אווטאר במזרח הודו: האם חברת כרייה תהרוס הר הקדוש לשבט מקומי?

ללא אפקטים או פעלולים, מנסה שבט מקומי להתמודד עם חברת כרייה המבקשת להשתלט על הר המכיל מחצבי מינרלים. רחוק מהשטיח האדום, איך תיפתר ההתנגשות בין הרצון לשמור על אורח חיים מסורתי לבין הרצון לקידמה?

סוכנויות הידיעות | 19/3/2010 9:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
במרחק חצי עולם מהשטיח האדום של הוליווד מתמודדים בני שבט מקומי בשם Dongria Kondh עם עלילה דומה לזו של שובר הקופות המצליח. בסיפור הפנטזיה של אווטאר נאלצים בני שבט הנאבי שבכוכב הלכת פנדורה, להתמודד עם תאגיד כרייה מכדור הארץ. בסרט, התאגיד רוצה לנצל את משאב הטבע היקר המצוי תחת העץ הקדוש לאנשיו.

במזרח הודו זהו מצבו של השבט הילידי המתגורר במדינת אוריסה, העשירה במינרלים. השבט נאבק בחברת הכרייה הבריטית ודנטה על כריית המחצב בוקסיט מתוך מה שהם מגדירים כהר הקדוש להם.
סטפן קורי, מנהל ארגון הצדקה Survival International אמר כי: "הסיפור הבסיסי של אווטאר, מלבד קופי הלמור הצבעוניים, הסוסים המעופפים והלוחמים אנדרואידים, מתרחש כעת בהר הניאמגירי שבמזרח הודו".

חברת ודנטה טוענת להגנתה כי הקמת המכרה לא מפרה את זכויותיהם של הילידים וכי הפרויקט מבוצע על פי החוק ותוך שימוש בהליכים ותקנות בינלאומיים. "זהו מיתוס שאנשים לא רוצים קדמה. השבטים רוצים שהילדים שלהם ילכו לבית הספר ושיהיה להם מספיק אוכל"ף אמר מוקאד קומאר, מנכ"ל חברת הזיקוק המקומית של ודנטה הממוקמת לרגלי ההר ומתכננת לעבד את הבוקסיט. עוד הוסיף קומאר כי "אם המכרה אכן יתחיל לפעול, ודנטה תעזור לשאיפות אלו להתממש".

על פי ארגונים ללא מטרת רווח כדוגמת ActionAid, כ-8,000 איש יושפעו מתוכניות הכרייה של התאגיד, שעוכבו מאז 2005 בעקבות תסבוכות משפטיות בנוגע לנושאים סביבתיים וחברתיים. ודנטה אומרת כי היא צופה לקבל אישור מהרשויות בחודשים הקרובים. בתוך כך, החלו בינתיים למכור חלק מהמשקיעים בחברה את חלקם על רקע הפרת קוד המוסר הבינלאומי, לדבריהם.
רויטרס
חברי השבט Dongria Kondh יושבים למרגלות הר ניאמגירי רויטרס
פיתוח מקומי או פגיעה בחיים מסורתיים?

בעוד שבסרט מוצגת ההתנגשות בין הטוב לרע, נראה כי המאבק העיקרי סביב הר הניאמגירי בהודו סובב סביב הדילמה שבין תיעוש וזכויות שבטיות. המאבק מדגיש את העימות הרחב יותר בין התעשייה לבני הכפרים והשבטים ברצועת המינרלים בהודו. רצועה זו כוללת כמה מהארצות הפחות מפותחות במדינה.

חברות פלדה כמו Arcelor MIttal עומדות בפני התנגדות עזה בנוגע לפתיחת מפעלים, לא רק מצד אנשי הכפרים ובני השבטים, אלא גם מפעילים מאואיסטים הנאבקים בתיעוש כבר עשורים רבים. לדברי חברות פרטיות והממשל הפדראלי בהודו, במדינה שבה 40% מהתושבים נמצאים מתחת לקו העוני, ניצול המשאבים הטבעיים השונים הוא התשובה היחידה למצבם הקשה.

ודנטה, שבנתה מפעל נוסף באזור ומחכה כעת לאישור סופי לכריית ההר הקדוש, טוענת כי הפרויקט המתוכנן לא יפגע בבני השבט או בסביבה. החברה פצחה גם בקמפיין לזכייה באמון ובלבם של המקומיים. הקמפיין כולל הקמת בתי ספר, מרפאות, ופרויקטים להגדלת ההכנסה המקומית.

לדברי

קומאר, לפני הגעתה של ודנטה העיר היתה ערב רב של שבטים ללא תשתיות ושירותים ציבוריים. כעת שלטים עם לוגו החברה מתנוססים על כל דבר באזור, מגשרים ועד ביתנים של משטרת התנועה. אפילו בתי ספר, מרפאות ועמודי חשמל מציגים לראווה את השם "ודנטה" בכחול בוהק.

עם זאת, רבים מתושבי האזור מביעים עדיין ספק. לרגלי הניאמגירי, מאות מבני השבט מתאספים כדי לסגוד לאל ההר, ניאם ראג'ה, המספק להם מזון, מים, מחסה ותרופות. פעילים מספרים כי עצים בני מאות שנים, מאות זנים של צמחים עם סגולות רפואיות ופלגי מים הזורמים במורד ההר, צפויים להיעלם בעקבות הכרייה.

בעוד שהפעילים מצד אחד וחברת ודנטה מנגד טוענים כי הם אלו שתומכים באוכלוסייה המקומית, מתעוררת מחלוקת גם בין בני השבטים עצמם. "חלק מהכפרים רוצים במכרה, אבל רבים אחרים לא", קובע טודו מאג'י בן 46 המתגורר בכפר קמדיפדאר, המסוך לאתר המכרה המיועד. "אנחנו רוצים פיתוח, אבל מדוע זה חייב להיות על חשבון ההר?", הוא שואל.

רויטרס
חברי שבט Dongria Kondh בהודו רויטרס
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים