לחלק את הירושה ולהישאר בחיים
אינספור משפחות פורקו ולא מעט אחים הסתכסכו בגלל מאבקי ירושה. לא אחת מגיעים הסכסוכים לבתי המשפט והקרובים מבזבזים הרבה זמן וכסף במאבקים בינם לבין עצמם. תכנון נכון יכול לחסוך את עוגמת הנפש וההוצאות המרובות
על פי רוב, אין הירושה כוללת הוראות של המוריש בדבר אופן מימוש הנכס, וההחלטה נותרת בידי היורשים. שותפות כפויה זו מייצרת, בדרך הטבע, מחלוקות לא מעטות המובילות את הצדדים גם לאולמות בתי המשפט.
למשל, בעוד יורש אחד מעוניין למכור, היורש השני מעוניין להשכיר את הנכס ואילו היורש השלישי בכלל מעוניין שבנו - סטודנט צעיר בעל עתיד מבטיח - יגור בנכס. לעיתים אחד היורשים בעת חלוקת העיזבון כבר אינו בחיים ויורשיו תופסים את מקומו, דבר המגדיל את מספר השותפים בנכס ואת בליל הדעות הסותרות, והפוטנציאל נפיץ.
"סכסוך בין היורשים בנוגע למכירת נכס שירשו במשותף, משפיע באופן ישיר על מהלך מכירתו ועל המחיר שיתקבל בעת המכירה", מזהיר עורך הדין רון ברנט, מומחה לדיני מקרקעין וחוזים ומציין כי קונים נבונים ומנוסים, בעלי אורך רוח וסבלנות, מוכנים לא פעם להיכנס לרכישת נכס שלגביו קיים קונפליקט בין היורשים, מתוך הבנה כי בעקבותיו, ניתן יהיה לרכוש את הנכס במחיר נמוך באופן משמעותי ממחיר השוק.
הכעס בין היורשים מחליש אותם ואת יכולת התמקחותם על חשבון הקונה, שממתין למציאה שתיפול בחכתו. עם זאת, מוסיף עורך הדין רונן דליהו, מומחה לדיני ירושה ומשפחה, כי "יתכן שהסכסוך בין היורשים והצורך בהכרעות שיפוטיות יחייב את הקונה הפוטנציאלי להמתנה ממושכת מאד לאישור בית המשפט או לגיבוש ההסכמה בין היורשים".
גם בלי המריבות בין היורשים, מכירת נכס שנמסר בירושה עשויה להתברר בהינתן תנאים מסוימים ככאב ראש רציני. כאשר נכס נמכר על ידי מנהל עיזבון, או אם בין היורשים מצוי חוסה או קטין, ניתן למכור את הנכס רק לאחר קבלת אישור בית המשפט לביצוע העיסקה.
הדרישה לקבלת אישור בית המשפט עשויה לסרבל את העיסקה, מקשה על השלמתה וכרוכה בהליכים לשם אישור בית המשפט וקבלת חוות דעת של שמאי. קשיים אלו, מסביר ברנט, מרתיעים לא פעם קונים ומצמיחים הזדמנויות לאלו המוכנים לחכות.
גם לאחר שאותרו כל היורשים והם רשומים כדין, יתכן מצב בו אחד מהם לא יסכים למכור את חלקו, בעוד שיתר היורשים מעוניינים לעשות כן. במצב כזה, אין מנוס מפנייה לבית המשפט על מנת לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין, במסגרתה, ממנה בית המשפט כונס שימכור את הדירה לכל המרבה במחיר, הליך אשר
ברנט מספר על מקרה בו נכס הועבר בירושה ללא פחות מ47- יורשים. במקרה זה, הליך האיתור והשגת ההסכמה מכל היורשים היה כה ארוך ומייגע, עד כי עד קבלת ההסכמה איבדו חלקם את סבלנותם וביקשו לוותר על הנתח שלהם תמורת מחיר זעום, ובלבד שישוחררו מכאב הראש הכרוך בציפייה הארוכה. חלקם נתנו את הסכמתם להשתחרר מהשותפות הכפויה אף במחיר של 50 אחוז מהמחיר של הנכס.
דליהו מספר על מקרה דומה בו הותירה אחריה המנוחה 3 יורשים של נכס מקרקעין בעל ערך משמעותי, באחת הערים במרכז הארץ. אחד היורשים היה מעוניין לשמר את הנכס ולא לגעת בו, מכיוון שהוא ראה בנכס רכוש משפחתי בעל ערך סנטימנטלי, השני היה מעוניין לבצע חלוקה בפועל של הנכס בין כל אחד מהיורשים כך שהם יהפכו לשכנים בעל כורחם, והיורש השלישי רצה למכור את הנכס בהקדם האפשרי.
בהיעדר הסכמה, היורש שהיה מעוניין למכור את הנכס הגיש לבית המשפט למשפחה תביעה לפירוק שיתוף, ובית המשפט מינה מומחה שימליץ על הדרך הנכונה, היעילה והזולה ביותר לפירוק השיתוף בין השותפים תוך מניעת נזקים אפשריים, ככל שניתן, לכל אחד מהצדדים היורשים.
הזמן הרב שעובר בעקבות הסכסוכים המשפטיים לא עושה טוב לערך הנכס: אבק מצטבר לכדי טינופת שקשה להסירה, קורי עכביש נרקמים בפינות החדר, רטיבות שחודרת מבעד לקירות מתגלגלת והופכת לשכבת עובש, חלונות נסדקים לכדי שבר ומאפשרים כניסה של חרקים ומזיקים. במקרים רבים חסרי בית אף פורצים לדירה ומשתכנים בה, תוך שהם גורמים נזקים מהותיים.
ברנט מספר על מקרה בו דירה עמדה ריקה באזור כפרי במשך עשר שנים, לאור סכסוך בין יורשים ששהו בחו"ל. מאחר ואיש לא טרח לבקר בדירה במהלך השנים, לא ניתן היה לטפל בזמן בבעיית המכרסמים והמזיקים שחדרו אליה, כרסמו והשחיתו עד תום את כל הריהוט המובנה בבית.
בסופו של דבר, עלות השיקום לבדה הגיעה לעשרות אלפי שקלים מיותרים - זאת, מבלי לחשב כמובן את ההכנסות האפשריות משכר דירה או מריבית שניתן היה להשיג במקרה של מכירת הנכס.
"לעיתים, נכסי מקרקעין עומדים ריקים שנים עד להכרעה משפטית סופית בתיק המשפטי", אומר דליהו וממליץ שבמידה ונקלעתם לסכסוך הנוגע למימוש ירושה נדל"נית, רצוי לאפשר לאחד היורשים להתגורר בנכס ולשלם כל זמן ההליך המשפטי, שכר דירה ראוי ליתר השותפים. ניתן גם להשכיר את הנכס לצד שלישי לתקופה קצובה, והכל במטרה למזער נזקים ככל שניתן ולהימנע מהפסדים כספיים".
"בסופו של דבר הסכסוך שגורם להקפאתו של הנכס, מביא הן להפסדי תקבולים משכר דירה, והן לירידה באיכות הנכס כתוצאה מהזנחתו. רצוי כאמור להשכיר את הנכס עד למתן הכרעה בזכויות והפקדת התמורה בידי נאמן, אשר יחלק את הכספים במועד המתאים".
פעמים רבות מנהל עיזבון חיצוני, הוא היחיד שיכול לפתור פלונטר רגשי ואמוציונלי שנוצר בשל סכסוך שכזה. "אם הורישה 17 דירות בשכונת הדר הכרמל בחיפה ל4- ילדיה ושני נכדיה", מספר ברנט.
"האם מינתה את הבן הבכור כמנהל עיזבון, אך בשל סכסוך בין האחים וסירובם לשתף פעולה עם הבכור, לא ניתן היה לחלק את העיזבון והדירות עמדו ריקות במשך כ7- שנים. לאחר תקופה משמעותית פנה אחד האחים לבית המשפט בבקשה למנות מנהל עיזבון חיצוני, מנותק מהתסבוכת הרגשית.
מנהל העיזבון חילק את הדירות בתוך זמן קצר, מכר מקצתן לכיסוי חובות וסיים את ניהול העיזבון בתוך 6 חודשים". כאן מדובר היה במקרה זה בסכום כסף נכבד ביותר, שיכול היה להיכנס לכיסי היורשים, לו היו משכילים לסיים את הקונפליקט בזמן.
חשוב להבהיר כי כאשר קיים סכסוך הנוגע לשאלת זהות היורשים, זכויות היורשים, היקף העיזבון ועוד סיבות למחלוקות, לא ניתן לרשום את הנכס על שם היורשים. לפיכך, כל עוד בית המשפט או רשם הירושות, לפי העניין, לא נתן צו ירושה או צו קיום צוואה, לא ניתן לרשום את הנכס ולממשו.
היורשים מפסידים כסף רב, שכן ההשתהות לא משחררת אותם מן החובה לשלם את התשלומים השוטפים: ארנונה, ועד בית, וכן תשלומים קבועים לגז ולחברת החשמל.
סכסוכי יורשים הם בוודאי לא המציאות אותה ביקש המוריש לראות לנגד עיניו כאשר כתב את הצוואה, ולא צפה את התסבוכות אותה עשויה הירושה ליצור.
כדי למנוע מראש את הסכסוך, מומלץ לצוות את הנכס לכל היורשים בחלקים שווים, על מנת למנוע תסבוכות ובעיות אגו מיותרות ביניהם.
בנוסף לכך, כאשר מדובר בנכס שלא ניתן להורישו בחלקים שווים, עדיף פעמים רבות להורות על מכירה בפועל וחלוקת התמורה בין היורשים. באם הנכס הורש בכל זאת ליורשים השונים והוא מורכב מבחינת הניהול או החלוקה, רצוי למנות אדם אחראי לניהול הנכס כמו מנהל עיזבון שתפקידו לבצע את כל הפעולות ולדווח ליורשים. גם אם הדבר כרוך בהוצאה כספית כלשהי, יחסוך הדבר ליורשים הרבה צרות בעתיד.
"על מנת למנוע מחלוקות בין היורשים בדבר הערכת שווי המקרקעין, רצוי למנות שמאי מוסכם שיעריך את הנכס וקביעתו תחייב את כל הצדדים", אומר דליהו ומוסיף עצה אחרונה וחשובה במיוחד, המופנית דווקא ליורשים: "עדיף להימנע מהגעה לדיונים משפטיים שגוזלים זמן רב ואינם מאפשרים ניצול של נכס המקרקעין כל זמן שמתנהל הליך משפטי - הסכם הפשרה הגרוע לכאורה, עדיין עדיף על פני הכרעה משפטית על כל ההיבטים השונים שלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם