בכירים במשק מברכים על הצטרפות ישראל ל-OECD
נגיד בנק ישראל קובע כי המהלך יחזק את ביטחון המשקיעים לגבי מעמדו של המשק הישראלי וצפוי לתרום לעידוד ההשקעות. מנגד, מנסה שר הרווחה לצנן מעט את ההתלהבות: "אנו המדינה הענייה ביותר בארגון - עלינו לשים בראש סדר העדיפויות את צמצום הפערים"
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בירך על ההחלטה לצרף את ישראל לארגון ה-OECD ואמר: "החלטת ה-OECD לצרף את ישראל כמדינה חברה בארגון היא אבן דרך חשובה בהשתלבות ישראל בכלכלה הגלובלית, ומבטאת את מחויבותה של ישראל לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים מתקדמים".
הנגיד הוסיף, כי הדבר מחזק את ביטחון המשקיעים לגבי מעמדו של המשק הישראלי וצפוי לתרום לעידוד ההשקעות במשק. הנגיד שיבח את הדוחות הכלכליים שכותבים כלכלני ה-OECD, והביע תקווה כי העבודה עם הארגון תסייע בקידום רפורמות
כמו כן, התייחס הנגיד לחשיבות עבודת ה-OECD באיתור חסמים בירוקרטים, באמצעות מדד הבוחן את ידידות הסביבה העסקית לאנשי עסקים. הנגיד שיבח את מומחיות הארגון בכל הקשור לסקטור הפיננסי.
בנוסף ציין פישר כי ישנן קרנות בחו"ל המשקיעות אך ורק במדינות ה-OECD, ולכן ההצטרפות לארגון תרחיב את אפשרויות ההשקעה באגרות חוב של מדינת ישראל ובמשק הישראלי.
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר: "הצטרפות ישראל ל-OECD מהווה 'חותמת איכות' לכלכלת ישראל וכניסה למועדון היוקרתי של המדינות המפותחות. מעבר ליוקרה, הצטרפות ישראל לארגון תביא לעידוד השקעות זרות ולחיזוק הכלכלה הישראלית, תשפר את דירוג האשראי של ישראל, ותפתח אפיקים חדשים של הדברות עם מדינות אחרות".
"על ממשלת ישראל להשתמש בידע הצבור בארגון, על מנת להסיר חסמים לפעילות העסקית במשק, להגביר את התחרותיות ובכך להגביר את קצב הצמיחה במשק".
כמו כן הוסיף ברוש כי החברות ב-OECD תסייע לישראל לעשות קפיצת מדרגה איכותית במונחים של מדיניות ציבורית ומודרניזציה של המדינה. "כחברה בארגון היוקרתי, תעבוד ישראל תעבוד יחד עם הכלכלות המתקדמות בעולם בחיפוש פתרונות לאתגרים הכלכליים, החברתיים, סביבתיים ואחרים".
"הכניסה של ישראל כחברה בארגון מסמלת את מעברה כמדינה מפותחת בשורה ראשונה של המדינות המערביות המתקדמות. ההצטרפות תביא נהלים וסטנדרטים בינ"ל מתקדמים שיוטמעו בתוך שדרות הציבוריות בישראל". כך אומר שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן אליעזר, בתגובה להצטרפות ישראל לארגון ה-OECD.
לדבריו, ישראל תוכל לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות הכלכליות של חבר המדינות המפותחות. "זוהי תעודת כבוד לכלכלתה של מדינת ישראל. אני מביע את הערכתי לכלל הגורמים הממשלה שעשו מאמצים כבירים להכניס את ישראל לארגון, ובמיוחד לגורמים המקצועיים בתמ"ת שהובילו 7 ועדות מקצועיות בתהליכי האישור," אמר בן אליעזר והוסיף: "אני משוכנע שהצטרפותה של ישראל תוביל אותנו לעידן חדש בו מדינת ישראל מתנהלת ככלכלה בוגרת ואחראית".
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בירך גם הוא על ההחלטה לצרף את ישראל לארגון ה-OECD. "אין ספק כי חברות מלאה של ישראל בארגון תקנה לה מעמד כלכלי הדומה לזה של המדינות המפותחות בעולם".
עם זאת הוסיף, כי המהלך יאלץ את ישראל לעבור תהליך התייעלות מאוד חשוב בכל הקשור לתפקודו של המגזר הציבורי. "הצטרפות ישראל לארגון תחזק את המחויבות שלה לעקרונות של שוק חופשי, תוך כדי צמצום הביורוקרטיה, חיזוק ושמירה על עקרונות קניין רוחני ולפיכך עשויה לזרז את התאמת המשק הישראלי לסטנדרטים בינלאומיים".
לדבריו, "הצטרפות ישראל לארגון מחזקת את מעמדה הכלכלי של ישראל בעולם ומקרינה על עוצמתה הכלכלית. כמו כן, ההצטרפות תתרום להפחתת רמת דירוג הסיכון של המדינה, תביא לשיפור בדירוג האשראי של המדינה דבר שיתרום להוזלת העלויות של גיוסי הון על ידי הממשלה ועל ידי חברות פרטיות ולגידול בהשקעות".
ראובן שיף, לשעבר נשיא לשכת רואי החשבון, אמר בתגובה: "אישור ההצטרפות מהווה בשורה משמחת ותעודת כבוד למדינת ישראל. ישראל מקבלת בכך אישור שהיא משתייכת לכותל המזרח של כלכלות העולם".
החברות בארגון לדברי שיף "תאפשר לישראל קבלת דירוג גבוה יותר ותשפר את יכולת גיוס הכספים של המדינה בשוקי ההון שבעולם". עם זאת, מציין שיף כי "החברות תחייב את המדינה לעמוד בכללי ממשל תאגידי באיכויות וברמות גבוהות ולעמידה בפרמטרים כלכליים נוספים כמו יחס חוב תוצר, מיסוי וגידול בהכנסה הממוצעת לנפש".
"הצטרפות ישראל ל-OECD הינה בראש ובראשונה תואר של כבוד, שכן מדובר במועדון יוקרתי. הצורך לעמוד בסטנדרטים שנקבעו על ידי הארגון, יחייב את המשק הישראלי להישאר פתוח (ללא מכסים), לשמור על כללי הלבנת הון, מניעת שוחד, שמירה על קניין רוחני ועוד", אומרת איילת ניר, כלכלנית ראשית של IBI.
לדבריה, בטווח ארוך מצפים כי זרם ההשקעות הזרות למשק יגבר כתוצאה מההצטרפות לארגון, שכן הקבלה לארגון מאשרת שהמשק הישראלי פועל על בסיס סטנדרטים נוקשים שנקבעו על ידי הארגון (אם לא היינו עומדים בסטנדרטים אלו - לא היינו מתקבלים לארגון).
למרות שקיים צפי כי דירוג האשראי של ישראל ישתפר ועלות גיוס ההון גם לממשלה וגם לחברות תיפחת, מציינת ניר כי היא סקפטית לגבי המהלך שכן לדעתה המחסום כיום על העלאת הדירוג של ישראל אינו כלכלי כי אם מדיני-פוליטי-ביטחוני.
"אולי S&P ו-FITCH יסגרו את הפער עם MOODY'S שמדרגת את ישראל ברמה אחת גבוהה מהם (A1), אך אני לא מצפה שזה יקרה בעקבות צירופה של ישראל ל-OECD כי אם בשל השיפור המרשים בנתוני המקרו של ישראל, במיוחד בהשוואה לכלכלות המפותחות", אומרת ניר.
"ההצטרפות של ישראל לקבוצת מדינות ה-OECD לא צפויה לשנות במיוחד את אורח החיים של אזרחי ישראל, כבר בימים הקרובים", אומר רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב. עם זאת הוא מוסיף, כי "בראייה לשנים הקרובות הצטרפות לקבוצה תכניס את ישראל לפוקוס של המשקיעים הגלובליים ואף תעמיד אותה בחזית, במיוחד על רקע הסביבה המאקרו-כלכלית הבולטת לחיוב, בהשוואה למדינות רבות השייכות לקבוצה".
כך טוען אייכל, "הדבר עשוי להביא לכדי התגברות של זרמי ההון להשקעה בישראל הן לשוק ההון (מניות ואגרות-חוב) והן להשקעות ריאליות. לזאת, תיתכן השפעה חיובית על יצירת מקומות תעסוקה, שיעור האבטלה והשכר, כלומר, על כל אחת ואחד מאזרחי ישראל".
עוד מוסיף אייכל, כי "הצטרפות ל-OECD לא פוטרת את הצורך בניהול מדיניות פיסקלית ומוניטרית אחראית. אך, אם תנאי הרקע של המשק הישראלי ימשיכו להשתפר ובמיוחד בהשוואה למדינות בקבוצה, אין לי ספק כי העולם ידע לתגמל זאת".
לדברי אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח, חשוב יותר משנדמה. "כסף הם אמנם לא ישלחו אלינו בסוף כל חודש והדוגמה ההיסטורית אף מראה שהיקפי ההון משמעותיים לא יכנסו בשל כך, אך מצד שני הארגון כן יכפה עלינו להיות טובים יותר: הוא ישמור עלינו מעצמנו, מהנטייה להגדיל את החוב, מהנטייה לפגוע בחלשים, מהנטייה לחפף, לעקל ולוותר".
"הוא ילמד אותנו איך לפקח, איך למדוד, איך לחשב, איך להמריץ ואיך לעשות דברים נכון יותר. הוא ישלב אותנו בקביעת תהליכים, בקבלת החלטות ובתכנון העתיד העולמי, כוחנו יהיה גבוה יותר".
"אין ספק שההכרה בישראל כמדינה מתקדמת ו'תו התקן' שהיא מקבלת מהארגון חשובים מבחינות רבות, אם להרגשתנו הטובה, שחשובה לא פחות, והן לתדמיתנו העולמית", הוא מוסיף.
לדבריו, "הדרישות כוללות בין השאר הגדלת השקיפות וארגון הנתונים והמידע בצורה נגישה, אלה יורידו מפרמיית אי הוודאות שידרשו משקיעים ויקלו על פיקוח על השלטון. אנחנו, בניגוד לכמה מדינות שצורפו בעבר, כמו פולין, סלובקיה ומקסיקו, לא נכנסנו לארגון בחסד אלא בזכות".
לסיכום אומר כהנוביץ כי "התועלת אולי לא תראה בשוק כבר היום מאחר והשפעותיה הן ארוכות טווח, אך לאורך זמן סביר נראה מכך תועלת".
יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, אומר כי מגזר העסקים הקטנים והבינוניים כולו נרגש לשמע ההודעה על קבלתה של ישראל ל-OECD, וכי הוא מלא תקווה שבשורה זו טומנת בחובה שורה של בשורות כלכליות ותנופה עסקית אמיתית למאות אלפי עסקים בישראל.
לדבריו, צירופה של ישראל לפורום הכלכלות המוביל בעולם יחייבה לאמץ שורה של סטנדרטים בינלאומיים המקובלים במדינות ה-OECD, אשר רואים בעסקים קטנים ובינוניים מנוע צמיחה עיקרי וכלי ראשי להתמודדות עם האבטלה.
"הגדלת מקורות המימון לעסקים קטנים, הגדלת ערבויות ממשלתיות, פישוט בירוקרטיה ברישוי עסקים, הטבות מס ומענקים, חקיקת חוק העסקים הקטנים והבינוניים, עידוד חדשנות, הכשרה וחונכות, עידוד יזמות נשים – הם רק חלק ממדיניות מעודדת ומקדמת יזמות עסקית הנהוגה במדינות ה-OECD ואשר אנו תקווה, כי במהרה תהפוך לחלק בלתי נפרד מהמדיניות הכלכלית בישראל", אומר אלחדיף.
שר הרווחה, יצחק הרצוג, התייחס גם הוא היום להצטרפות ישראל למועדון ה-OECD וצינן מעט את ההתלהבות: "לפני שיוצאים בתופים ובמחולות צריך לזכור שה- OECD הציב בפנינו תמונת מראה שמחייבת אותנו להשקעה מאסיבית בחברה וברווחה".
עוד הוסיף באותו הנושא: "אנו כעת המדינה הענייה ביותר בארגון ויש לשים בראש סדר העדיפויות שלנו את צמצום הפערים בחברה לרבות הקצאת משאבים משמעותיים לתחומי חברה ורווחה".
"הצטרפות ישראל ל-OECD הוא מהלך היסטורי, המציב אותה בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם. המהלך ישנה את פני הכלכלה והחברה בישראל וימשוך את ישראל כלפי מעלה", כך אומר יהודה טלמון, נשיא להב.
"עם זאת, אני מקווה כי מדינת ישראל לא תנהג במדיניות של 'ללכת עם ולהרגיש בלי'. הצטרפות ישראל לארגון מחייבת את מקבלי ההחלטות במדינת ישראל לשורה של צעדים לעידוד המגזר העסקי בכלל ומגזר העסקים הקטנים בפרט", הוסיף טלמון.
עוד אמר טלמון כי "זה לא יהיה לכבודה של מדינת ישראל, אם היא תדשדש בסוף הרשימה, בכל הקשור במדדים המדרגים את המדינות החברות ב-OECD. אני מקווה כי בעצם הצטרפותה של ישראל לארגון היא תשאף להיות ראש לאריות ולא זנב לשועלים".
בהכנת הידיעה השתתפו רונית מורגנשטרן, יהודה שרוני ויובל גורן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם