יש כבוד: קונסולים ישראליים חושפים את מאחורי הקלעים של הג'וב
הקונסולים של כבוד של ברזיל, איסלנד, פרגוואי, מדגסקר ורפובליקת איי מרשל מספרים איך זכו בתפקיד הנחשק, מסבירים למה הוא מתאים בעיקר לאלפיונאים ומגלים שעל אף הדימוי הנוצץ, יש בו לעתים גם רגעים לא קלים כלל
חמישה קונסולים של כבוד - של ברזיל, איסלנד, פרגוואי, מדגסקר ורפובליקת איי מרשל - מבהירים שהתפקיד נוצץ פחות מאשר התדמית שלו, מזכירים שהג'וב אינו מכניס להם פרוטה ושגם לוחית הרישוי הדיפלומטית לרכב היא לא כזה שוס גדול.
"את לא תמצאי אותי עומדת במקום חניה לא מוסדר, ואני גם לא מבצעת עבירות תנועה", אומרת עו"ד רות עמית-פוגל, קונסול הכבוד של פרגוואי. "הלוחית הזו מקנה לי מקום חניה שמור ליד המשרד. אלה כל הזכויות שזה מקנה לי. אנשים חושבים שהמכונית הזו היא בלי מסים, אבל אנחנו משלמים מסים מלאים".
"לכאורה זה נשמע תפקיד שכולו כיף", היא מוסיפה, "אבל יש גם עבודה שגרתית מקצועית ובעיות אנושיות שנתקלים בהן כמעט בכל יום. למשל, אם יש איזו בעיה לאחד העובדים הזרים הפרגוואים, מיד קוראים לי, גם אם זה בלילה. לפעמים אני גם נדרשת להיפגש עם עובדים שנמצאים בבתי הסוהר, במתקני כליאה, עובדים שמועמדים לגירוש".
יעקב נמרודי, נשיא הכבוד של חברת הכשרת הישוב (החברה-האם של מעריב – א.ש) וקונסול הכבוד של מדגסקר, מחזק את הדברים: "כאשר אנחנו מתבקשים להנפיק לאזרח של מדגסקר תעודת מסע לכיוון אחד, לארצו, מפני שהאיש נכנס או שהה בישראל שלא כחוק, אין זה מן המצבים הנעימים ביותר".
אייל דוידס, יבואן של מוצרי טבק וקפה וקונסול הכבוד של ברזיל בחיפה ואזור הצפון, מדבר על החסרונות והיתרונות של המשימה: "אני לא יודע אם לקבל טלפון מאמא בוכה שקרה משהו לבת שלה בברזיל זה דבר מהנה, אבל זה חלק מהעשייה ואני אוהב את התפקיד הזה".
עו"ד פטר גד נשיץ, מבעלי משרד עורכי הדין נשיץ ברנדס ושות' וקונסול הכבוד של איסלנד בישראל, שעומד בראש הסגל הדיפלומטי של קונסולי הכבוד בישראל, הוא בן הדור השני למשפחת קונסולים של כבוד. אביו המנוח שימש כקונסול כבוד של איסלנד.
על אף שמדובר במסורת שעברה מאב לבן, נשיץ מודה שהתפקיד כרוך גם בקשיים: "יכולים להיות מקרים לא פשוטים שבהם המדינה שמיוצגת על ידי הקונסול נמצאת בקשרים לא טובים עם ישראל, אפילו קשרים עוינים, ואז לא מתייחסים לקונסול בצורה הראויה. בהחלט יש מקרים כאלה ואז הקונסול נמצא בקונפליקט נפשי ובדילמה אם עליו להמשיך בתפקידו או להתפטר".
איך הגעתם לתפקיד?
נמרודי: "בסוף שנת 1994 נפגשתי באקראי בפריז עם נשיא מדגסקר הד"ר אלברט זאפי, קרדיולוג במקצועו ובהכשרתו הממושכת. הוא נמנה בזמנו עם הצוות הרפואי של פרופסור ברנרד מדרום אפריקה. הוא סיפר לי על מניעיו להתמודד בבחירות הדמוקרטיות לנשיאות בארצו".
"לדבריו, המניע המוביל והעיקרי בהחלטתו היה המצב הבלתי נסבל בעליל של הרפואה הציבורית בבתי החולים במדגסקר, ובלשונו הציורית סיפר כי לא עמדו לרשותו אמצעי הניתוח המינימליים כגון מחטים וחוטים סטריליים לתפירה אחרי ניתוח. עבורו, כהומניסט מושבע, היתה בכך משום אינדיקציה למצב הכללי של האוכלוסייה, ואת זה הוא רצה לשנות ולכן התמודד על הנשיאות והצליח".
"גישתו ההומניטארית של הנשיא כבשה את לבי, והחלטתי לעשות מעשה. ארגנתי משלחת מומחים במגוון תחומים, כגון חקלאות (כותנה, הדרים), דגה, אבני חן, כלכלה, ואפילו בנקאות. המשלחת בראשותי יצאה למדגסקר בראשית 1995, ונפגשה עם אנשי ממשל ונציגי השוק הפרטי, במגמה לאתר ממשקים לשיתוף פעולה".
"במקביל, פעלנו מול משרד החוץ הישראלי על מנת להקצות, במסגרת מש"ב, מלגות לימודים למשתלמים ממדגסקר. לאות הערכה על פעילותי זאת, החליט הנשיא, הד"ר אלברט זאפי, להעניק לי את מעמד קונסול הכבוד של מדגסקר בישראל".
רני רהב, איש יחסי ציבור וקונסול הכבוד של רפובליקת
עמית-פוגל: "ההחלטה לקבל את המינוי הזה נבעה בתחילה מעניין רגשי. בעלי, נחום עמית ז"ל, היה קונסול כבוד של פרגוואי בישראל קרוב ל-40 שנה. הוא תרם רבות לעובדה שפרגוואי נחשבת למדינה ידידותית לישראל ואני ליוויתי אותו בכל הנסיעות והאירועים שהיו קשורים לתפקיד".
"אנשי הממשל של פרגוואי הכירו אותי, ואחרי מותו הם ביקשו ממני לקבל את התפקיד. חלק מההיענות שלי היה קשור לעניין המשך המורשת של נחום, אבל עם הזמן התחלתי לעסוק בזה בצורה מקצועית. אני משמשת כנציגה היחידה של פרגוואי בישראל, כי החל משנת 2002 אין כאן שגרירות".
דוידס: "היה לי קשר עם אנשי משרד החוץ הברזילאי והשגריר הברזילאי דאז, סרג'יו מוריירה לימה, פנה אליי כדי שאעזור לו בחיפה. הוא רצה שאעשה ברית ערים תאומות בין חיפה לריו דה-ז'נרו. עזרתי לו בעוד כמה אירועים שעשיתי ואז הוא חשב למנות אותי לקונסול. בהמשך התמניתי ליו"ר לשכת המסחר ישראל-ברזיל ואני מנסה לחבר כמה שיותר בין ברזיל לישראל בתחום המסחרי, החברתי והמדיני".
איך אתם רואים את התפקיד שלכם?
עמית-פוגל: "בקרב קונסולים של כבוד יש כאלה שמחליטים או לעשות או לא לעשות. אני עושה. גם כשבעלי היה קונסול, עוד בזמנים שעדיין היתה שגרירות של פרגוואי בישראל, סייענו לשגריר בכל הדברים שהיה צריך בארץ והוא היה סמוך על שולחננו מכל הבחינות. היום אני רואה את התפקיד שלי כעיסוק ללא הפסקה".
דוידס: "שגרירות ברזיל, שיושבת בתל אביב, מטפלת בכל התושבים במרכז ואילו אני נותן את המענה בצפון וזה מצריך הרבה עבודה. מקובל בכל העולם שיש קונסולים שמייצגים את המדינה בפריפריות. יש קונסולים דומיננטיים יותר, יש דומיננטיים פחות. משרד החוץ מחשיב אותי לאחד הדומיננטיים".
נמרודי: "לתפקיד של קונסול כבוד בוודאי ובוודאי שיש ערך רב, בעיקר כשמדובר בקונסול כבוד של מדינה שאין לה שגרירות בארץ".
נשיץ: "רוב קונסולי הכבוד משתייכים למדינות שיש להן שגרירים בארץ. כשלמדינה הזרה יש שגרירות בארץ, תפקיד הקונסול חשוב פחות בהשוואה למצב של קונסול של מדינה שאין לה שגריר בארץ, אבל בהחלט יש חשיבות ומשמעות לתפקיד שלו גם במצב כזה".
"למשל, קונסול כבוד ממשיך בתפקיד שלו גם כשהשגריר מתחלף. הוא זה שמכיר את האנשים במקום, הוא מכיר את היחסים המסחריים, התרבותיים והכלכליים והוא בעצם אמור ללחוש על אוזנו של השגריר דברים חשובים בנוגע למהות הקשרים בין המדינות".
איך זה מתבטא ביום יום?
נשיץ: "אני מטפל בביקורים של שרים, ראשי ממשלות או נציגים שונים של איסלנד שמגיעים לישראל. באחרונה היה פה נציג ממשרד החוץ האיסלנדי, מהמחלקה לטיפול בנושא פירוק נשק במזרח התיכון. לקחתי אותו להרצאה של ציפי לבני, כדי שיקבל פרספקטיבה אחרת על הדברים. זה חשוב, כי בסך הכל האווירה באירופה, ואיסלנד לא חורגת מזה, לא תמיד חיובית לישראל. אחד התפקידים של קונסול כבוד הוא להיות מעין גשר בין שתי המדינות".
“כמו כן, התפקיד כולל טיפול בבעיות שמתעוררות אצל אזרחים איסלנדים שבאים הנה, שזקוקים לעזרה קונסולרית כמו דרכונים, שלפעמים מסתבכים בכל מיני צרות וצריך לשחרר אותם ממעצר ודברים כאלה. יש גם ישראלים שנוסעים לאיסלנד, אז צריך להגיש להם הדרכה, עזרה והסבר על איסלנד".
"בין ישראל לאיסלנד יש הסכם הדדי על פטור מאשרות על ביקורים עד שלושה חודשים, אבל מה שמעבר לזה, אם זה קבלת תעסוקה שם או לימודים באוניברסיטה - דברים כאלה מחייבים טיפול".
נמרודי: "פעילות הקונסוליה מתמקדת במתן אשרות כניסה למדגסקר לאזרחים ישראלים, בטיפול בנתינים של מדגסקר הנמצאים בישראל ובמתן ייעוץ ותדרוכים לאזרחים ישראלים היוצאים למדגסקר. אנחנו נפגשים עם משתלמים ממדגסקר המגיעים ארצה ללימודים. יש לנו אנשי קשר במדגסקר".
"חשבנו שעלינו לתרום את חלקנו לחיזוק הקשרים בין ישראל לבין מדגסקר. הבאנו ארצה לביקור רשמי את שר החוץ של מדגסקר, אירחנו אותו ותיאמנו עבורו מגעים ופגישות ברמות המתאימות. טיפלנו באחרונה במשלחת ששוגרה ארצה מטעם הנשיא לצורך בדיקת אפשרויות להשקעות ולסיוע".
עמית-פוגל: "אני עומדת לרשות הקונסוליה 24 שעות ביממה, והטלפון שלי תמיד פתוח. התפקיד שלי כולל ייעוץ, סיוע ופתרון בעיות שונות. יש מסמכים לחתום, לבדוק, יש פגישות במסגרת לשכת המסחר ישראל-אמריקה הלטינית, יש פגישות עם שרים, עם קונסולים. אם מישהו מאנשי השלטון עושה סיור בדרום אמריקה, הוא מתייעץ איתי מראש, כי אני קשורה לאנשי השלטון שם".
דוידס: "הבית שלי בחיפה זה כאילו הקונסוליה הברזילאית בחיפה ובצפון. כל ברזילאי שיש לו בעיה פונה אליי, אם זה בענייני ויזה, אם גנבו לו דרכון, אם אין לו כרטיס טיסה וכדומה. אני והקונסוליה נמצאים לרשותם, והכל תחת המטריה של שגרירות ברזיל שבתל אביב".
"אני גם מארח את כל הפוליטיקאים מברזיל שמגיעים לאזור הצפון. באחרונה היו פה שר ההסברה הברזילאי והשרה לאיכות הסביבה. כששגרירים מתחלפים, אני נוהג לעשות להם קוקטייל פרידה, וכשמגיע שגריר חדש אני עורך לו קבלת פנים".
רהב: "ההיבט המסחרי והכלכלי בין שתי המדינות פחות רלוונטי במקרה של איי מרשל. המטרה היא יותר להביע אהדה כלפיהם, להראות שאנחנו אוהבים אותם, להעניק תודה והוקרה למדינה הזו. זה יכול להתבטא בארוחות ערב לכבודם, לציין את ימי העצמאות שלהם, לדאוג שיותר אזרחי מדינת ישראל ידעו איפה נמצא המקום הזה וכמה 70 אלף האנשים האלה תורמים למדינת ישראל".
"ערכתי קבלת פנים ל-2,000 איש לכבוד פתיחת הקונסוליה בישראל, דגל איי מרשל מונף על ראש התורן בסביון בבית הפרטי שלנו לצד דגל ישראל, אירחנו לארוחת ערב 14 שגרירים ממדינות הפסיפיק שמכהנים באו”ם והגיעו לישראל, אירחנו משלחת סטודנטים שבאו ללמוד באוניברסיטת חיפה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם