התשואה מההשקעה ביתרות המט"ח 1.9% בלבד ב-2009
זאת לעומת 4.3% בממוצע בעשור הקודם. תרומת הניהול הפעיל של היתרות היתה גבוהה וחריגה מאוד ב-2009 והסתכמה ב-1.1% לעומת 0.19% בלבד בעשור האחרון
יתרות המט"ח הסתכמו בסוף השנה ב-59.1 מיליארד דולר, אולם גדלו ל-64 מיליארד דולר כיום. העלייה ביתרות נובעת מרכישות המט"ח של בנק ישראל שהחלה בחודש מרץ 2008. באוגוסט 2009 חדל הבנק לרכוש סכום קבוע ועבר לרכישות מזדמנות במקרים חריגים.
"המשבר האחרון הדגיש את החשיבות באחזקה של יתרות מט"ח ברמה גבוהה, כמקור נזילות הכרחי לעיתות משבר. בדומה לישראל, מדינות רבות הגדילו את יתרות המט"ח שלהן. העלייה של רמת היתרות בישראל בשנתיים האחרונות מחזקת את המשק ואת עמידותו הפיננסית בפני משברים
ומשפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבינלאומית". נמסר מבנק ישראל.
לדברי הבנק, התשואה על אחזקת היתרות הושפעה במידה רבה מרמת השפל של הריביות והתשואות לפדיון בשוקי האג"ח של ממשלת ארה"ב וממשלות אחרות ברחבי העולם. נציין, כי תשואת האחזקה של יתרות המט"ח במונחי שקלים היתה גבוהה יותר 3.6%.
כמו כן, מציין הבנק כי תרומת הניהול הפעיל של היתרות היתה גבוהה וחריגה מאוד ב-2009 והסתכמה ב-1.1% לעומת 0.19% בלבד בעשור האחרון. הגורם העיקרי לתשואה העודפת היו נכסי המרווח בתיק שנהנו מירידה ממשית של מרווחי התשואות לפדיון, ביניהן לבין האג"ח הממשלתיות.
מושקעות בנכסים שמרניים
הרמה הממוצעת של יתרות המט"ח בשנת 2009 מכסה את כל החוב החיצוני הקצר של המשק - 126%, לעומת כ-80% בלבד בשנים הקודמות, והיקף היתרות עולה על רבע מהתוצר השנתי של ישראל.
לדברי הבנק, יתרות המט"ח מושקעות בנכסים שמרניים (כמו אג"ח מדינות ומט"ח). הבנק מציין כי לפני פרוץ המשבר העולמי
הוא נקט בצעדים נוספים להקטנת החשיפה של תיק היתרות לסיכונים הפיננסיים הגוברים. כך למשל, החשיפה הבנקאית ירדה כמעט ל-0%, הוקשחו כללי ההשקעה, הוטלו מגבלות נוספות על החשיפה המותרת למדינות השונות ועל הנכסים המותרים להשקעה, ונוספו דרישות להבטחת רמת נזילות נאותה במטבעות השונים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם