במגזר הפיננסי מעריכים: המשכורות המנופחות לא ייפגעו
דחיית הדיון בהצעת החוק להגבלת שכר הבכירים מסמנת כנראה את העתיד לבוא: בסופו של דבר, שכר הבכירים לא ייפגע. כמעט כולם מסכימים שיש בעיה עם נורמות השכר - אבל גם מסכימים שהחוק הוא לא הפתרון
בשיחה עם מעריב עסקים טוענת יחימוביץ' כי ההצעה היא רק שלב בשורה של הצעות המבקשות לטפל במה שהיא רואה כ"מבנה לקוי של שוק ההון", שאיננו שומר על האינטרסים של הציבור. לטענתה, "חיזוק העצמאות של חברי הדירקטוריון אל מול המנהלים ובעלי ההון הוא בהחלט צעד חשוב שיש לבצע. במידה והרגולטור לא יפעל לקידום האינטרסים של ציבור המשקיעים וציבור העובדים בדירקטוריון, אין ספק שיהיה צורך לבחון יוזמות חקיקה גם כאן - שיאזנו את כוחם של בעלי ההון".
באשר לטענה על כך שבסופו של דבר הנהלת החברה צפויה למצוא דרכים יצירתיות לעקוף חוק שכזה, טוענת יחימוביץ' כי "להתחכם ולמצוא מעקפים להצעת חוק זה דבר שתמיד ניתן לעשות, זה חלק מטבעם של חוקים. מי שרוצה לעקוף חוקים תמיד ימצא פרצות. יש פה קריאת כיוון של המחוקק - וגם באמירה יש כוח".
נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, מסכים עם עמדתה העקרונית של יחימוביץ'. "שכר הבכירים כפי שפורסם לאחרונה שבר כל פרופורציות מקובלות. הוא לא פועל לטובת המגזר העסקי, אלא נגדו", אמר אתמול ל-nrg מעריב.
לין קובע ש"אסור להרשות שמדינת ישראל תהפוך למדינה של קפיטליזם חזירי. צריך לאפשר מתן תגמול נאות לבכירים, אבל בפרופורציות נכונות למדינת ישראל ולא תוך תחרות מיותרת של אגו מול מדינות כמו ארה"ב או אנגליה".
לעומתם, המשפטן פרופ' יוסי גרוס, מרצה בכיר לדיני חברות באוניברסיטת תל אביב, סבור כי אין תקדים לחקיקה המגבילה את שכר הבכירים בחברות הציבוריות - ומוטב להימנע מחקיקה כזו.
לדבריו, הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים יכולה להיות אפקטיבית, באופן שיחייב את החברות להקטין את שכר הבכירים, אך מוטב להתקין מנגנונים שבאמצעותם יוכלו בעלי המניות לבקר את שכר הבכירים בחברה. "בעלי המניות הם הנפגעים
גם רו"ח ועו"ד ענת טנא ממשרד אלתר, המתמחה בנושא מסים, לא מסתירה את הביקורת מההצעה ומצביעה על כך שחוקים עשויים להוביל פעמים רבות לתוצאות לא צפויות, ואף לא רצויות. במקרה של חוק הבכירים, מציינת טנא כי ייתכן מאוד שהחברות, המעוניינות לשמור על שכר הבכירים שלהן, יעדיפו "להיפטר" מרישום העובדים בעלי השכר הנמוך במצבת החברה.
"למעשה, ישנן שתי צורות לטפל בתפוח אדמה לוהט כמו ההצעה שעומדת על הפרק. הדרך הראשונה של חברה לעמוד בדרישות החוק היא אכן להוריד את שכר הבכירים או להעלות את שכרם
של העובדים הזוטרים", אומרת טנא ומציינת כי במידה שמדובר בכמות מצומצמת של עובדים - הרי שזו לא עלות כספית משמעותית.
"עם זאת, אפשרות נוספת וסבירה לא פחות ואולי יותר היא כי החברות יבחרו להעביר את העובדים בשכר הנמוך לידי חברות אחרות - שיתנו את השירותים באופן מרוכז - כך שמצבם של העובדים במציאות כזו רק יורע, בעוד שהחברה תמשיך לעמוד בתנאי החוק והשכר הרשמי הנמוך ביותר בחברה יעלה, אפילו בצורה משמעותית".
אמנם במסגרת הצעת החוק מוגדר גם שכר שמספקת חברת כוח אדם או קבלן כשכר בחברה, אלא שלטענת טנא "הצורך הוא אבי ההמצאה", ובסופו של דבר, משום שהמחוקק לא יכול לכפות על החברה לראות בכל ספק שירותים כחלק אינטגרלי ממנה, הרי שקיימת פה לתפיסתה פירצה גדולה מספיק.
בנוסף, טנא - שאיננה רואה בשכר גבוה כשלעצמו בעיה - מצביעה על כך שהבעיה האמיתית היא מקרים בהם השכר איננו תלוי הצלחה. "ההצעה הנוכחית קושרת יחדיו את המנהלים הטובים ואת המנהלים הגרועים. אלא שמנהל מצטיין שמשיג רווחים של עשרות ומאות מיליוני דולרים לבעלי המניות והוא בעל רקורד מוכח, ראוי לשכר גבוה".
עו"ד יובל אלבשן, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מחזיק בתפיסה שונה מזו של טנא. לתפיסתו, החוק במתכונתו הנוכחית הינו "עדין מדי". "ראשית כל, העמדת שכר הבכירים על רף של לא יותר מפי 50 משכר המינימום בחברה, הינה הצבת רף גבוה מדי - שמנציח חוסר שוויון מנקר עיניים".
לדבריו, "אם כבר הולכים ועושים צעד חקיקתי בכיוון זה, הרי שצריכים לקבוע בחקיקה פערים קטנים יותר. אפילו באוצר דיברו בעבר על פערי שכר של פי 40 לכל היותר. שלי לא רק הלכה לקראתם, אלא אפילו עקפה אותם".
מרות שהוא חולק על תפיסתה של טנא כי שכר גבוה יכול להיות הוגן או מוסרי, הרי שהוא מסכים איתה כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מותירה פרצות, המאפשרות לשלם שכר גבוה בצורה עקיפה על ידי רכישה של שירותים שונים. "במתכונת הקיימת נראה כי ישנן פרצות רבות ורחבות", הוא מתריע.
פרופסור עומר מואב מהאוניברסיטה העברית, המשמש כראש הפורום המייעץ לשר האוצר, סבור כי אכן קיימת בעיה בשכר הבכירים - אך החוק שהוצע עשוי לגרום יותר נזק מתועלת. "יש להודות ליחימוביץ' שהציפה את הבעיה, בעיה אמיתית", אומר מואב, "אלא שהחוק עצמו הוא חוק גרוע, והוא יעשה רק נזק".
"ישנה בעיה אמיתית של עושק הציבור, אלא שהטיפול שמציעה יחימוביץ' יצור בעיות אחרות גדולות יותר. בסופו של דבר מדובר בהטמנת הראש בחול. לכל היותר החוק יגרום לפגיעה בבעלי ההכנסות הנמוכות בחברות".
בהכנת הכתבה השתתפו רותם סלע, יהודה שרוני והדר חורש
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם