד מיליארד שקל, חצתה בשלום את הדיונים בוועדה המחוזית ובוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ובכך הושבחה במאות אחוזים הקרקע של אפל, מאז נרכשה על ידו באמצע שנות ה.90- היא מאפשרת לחברת נ.י.ל.י נדל"ן (שכונתה בעבר מגדל הזוהר) של אפל להרחיב את זכויות הבנייה במתחם בן 72 הדונם בצפוןמערב גבעת שמואל מ240- דירות ל710- דירות, תוך שהיא נוגסת בשטחי ציבור גדולים ומספחת לה שטחים שלחברה אין חזקה עליהם.
מהעתירה, שהוגשה באמצעות עורך הדין אלי וילצ'יק ממשרד כהן-וילצ'י-קמחי ושות', מצטיירת תמונה מדאיגה, שמעלה תהיות לגבי מקום שמירת האינטרס הציבורי בהליך אישור התוכנית. היא כוללת רשימה ארוכה של טענות שמטילות צל כבד על קבלת ההחלטות במוסדות המדינה. גם כאן, כמו בתוכניות בנייה אחרות השנויות במחלוקת, עיקרון דומה - הגדלה של מאות אחוזים בזכויות הבנייה במתחם, ופחות שטחים ירוקים שאינם רווחיים ליזם.
"ההחלטה נעשתה באופן תמוה ביותר", נטען בעתירה, "התוכנית רצופה קביעות, מהן נדמה שהשטחים הציבוריים הם הפקר ויש להקריבם לטובת היזם הפרטי, כך שיוכל לשלש את כמות יחידות הדיור בפרויקט ולשלשל לכיסו את הרווחים העצומים לעצמו מהתוכנית.“ לטענת העירייה, התוכנית כוללת פגמים מהותיים המחייבים את דחייתה.
בהמשך מתייחסת העתירה להגדלת זכויות הבנייה. "הגדלה זו מהווה נטע זר בתוך שטחי גבעת שמואל, בדומה לפרויקטים אחרים ששמם עלה לכותרות,“ נטען. מדובר בתוספת של 460 דירות, ששוויין בשוק כיום מוערך בכ650-600- מיליון שקל. בעירייה מוסיפים כי התוכנית אינה תואמת את מרקם הבנייה באיזור וסותרת את תוכנית האב של גבעת שמואל. בנוסף, היא יוצרת תקדים אשר עלול להזמין יזמים נוספים, לנסות ולקבל זכויות בנייה בהיקפים דומים.
עוד טוענים בעירייה כי שטחי הציבור שהפכו לחלק מהתוכנית של אפל הפכו למעשה להפקר ביחס לתוכנית הקודמת, שכן התוכנית החדשה
אבל אפל לא הסתפק רק בצמצום שטחי ציבור. לטענת העירייה, התוכנית מספחת 10 דונם שאינם שייכים לחברה, והופכת אותם משטח ציבורי פתוח לשטח המיועד למבני ציבור. זאת כדי לספק מוסדות ציבור לפרויקט היזם, ובכך לפתור עבורו את החוסר במוסדות הציבור בבנייה המסיבית שביקש. בעתירה נטען כי אותם מבני ציבור שמתכננת החברה על קרקע ציבורית, שאינה חלק משטחה, מוצבים על פי התוכנית על צירים סואנים, תוך יצירת סיכון למשתמשים בהם - "והכל כדי להותיר את מגרשי היזם במיקום טוב יותר, שיאפשר לו למקסם את רווחיו".
רק לפני כחודש הרשיע בית משפט השלום בתל אביב את אפל בפרשת מתן שוחד לראשי הרשויות בענייני הקרקעות של חברת הנדל"ן שבבעלותו. אפל הורשע במתן שוחד לראש עיריית לוד לשעבר בני רגב, לראש מועצת גבעת שמואל לשעבר זמיר בן-ארי ולעודד טל, בכיר לשעבר במינהל מקרקעי ישראל.
בכתב האישום נטען כי לשם קידום ענייניו העסקיים, פעל אפל לקבלת תמיכתם של ראשי הרשויות המקומיות ושל פקידים בכירים במינהל מקרקעי ישראל, באמצעות טובות הנאה כספיות שהעניק להם, תוך הבטחת המשך בחירתם כעובדי ציבור, או כתגמול על פעולות הקשורות בענייניו.
לפי כתב האישום, אפל העביר שוחד של כ1.4- מיליון שקל לרגב לטובת מימון מערכת הבחירות שלו לראשות עיריית לוד ב,1998- וכן העניק לו ייעוץ אסטרטגי ולוגיסטי. בתוך כך, ניסתה החברה של אפל לספח כ1,400- דונם של קרקעות חקלאיות במושב גנתון שליד לוד ולשנות את ייעודן מקרקע חקלאית לקרקע לצורכי בנייה.
בפרשה נוספת בה הורשע, העניק אפל שוחד בגובה 95 אלף שקל לראש מועצת גבעת שמואל דאז, באותו אופן כפי שנעשה בפרשת השוחד לרגב. ובפרשה השלישית, הורשע אפל במתן שוחד לטל, שכיהן כממלא מקום מנהל מחוז תל אביב במינהל מקרקעי ישראל, והיה אחראי על עבודות הבנייה בלוד ובגבעת שמואל.
טרם התקבלה תגובת משרד הפנים וכן לא נמסרה תגובה מעו"ד דרור חוטר-ישי, אחד מבעלי חברת את חברת נ.י.ל.י המייצג אותה משפטית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם