ח"כ אילטוב: לחייב את המוסדיים להשקיע בהיי טק
לדברי הח"כ יש להעביר כ8- מיליארד שקל מקרנות הפנסיה וקופות הגמל להשקעות בחברות היי טק ישראליות. מרכז המידע והמחקר של הכנסת: ישראל הופכת בעל כורחה לאומת סטארט אפים. יזמי ההיי טק מתקשים במעבר לשלב הביניים
אחד מהפתרונות אליו מכוונים ח"כ אילטוב וראשי התעשייה הוא הזרמת נתח של כ1%-2%- מכספי הפנסיה לטובת מימון שלב הביניים (השלב הבא לאחר הסטארט אפ, בו החברה מתחילה להשקיע בשיווק, מכירות ואדמיניסטרציה - ר.ס.) לתעשיות עתירות ידע.
"כ8- מיליארד שקל המהווים נתח זערורי מכספי החוסכים בחיסכון ארוך הטווח, עשויים לסייע לבנות את עתידה של ישראל", אומר שלמה וקס, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, "אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם לא נצליח להבטיח את עתידו של ההיי טק הישראלי".
פתרון נוסף אותו הציג אילטוב היא הצעת חוק שזכתה לכינוי חוק האנג'לים. "מדובר בתיקון למס הכנסה שיאפשר למשקיעים לקזז השקעה של עד עשרה מיליון שקלים בחברות עתירות ידע כהפסד במעמד ההשקעה", אומר אילטוב ומסביר - "שינוי שכזה יהווה זריקת מרץ למגזר ההיי טק הסובל כיום ממחסור במשאבים".
הטענה המרכזית אותה העלו הגורמים השונים בתעשייה היא כי בעוד כספים פרטיים וציבוריים רבים מופנים למחקר ופיתוח הרי שכמות זעומה יחסית של כסף ואשראי פנו לצורך הרחבת מערכי השיווק, המכירות והאדמיניסטרציה הנדרשים בכדי להגדיל את העסק ולהפוך אותו מסטארט אפ קטן לחברה משמעותית העומדת על רגליה.
בנוסף לכך, מאז המשבר האחרון שהכה בשווקים הפיננסיים העולמיים, התייבשו במידה רבה מקורות המימון של התעשייה המקומית המסתמכת כיום במידה רבה על כספים ציבוריים התומכים במחקר ופיתוח שהיקפם 5.6 מיליארד שקלים, על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
על פי ניתוח זה, ישראל הופכת למעשה בעל כורחה לאומת סטארט אפים כיוון שאין בה את המימון הנדרש בכדי להפוך מיזמים קטנים לחברות גדולות שיכולות לשווק את מוצריהן בעצמן.
החברות עוברות לחו"ל
בכדי לתמוך בטענות תעשיית ההיי טק הציג ברוך גינדין, יו"ר ומנכ"ל חברת הייעוץ גרטנר למזרח התיכון, ממצאים לפיהם החברות הקטנות והגדולות בישראל מעבירות בהדרגה לחו"ל את הפעילויות והצוותים שאינם קשורים במחקר ופיתוח ובמיוחד בכל הקשור לשיווק.
לראייתו, בהינתן היקף יצוא של 20 מיליארד דולר, החזרה של 10% מהפעילות שנדדה לחו"ל, תתרום לעלייה של 2 מיליארד שקל בתמ"ג ובין 500 ל700- מיליון דולר במסים כל שנה.
רעיונות נוספים שעלו, הם הקלת הקריטריונים המאפשרים לחברות היי טק ליהנות מהלוואות בתנאים נוחים מקרנות האשראי הממשלתיות, ביניהן הקרן לעסקים בינוניים והקרן לעידוד הייצואנים שמנהלות כ1.3- מיליארד שקל.
הקלת הקריטריונים כוללת את הורדת הדרישה לערבות בעלים כתנאי
לקבלת ההלוואה ודרישות הנוגעות לגובה השכר בחברה. קבלת שינויים אלו עשויה לשאת בסופו של דבר עלות תקציבית, הנובעת מכך שבאופן טבעי חלק מהחברות אינן צולחות את שלבי הגדילה. עם זאת, לטענת וקס מדובר בהשקעה משתלמת וחיונית למדינת ישראל. "אנחנו לא מבקשים שנור", מציין וקס, "אנחנו רוצים לייצר חברות גדולות. למה שלא יהיו לנו Msystem כמו של דב מורן?".
"הפתרון האופטימלי הוא יצירת מצב בו המשקיעים המוסדיים יהיו מחויבים להשקיע בחברות עתירות ידע דרך קרנות למימון ביניים שמטרתן היא להפוך חברות קטנות לבינוניות ובינוניות לגדולות", מוסיף וקס.
לדבריו, "ניתן להשיג זאת על ידי השקעה בשלב הקריטי במחזור החיים של החברות בהן הן נזקקות למזומנים בכדי להגיע למסה משמעותית שהופכת אותם לשחקנים גלובליים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם