זהירות: תביעת דיבה לפניך
בשנים האחרונות, בעקבות השינוי בחוק לשון הרע המאפשר לתבוע גם ללא הוכחת נזק, ניכר זינוק במספר התביעות. לעיתים די במילה אחת לא במקום כדי להסב נזק של אלפי שקלים. אז מתי הופך ויכוח שגרתי ללשון הרע, ממה צריך להיזהר - ובאילו תנאים מאפשר לכם החוק לתבוע את עלבונכם?
בכתב התביעה שהגיש הדייר לבית המשפט נגד הדיירת, נטען כי במהלך השיחה הוא ניסה להסביר לה את הצורך בקיומו של שער לחניה, אולם באותו רגע השיחה התפוצצה. "בשלב זה, בהתפרצות בלתי מובנת ובלתי מוסברת, האשימה הדיירת את הדייר כמי שגורם פנצ'רים למכוניות, כולל למכונית של בעלה, ואף מזמין פקחי עירייה לרשום דוחות לחונים במקום", אומר עו"ד דוד דוד, מומחה למשפט אזרחי ומסחרי במשרד עורכי הדין אהרונוב, דוד, הס.
לדברי עו"ד דוד, התובע שאל את הדיירת "איך היא לא מתביישת" להאשים אותו בדברים שמעולם לא קרו, "במיוחד כשהוא אף היה נותן לבקשתה אישור להחנות את המכוניות של ילדיה בצמוד לגדר". אך לטענת עו"ד דוד, הדיירת בחרה לחזור שוב ושוב על האשמותיה כלפי הדייר.
סכסוך שכנים? מריבה לא נעימה? ייתכן. אך על פי סעיף בחוק לשון הרע, זה לא נגמר כאן: כיום ניתן להגיש תביעה בנדון ולבקש פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק, בגובה של עד 50 אלף שקל ואפילו עד 100 אלף שקל - אם תוכח כוונת זדון. סעיף זה נכנס לתוקף רק בעשור האחרון והפך להיות נפוץ מאוד.
במקרה של הדייר התובע ניתן פסק דין של 10,000 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, מהיום שבו נקבע פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. זאת בצירוף שכר טרחה של עורך דין בשיעור של 20% בתוספת מע"מ, ובצירוף הוצאות אגרה. במילים אחרות: תמורת כמה דקות של התפרצויות זעם, קיבלה הדיירת קנס משמעותי. משתלם? כנראה שלא.
"אף שבעבר הוכרה הזכות לפיצויים ללא הוכחת נזק, עם כניסתו של סעיף זה לתוקף נפרץ הסכר. כיום, לאחר שתובע עובר את המחסום שבו עליו להוכיח כי נאמרו עליו דברים המהווים לשון הרע, כל שנותר זה לקבוע תעריף. זאת בהתאם לקריטריונים שונים, שהתפתחו וממשיכים להתפתח בפסיקה של בתי המשפט, כאשר הסכומים שקבעו בחוק משמשים רף מסוים", מסביר עו"ד דוד.
לדבריו, "תביעות לשון הרע הופכות לנפוצות יותר ויותר גם בהרבה סכסוכים אחרים, לא רק של שכנים אלא גם בסכסוכים עסקיים, ואפילו בסכסוכים בתוך המשפחה. בדיקת הנושא בצורה סטטיסטית טהורה מצביעה על גידול בהרבה סכסוכים, ולא רק בין סכסוכי שכנים".
בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בכמות הפניות לבתי המשפט העוסקות בסכסוכי שכנים, שגולשים פעמים רבות לאלימות פיזית ומילולית. חוק איסור לשון הרע, שנחקק בשנת ,1965 מהווה כלי מרכזי בליבון סכסוכים שכאלה. אלא שנראה כי השימוש בכלי זה, כמו גם הפסיקה הרבה בתחום, היא בעיקר מהשנים האחרונות.
נראה כי החשיפה הרבה לפסיקות מסוג זה הובילה לעלייה במודעות, ומתוך כך לעלייה בהגשת התביעות בתחום. לדברי עו"ד דוד, גורם נוסף לגידול בהגשת התביעות הוא שינוי החוק, שהגדיל בצורה משמעותית את כמות המקרים שעלולים להיחשב כלשון הרע.
עם זאת, חשוב לציין כי כדי למנוע עודף של תביעות קיים גבול מסוים לגבי תביעות בגין קללות וגידופים כלשון הרע. כך למשל, כאשר בלהט הדברים עלולות להסתנן מספר קללות הדדיות, בתי המשפט יכולים שלא לפסוק פיצויים, זאת בהנחה שייקבע כי הדברים לא נאמרו כאמירה עובדתית במבחן האדם הסביר. כך או אחרת, יש לזכור כי החוק מתייחס לדברים שנועדו להשפיל או לבזות אדם אחר.
בעיה נוספת שעלולה לעמוד בפני אדם המבקש להגיש תביעה בגין לשון הרע, היא נטל ההוכחה. אחרי הכל, במקרה של תביעת לשון הרע (בניגוד לתביעות הנוגעות
כך אירע במקרה שהתקיים על רקע דיון משפטי בלשכת המפקחת על הבתים המשותפים בחדרה, ונסוב סביב מחלוקת שכנים בבית משותף שהיו נוכחים בדיון. על פי הנטען בכתב התביעה, במהלך הדיון הוצאה אחת השכנות מאולם הדיונים, וזמן קצר לאחר מכן יצא גם שכן שסיים את עדותו. עם יציאתו, נטען בכתב התביעה, הטיחה בו השכנה בנוכחות קהל רב כי הוא "גנב", ואף הוסיפה: "אני אראה לך, אני אעשה אותך כזה קטן, בעלי קב"ט במצ"ח, אני אראה לך".
במהלך הדיון העיד עד שמיעה, כי השכנה לא אמרה את האמירות האלה אלא אישה אחרת שהיתה במקום. התובע לא הצליח לסתור את טענת העד, ולפיכך התביעה נדחתה. זאת חרף העובדה שהשופטת קבעה כי השכנה אינה "טלית שכולה תכלת".
פרסום לשון הרע כולל דברים שנאמרים בעל פה ודברים שמועלים על הכתב. בניגוד לדברים שהועלו על הכתב, קל יותר להכחיש דברים שנאמרו, אלא אם הם נאמרו בפני אנשים נוספים. יצוין כי שיחה המתקיימת בפרטיות אינה נחשבת ללשון הרע. בכל מקרה, גם אם ברצונכם להטיח טענות באחד השכנים, היזהרו שלא לומר לו דברים קשים, קל וחומר כאשר הטחת ההאשמות נעשית בנוכחות מספר רב של אנשים.
בכלל, פעמים רבות עלולה ידינו להיות קלה על ההדק, בכל הנוגע להטחת האשמות שאינן בהכרח מדויקות, ולעיתים אף לא נכונות - ולפיכך להוביל לתביעת לשון הרע. לכן, גם אם קיים מצב שבו דייר חייב כסף לוועד הבית, מומלץ לשקול בכובד ראש האם לתלות שלט בבניין המעיד כי הוא אכן חייב כסף. זאת מאחר שעצם פרסום דבר החוב עלול להתפרש כהשפלה, שיכולה להיחשב בבית המשפט כהוצאת דיבה.
כמו כן, מומלץ להימנע מתכתובת אימיילים, מאחר שהיכולת להפיץ ולשמר אותה גדולה לאין ערוך מזו של התכתובת המודפסת. "יש להימנע מלהפיץ תכתובות, ובתוכן תכתובות דואר אלקטרוני, הכוללות האשמות או חשדות נגד פלוני לאחרים מלבדו, במיוחד כאשר מדובר בהאשמות לא מבוססות", מזהיר עו"ד דוד.
לדבריו, "בנוסף לכך יש להיזהר מעשיית שימוש בשמועות וברכילויות. כמו כן, במידה שקיבלתם מכתב התראה או הסתבכתם בנסיבות כאלה ואחרות, קודם כל יש להיוועץ בעורך דין". שימו לב: המשך שימוש לא מבוקר במילים עלול להתגלות כביצה טובענית במקרה כזה.
אבל אם הדבר נכון? הרי בסופו של דבר, לשון הרע אינו לשון הרע כאשר הנאשם אכן אשם, והדברים אותם עשה ניתנים להוכחה. גם במקרה זה מומלץ שלא להפעיל את מכבשי המדפסת או לתקתק על המקלדת. בית המשפט עלול שלא להתייחס לאירוע חד פעמי כדפוס פעולה קבוע המצדיק שימוש במילים קשות.
לכן, גם אם דייר צילם את רעהו עושה פעולה אסורה, אין בכך משום אישור לפרסם שהדייר הוא מפר סדרתי של סדרי החיים בבניין. זיכרו: כדאי לשמור על מודעות גבוהה, כי המילים שלכם עלולות לעלות לכם כסף, הרבה כסף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם