שכר הבכירים: סרוסי יציג את עמדת הבנקים בוועדת השרים
סרוסי יציג את עמדת הבנקים, שלפיה הבכירים יתוגמלו על פי ביצועיהם בטווח הארוך. גם מוזי ורטהיים זומן לאחרונה לישיבת ועדת השרים
סרוסי צפוי להציג את עמדת הבנקים באשר לאופן התגמול המקובל ולהבהיר כי תגמול הבכירים ייעשה לפי קריטריונים חדשים שיגובשו לטווח הארוך, ולא על סמך ביצועים חד פעמיים.
המערכת הבנקאית הישראלית ובנק הפועלים בפרט היו בין הגופים שזכו לביקורת חריפה במיוחד בנושא תגמול הבכירים. בעקבות כך החליט המפקח על הבנקים רוני חזקיהו להורות לבנקים לאמץ נורמות תגמול חדשות, שיאושרו על ידי הדירקטוריונים של כל הבנקים.
הבנק היחיד שטיפל בסוגייה בצורה רצינית ואף פרסם את נורמות התגמול החדשות היה לאומי, שבניהול גליה מאור. עם זאת, בעקבות הביקורת החריפה שונו נורמות התגמול בבנק הפועלים והפכו בשנתיים האחרונות לצנועות הרבה יותר.
גם מוזי ורטהיים, מבעלי השליטה בבנק מזרחי טפחות, זומן לאחרונה לישיבת ועדת השרים, לאחר שהתבטא פעמים אחדות באשר לנורמות התגמול המופרזות בחברות הציבוריות. למרות הביקורת שמתח ורטהיים, דווקא מנכ"ל מזרחי טפחות, אלי יונס, הוא זה שזכה לתנאי התגמול (עלות העסקתו ב2009- הסתכמה ב18.6- מיליון שקל) החריגים ביותר במערכת הבנקאית.
מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה: "כחלק מהמפגשים שעורכת הוועדה בנושא שכר הבכירים, מוזמנים ראשי ציבור וראשי ארגונים. התקבלה פנייה בנושא, וסרוסי יופיע בפני הוועדה בימים הקרובים".
בתוך כך, רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, מתח אתמול ביקורת על הטיפול בסוגיית שכר הבכירים בחברות הציבוריות במהלך כינוס של חברת המידע דן אנד ברדסטריט. ורמוס מנהל את בית ההשקעות הנחשב לגדול בישראל, ומנוהלים בו נכסים שהיקפם יותר מ120- מיליארד שקל.
לדבריו, "כשמדובר בחברות ציבוריות בהקשר של תגמול הבכירים, מתעוררות שתי בעיות: הפערים החברתיים וכיצד אנחנו, הגופים המוסדיים, מגנים על האינטרסים של הציבור שעבורו אנחנו מנהלים את הכסף. האמצעי העיקרי להגנה על הציבור הוא האסיפות הכלליות. צריך לשאוף לכך שיהיה לנו יותר כוח באסיפות
עוד אמר ורמוס כי "צריך לבחון לאורך זמן אם התגמול הכולל אכן משקף את התמורה לחברה. אופן ההצבעה באסיפות מוכיח כי הרבה פעמים יש בעיות בתגמול בעלי שליטה ומנהלים מקצועיים. לא רק גובה התגמול הוא בעייתי, אלא גם העובדה שאין קריטריונים קבועים לתגמול".
מנכ"ל פסגות מתח ביקורת עקיפה על שכר הבכירים באפריקה ישראל כשקבע: "אנחנו רואים חברות שבהן תגמול המנהלים היה גבוה, וכשהגיע הזמן לפרוע את איגרות החוב שהנפיקו, היו בעיות".
על רקע הביקורת החריפה וכינוס ועדת השרים, אישרר אתמול דירקטוריון בנק לאומי פה אחד את תנאי הפרישה של יו"ר הדירקטוריון היוצא, איתן רף, המסתכמים בכ4.5- מיליון שקל.
האישור המחודש ניתן לאור בקשת יו"ר רשות ניירות ערך, זהר גושן, לבחון מחדש את תנאי הפרישה. בנימוקיו ציין הדירקטוריון כי רף יפסיד מהארכת תקופת הצינון שלו מ6- חודשים ל9- חודשים, ולכן יש לאשר את תנאי פרישתו במלואם.
על אף האישור המחודש של דירקטוריון הבנק, תנאי הפרישה של רף יובאו לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות, שתתכנס ב2- ביוני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם