אצבע מאשימה: האם המשבר הפיננסי ינשל את יהודי ארה"ב מעמדות מפתח?
הראש היהודי: היועצים הבכירים, ראשי מנגנוני הפיקוח, הבנקאים המובילים ואפילו גדולי הנוכלים. למרות היותם מיעוט, היהודים תפסו מקום של כבוד בעמדות המפתח בכלכלה האמריקאית. אך עם המשבר הגיעה האנטישמיות גם לוול סטריט, וכעת לא ברור אם הם יצליחו לשמר את מעמדם בארה"ב
גילויי האנטישמיות באו לידי ביטוי בבלוגים באינטרנט, בתוכניות בידור ברשתות הטלוויזיה ובפרסומים. בלטה במיוחד המגמה לקשור את היהודים עם ההתעשרות הקלה והקפיטליזם בכלל, ומקומם באליטה העשירה. המתקפה האנטישמית הגיעה לשיא יום אחרי שהקונגרס האמריקאי אישר את תוכנית החילוץ בהיקף 700 מיליארד דולר. בנוסף, קבוצות לובי מוסלמיות פעילות בניסיון לגלגל את האחריות למשבר הפיננסי האחרון על היהודים, השולטים בוול סטריט.
אך ככל שחולף הזמן מסתבר שגילויי האנטישמיות לא כרסמו במעמד היהודים בממשל האמריקאי. הנשיא ברק אובמה זקוק למוח היהודי בתחום הכלכלי, ולא רק באיוש תפקידי מפתח בבית הלבן.
אובמה הסתייע בלארי סאמרס (יועצו הכלכלי הבכיר) ובבן ברננקי (יו"ר הבנק המרכזי) היהודים, בהתמודדות עם משבר החוב באירופה ובדיונים עם נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לגבי הצעדים שיש לבצע כדי לעצור את התפשטות המשבר. שותפה נוספת היתה קרן המטבע הבינלאומית, בראשה עומד היהודי דומיניק שטראוס-קאהן.
במסגרת סבב המינויים האחרון למועצת הפד, בחר אובמה לאייש את 3 המשרות שהתפנו בשתי כלכלניות יהודיות. הראשונה היא ז'נט יילן, לשעבר יועצת כלכלית לנשיא לשעבר ביל קלינטון, שתכהן כסגן יו"ר הפד. היילן היא רעיתו של חתן פרס נובל לכלכלה ג'ורג' אקריוף מאוניברסיטת קליפורניה.
השנייה היא שרה בלום-רסקין, המכהנת כרגולטורית הפיננסית של מרילנד. יילן ובלום-בסקין יזכו לשכר של 179 אלף דולר בשנה, והן נדרשו לחשוף את הנכסים הפיננסיים שבבעלותן.
עוד קודם לכן, בתחילת כהונתו בבית הלבן, מינה אובמה את מרי שפירו ליו"ר הרשות לניירות ערך האמריקאית, במטרה להגביר את הפיקוח על הברוקרים כתוצאה מלקחי המשבר. לפני כמה חודשים גייס ג'י.פי. מורגן, מהבנקים הגדולים בארה"ב, את נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל לשורותיו. בבנק מינו את פרנקל לעמוד בראש הפעילות הבינלאומית של הבנק, והעדיפו את שירותיו על פני כלכלנים אמריקאים או הודים.
זלמן שובל, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב המכיר כבר שנים את הקהילה הפיננסית שם, לא חושב שהמשבר הפיננסי יפגע במעמד היהודים בתחום, אלא אם המשבר יהיה ארוך ומתמשך, ויגרום לחיפוש שעירים לעזאזל. שובל מסביר כי הממשל האמריקאי הנוכחי מייחס חשיבות למינויים של יהודים לתפקידי רגולטורים ובתפקידי מפתח, בשל יכולתם להתמודד עם הבעיות הכלכליות. הפעילות האנטישמית לא יכולה לפגוע בתדמית היהודים, הבולטים בתחום הכלכלה וההמדעים ברשימת זוכי פרסי נובל.
מאידך, מציין שובל, ארגונים יהודיים לא מעטים בארה"ב, כולל הפדרציות היהודיות האזוריות, ירדו ממעמדם ומיוקרתם בגלל ירידה בהיקף התרומות עקב המשבר. ארגונים רבים נאלצו לקצץ בפעילותם או אפילו להיסגר. במצב שנוצר חלה ירידה בהיקף התרומות לישראל, והארגונים נאלצו להקדיש את ההכנסות הקטנות למימון פעילותם. פגיעה זו מעידה כי גם היהודים נפגעו מהמשבר הפיננסי.
רבים בארה"ב טוענים, שהאחריות למשבר הפיננסי מוטלת על היהודים,
לפני כמה שבועות התפרסם בניו יורק ספר נוסף, "קפיטליזם והיהודים" שכתב ד"ר ג'רי מולר, היסטוריון יהודי מהאוניברסיטה הקתולית של אמריקה בוושינגטון. מולר עוסק ביחס היהודים לקפיטליזם ובשאלה מדוע יהודים מצליחים במידה רבה בחברות קפיטליסטיות, ומהו מחיר ההצלחה. הספר עורר תגובות רבות, במיוחד באתרים אנטישמיים שטענו כי המשבר הוא קונספירציה בה מעורבים היהודים, שמבצעים מניפולציות בשווקים הפיננסיים.
ההיסטוריה הבינלאומית מלמדת שבעת משברים בעולם הפיננסי, האחריות תמיד הוטלה על היהודים, למרות שהם דווקא ממלאים תפקידי מפתח בהליך ההבראה של הכלכלה האמריקאית. התקדמות היהודים במערכת הכלכלית בארה"ב היא תופעה שהתפתחה רק ב-50 השנה האחרונות. קודם לכן יהודים לא איישו כמעט תפקידי מפתח במגזר הפיננסי. שובל מספר כי כשעבר הכשרה בנקאית בבנקר'ס טראסט לפני זמן רב, לא מצא יהודי אחד בשכבת הניהול הבכירה של הבנק.
היחס הצונן שגילו הבנקים הגדולים כלפי היהודים בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, ביטא את ההשקפה שהם אינם לקוחות רצויים, ולא נמצא אפילו יהודי אחד בדרג הניהולי הבכיר. כך נאלצו היהודים למצוא מפלט בפעילות עסקית אחרת.
חלק מהיהודים היו סוחרים קטנים ובינוניים, שמצאו פרנסה בענף הטקסטיל. אחרים השתלבו במסחר בניירות ערך בוול סטריט. הם פתחו משרדי ברוקרים קטנים, שחלקם היו בחדרונים. הפעילות התרחבה והתעצמה, ועד מהרה היו היהודים זקוקים למכשירים פיננסיים מתקדמים, שיסייעו במימון רכישת מניות ואגרות חוב.
תחום נוסף אליו פנו היהודים היה ביטוח - כך קמו חברות ביטוח יהודיות לצד כאלה בבעלות נוצרית, שהיוו את הבסיס להקמת הבנקים להשקעות כגולדמן זאקס, מריל לינץ', ג'יי אנד וו זליגמן, ווארבורג ועוד. במהלך השנים גדלה עוצמת הבנקים, על רקע המסחר הגדל בוול סטריט, שבמשך שנים הוביל את גיוסי ההון. אחת הדוגמאות לכך היא פעילותו של סנדי וייל, שהפך את סיטיגרופ לענק פיננסי המספק את כל השירותים הבנקאיים ושירותי ביטוח. אך המשבר חייב את ההנהלה לפרק את סיטיגרופ, כדי לשרוד באמצעות פעילות בנקאית מסחרית.
מי שהטביע את חותמו על המסחר בוול סטריט במשך עשרות שנים היה בנג'מין גראהם, כלכלן וברוקר שנולד למשפחה יהודית בלונדון ועבר בגיל שנה עם משפחתו לניו יורק. גרהאם לימד בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת קולומביה, ועל תלמידיו המפורסמים נמנים המשקיע האגדי וורן באפט והמיליארדרים ארווין קאהן, ז'אן מארי אווילארד ועוד. באפט, שזוקף לזכות גראהם את היסודות האיתנים שהרביץ בו בניתוח השקעות, מתאר אותו כאיש שהשפיע עליו יותר מכל, לאחר אביו.
גראהם, שביקר בישראל כמה פעמים בשנים הראשונות לקיומה, כשהוא מתלווה לרעייתו שהיתה פעילה בארגון הדסה, כתב כבר ב-1934 את הספר "ניתוח ניירות ערך", עם עמיתו דייויד דוד. ב-1949 כתב את ספרו השני שנקרא "המשקיע הנבון". שני הספרים נחשבים עד היום כמדריכי חובה למסחר בוול סטריט, ונלמדים בפקולטות למינהל עסקים.
גראהם הטיף למשקיעים בוול סטריט להבחין בין השקעה לספקולציה. הוא כתב כי "פעולת השקעה שעברה בדיקה יסודית ומקיפה מעניקה ביטחון על קרן ותשואה נאותה על ההשקעה. פעולות שלא עונות על הדרישות האלה, הן פעולות ספקולטיביות". הוא אף סבר שצריך לראות את בעל המניות בראש ובראשונה כמי שיש לו בעלות חלקית בעסק. לדעתו, בעל המניות לא צריך להיות מוטרד מדי מהתנודתיות במחירי המניה, מאחר שבטווח קצר הבורסה מתנהגת באופן תנודתי, אך בטווח ארוך היא מתנהגת בצורה מאוזנת. כלומר, בטווח הארוך הערך האמיתי ישתקף במחיר המניות.
יהודי אמריקאי נוסף שהטביע את חותמו על המשק האמריקאי ועל הכלכלה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא פרופ' מילטון פרידמן, חתן פרס נובל לכלכלה. פרידמן דגל בכלכלה החופשית והשפיע על מדיניותם של נשיא ארה"ב לשעבר, רונאלד רייגן, וראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט ת'אצ'ר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם