הכי טובים: מקומות העבודה השווים ביותר
מעבר לשיקולי שכר, תנאים וסיפוק, שאלה אחת הטרידה השנה את שוק התעסוקה: יציבות. המגזרים הבאים מבטיחים ביטחון וחזון, גם אם לא תמיד יובילו אתכם עד לפנסיה. אם הרשימה הזו לא תגרום לכם לרוץ להתפטר, היא לפחות תגרום לכם לקנא
בכל השיחות עם בכירים בחברות כח האדם עולה שוב ושוב המונח דור ה-Y, שמייצג, בין השאר, את כח העבודה החדש - אלו שהמבוגרים שבהם מצויים כעת בתחילת שנות ה-30 לחייהם, אלה הרואים במקום העבודה שלב בסולם, אלה שמבקרים את התדמית או היוקרה שנלווים לג'וב, אלה שמלינים על אופק הקידום, על היציבות התעסוקתית ואפילו על השכר.
בחירת מקומות העבודה הטובים ביותר בשורת המגזרים המובילים במשק היא, ככל הנראה, מלאכה בלתי אפשרית. לפיכך, העדפה של אחד הקריטריונים שנבחנו כדי לברור ולהבדיל בין מקומות העבודה - תנאי שכר, סביבת עבודה, יציבות תעסוקתית, תדמית ואופק התקדמות - היתה הכרעה בין מערכות שיקולים שונות, שמאפיינות דורות וטיפוסים שונים.
אותו רציונל עמד גם מאחורי בחירת מקומות העבודה הטובים ביותר בחלוקה למגזרים, ולא על פי רשימה המבקשת לסכום את כלל החברות והארגונים הקיימים במשק. משרה של עובד במגזר השירותים והקמעונאות איננה ניתנת להשוואה עם משרה בתעשיית ההיי-טק, שלרוב העובדים נהנים בה מתנאים טובים בהרבה.
קריטריון נוסף שהוביל לבחירה הוא ההתנהלות של מקומות העבודה השונים לנוכח השנה הקשה שעברה על חלק גדול מהעובדים במשק. השנה שעברה היתה מאתגרת במיוחד עבור שוק העבודה. המשבר הפיננסי העולמי הוביל גם לפגיעה מקומית ולחתך בשכר ובתנאים. זה היה, ברובו, שוק של מעסיקים, בשעה שמרבית העובדים בחרו בעיקר לשמור על הקריירה שלהם.
רשימת מקומות העבודה הכי טובים חוברה בסיוע פאנל של בכירים בחברות ההשמה וכח האדם המובילות. בין אם אתם בורג קטן בחברת ענק ובין אם התמזל מזלכם לעבוד בארגון קטן ומצליח, סביר להניח שהרשימה הבאה תסקרן אתכם מאוד.
הקטר של המשק הישראלי סבל בשנת 2009 יותר מכל מגזר אחר מטלטלות המשבר העולמי. העובדים בעמק הסיליקון הישראלי, הידוע בעיקר בתעשיית הסטארט-אפים שלו, סבלו גם הם מקיצוצים ומגזרות שפגעו בשכר ובתנאים, אך כעת השוק כולו מתאושש משמעותית.
מגזר ההיי-טק הישראלי זוכה לשמו בעיקר בזכות המפתחים, שנחשבים לעידית של עולם הטכנולוגיה העולמית. כל חברות התוכנה והחומרה הגדולות בעולם בחרו לפתוח בארץ מרכזי פיתוח בכדי לנצל את היצירתיות של המפתח הישראלי: ממייקרוסופט, אינטל ואפלייד מטיריאלס ועד גוגל, HP ומרוול - וזוהי רשימה חלקית בהחלט.
פול סינגר, אחד משני הכותבים של הספר "אומת הסטארט-אפ", שביקש להבין את סוד הצלחת ההיי-טק הישראלי, טוען כי חלק גדול מההצלחה הזאת טמון במנטליות הישראלית. "גוגל נחשבת בארצות הברית למקום עבודה לא מעונב עם מחסור בהיררכיה, באופן יחסי", מסביר סינגר. "כשהבכירים של גוגל ביקרו בישראל הם התפלאו לגלות באיזו אגביות הם התקבלו על ידי העובדים המקומיים, שפשוט לא התרגשו מהדרגות
ואפרופו גוגל - הישראלים כבר קבעו שהחברה מקליפורניה מחזיקה לא רק במנוע החיפוש החזק בעולם - אלא גם במקום העבודה הטוב ביותר בתעשייה. "מבחינת השכר אין הבדל מהותי בין גוגל לבין חברות הפיתוח האחרות", מסבירים חברי בפאנל, "אבל מבחינת סביבת עבודה, ובמיוחד מבחינה תדמיתית, פשוט אי אפשר להתחרות בה".
כמו חברות היי-טק אחרות, מספקת גוגל לעובדיה סל רחב של הטבות, פינוקים וגימיקים. החברה זוכה באופן בולט לביקוש גבוה יותר מחברות אחרות, היא משדרת יציבות רבה בשל צמיחתה גם על רקע המשבר, ועובדיה לא נוטים לעזוב אותה לטובת מקומות עבודה אחרים. ובמילותיו של אחד מחברי הפאנל: "לא תמצא בשוק יותר מדי אנשים עם גוגל בקורות החיים שלהם".
השכר בתעשייה כולה מתחיל מ-16-15 אלף שקל לתפקידי פיתוח שאליהם מתברגים כבר אחרי סיום התואר, ויכול להגיע ל- 30-28 אלף שקל לראשי צוותים ול-50-30 אלף שקל לתפקידי ניהול בכירים.
המגזר הממשלתי נתפס על ידי רבים כמקום מסואב, שאיננו מצטיין בטיפוח מצוינות, בתגמול עובדים או בסביבת עבודה מאתגרת. מצד שני, העובדים במגזר הממשלתי מעידים כי הם נהנים מביטחון תעסוקתי כמעט מוחלט ומשעות עבודה נוחות.
המשבר הכלכלי היה שעתם היפה של עובדי המגזר הציבורי. במסגרת עיסקת החבילה של ההסתדרות עם האוצר הם ויתרו על 50% מדמי ההבראה שלהם לשנים 2010-2009 - תשלום פעוט ביחס לפגיעה בשכר שהגיעה במגזרים מסוימים ל-10%-15%, ולחרב הפיטורים שפגעה במקומות אחרים.
עם זאת, מקום העבודה הבולט כמקום הטוב ביותר במגזר הציבורי הוא דווקא היוצא מן הכלל שאיננו מעיד על הכלל: אגף התקציבים במשרד האוצר, שבו חולשים קומץ של עשרות כלכלנים על המגזר הציבורי כולו, ונהנים מכח והשפעה שאינם נופלים, לטענת רבים, מאלה של מנכ"לים של משרדים ממשלתיים ואף של שרים.
ההשפעה הרבה של האגף הפכה אותו למקום עבודה יוקרתי, שזוכה לביקוש רב בקרב כלכלנים מהאוניברסיטאות המובילות. נוסף לכך, הניסיון הניהולי, ההיכרות האינטימית עם מסדרונות השלטון והמוניטין שיצאו ברבות השנים ליוצאי האגף, הפכו אותו למקפצה הטובה ביותר במגזר הציבורי לקריירה ניהולית מצליחה במגזר הפרטי.
בין יוצאי אגף התקציבים של האוצר ניתן למנות את מנכ"ל מזרחי טפחות אלי יונס, מנכ"ל בזק אבי גבאי, מנכ"ל כלל ביטוח שי טלמון, יו"ר מגדל אהרון פוגל והמנכ"ל היוצא של מכתשים אגן אברהם ביגר.
השכר הוא של המגזר הפרטי, תחומי האחריות בלתי נתפסים ושעות העבודה שאולות דווקא מההיי-טק, אבל ממשרדי האוצר בקריית הממשלה שבירושלים יכולים אנשי האגף להתנחם בכך שהם משקיפים הרחק אל צמרות בנייני המשרדים של תל אביב, ובו בזמן מרימים תרומה משמעותית לכלכלת ישראל.
רשתות השיווק כמרקחה: ניסיונן של שופרסל וקו אופ הריבוע הכחול לכפות הר כגיגית את הסכם ההעסקה הקיבוצי על הרשתות הפרטיות "חצי חינם" ו"שיווק השקמה" נתפסת על ידי האחרונות כניסיון לפגיעה בתחרותיות. גורמים אחרים רואים בכך ניסיון להשיב מעט מכבודם של עובדי אחד הענפים הפחות אטרקטיביים במשק.
ההסכם נוגע אמנם אך ורק לעובדים ברשתות לשיווק מזון, אך העובדים ברשתות האחרות נהנים גם הם מהתדמית הירודה ומהתנאים של הענף.
זכורה מלחמתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' על זכותן של הקופאיות ברשתות השיווק לשבת במהלך עבודתן, לאחר שנוכחה לדעת כי עובדות הסופר פארם - שלדברי חברי הפאנל נחשב דווקא למקום עבודה אהוב - נדרשות לעמוד במהלך כל שעות העבודה.
עד שיושגו תנאים משופרים נראה כי מקום העבודה הטוב ביותר במגזר הקמעונאות כיום הוא רשת הריהוט השבדית איקאה, שחנכה לפני כשלושה שבועות את הסניף השני שלה בראשון לציון.
500 העובדים הטריים שגויסו לטובת המפלצת החדשה לא יזכו אמנם לתנאי שכר של מגזר הפיננסים או לפינוקים של עובדי גוגל, אבל בהחלט ייהנו מהנחות לרכישת מוצרים, מהסעות צמודות, מחדר אוכל מצויד ומשלל פעילויות גיבוש.
העובדים של איקאה אוהבים את מקום העבודה שלהם, ממש כמו הישראלים - ואין סיבה להפריד בין השניים. ייתכן שרוח זו קשורה גם בהצלחה התדמיתית והעסקית של ענק הריהוט השבדי בישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם