האג"ח של יוון - הזדמנות השקעה או סיכון מיותר?
אם אתם מניחים שבסופו של דבר כלכלות יוון, ספרד ושאר המדינות שבצרות יחולצו - אולי זה הזמן להשקיע באג"ח שלהן? האנליסטים חלוקים בדעותיהם
כלכלות המערב סובלות כעת מחובות גבוהים, ולמעשה צריכות לבחור בין קיצוץ חד בתקציביהן, להעלאת מסים. סיטואציה זו, על רקע דשדוש כלכלי במדינות אירופה, הובילה לחששות הולכים וגוברים לגבי יכולתן של חלק ממדינות היבשת להחזיר את חובותיהן.
בינתיים מתפרסמות חדשות לבקרים ידיעות על מצבן הרעוע של חלק ממדינות האיחוד האירופי כמו ספרד, פורטוגל, אירלנד, איטליה וכמובן יוון, שתופסת את הכותרות ומצויה במצב בעייתי במיוחד. הכותרות יצרו מציאות בה חובותיהן של המדינות המוגדרות כבעייתיות נסחרות במרווח סיכון של מספר אחוזים מאגרות החוב של גרמניה למשל, הנחשבת למדינה היציבה ביותר באיחוד.
אבל אולי בעצם המשבר הוא הזדמנות? האם הריביות בהן נסחר כעת החוב של מדינות אלו ובעיקר החוב ארוך הטווח של יוון שנסחר בריבית של 6.2% לעומת 3.2% בלבד של גרמניה, מהווה הזדמנות לרווחי הון למרות שמדובר באגרות חוב הנושאות סיכון גבוה על רקע אפשרות לשמיטת חובות של הכלכלה היוונית כמו גם של כלכלות נוספות ביבשת?
רפי גוזלן, אסטרטג המקרו של לידר שוקי הון, בעד: "כל הרעש הנוכחי התחיל מיוון, שסובלת מהתמהיל הבעייתי ביותר. החובות שלה גבוהים באופן יחסי לתוצר ומגיעים לכ,120%- והיא סובלת מגרעון תקציבי גבוה של כ13%- לערך", אומר גוזלן.
עם זאת הוא מציין כי "לא מדובר בתוהו ובוהו אלא ברעש שנובע ממשבר מנוהל, בו מדינות אירופה מנסות לכופף את יוון לבצע קיצוצים גבוהים יותר בתקציבה, בכדי שהן יצטרכו להוציא מכיסן סכום כסף נמוך ככל האפשר".
"אף קובע מדיניות לא ייקח על עצמו את האחריות על כשל מדיניות שיוביל לתגובת שרשרת קטסטרופלית, ויוון לא תגיע למצב של שמיטת חובות. כמוה גם לא מדינות אירופה האחרות שמצויות בסיטואציה בעייתית פחות", מוסיף גוזלן המגלה אופטימיות זהירה לטווח הקצר.
לדבריו, "בהסתכלות אל מספר שנים קדימה, לא ניתן לדעת מה צפוי לעלות בגורלן של הכלכלות האירופיות, ובעיקר המטבע האירופי. במקרה בו מדינות האיחוד לא יצליחו לרסן תקציבית את החוב, אנחנו לא צפויים לשמיטת חובות דווקא, אלא לאינפלציה גבוהה שתשחוק את ערך המטבע ותמסמס את ערכו של החוב".
אחד מהסיפורים הכלכליים הגדולים של השנה האחרונה היה ועודנו סיפור התנהלותה של חברת אפריקה ישראל, שביקשה לערוך "תספורת" לבעלי אגרות החוב שלה, כדי להקטין את חובותיה ולאפשר לה להמשיך בפעילותה.
אפריקה ובעל השליטה שלה לב לבייב, עוררו תרעומת בקרב רבים מהמשקיעים והגופים המוסדיים, שטענו כי החברה צריכה לקחת אחריות ולהתפרק מנכסיה כדי להחזיר את יתרת החוב. כעת טוען ארז ברית, מנכ"ל טנדם קפיטל שמייצגת בישראל בנקים ובתי השקעות בינלאומיים, כי ייתכן שהשנה הקרובה תזמן תספורת אותה יציע גוף משמעותי הרבה יותר - האיחוד האירופי.
בניגוד לגוזלן, ברית מסוייג הרבה יותר בכל הנוגע לרכישה של אגרות חוב אירופיות על אף מחירן האטרקטיבי: "אנחנו לא קונים אגרות חוב של יוון בפרט, ושל מדינות אירופיות מתנדנדות ככלל. האג"ח של מדינות כמו פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד צפוי לתנודתיות בחודשים הקרובים, אם כי בסופו
לדבריו, "מדינות בסדר גודל כזה אינן צפויות אמנם לקרוס, אך הן יכולות להרשות לעצמן לשנות את הכללים. אדם הרוכש כיום אגרת חוב לעשר שנים עם תשואה מסוימת, צריך להיות מודע לכך שבבוא היום, ובמקרה שבשנה הקרובה יעלה הצורך, יגיעו המדינות להסדר שיכלול למעשה תספורת לבעלי אגרות החוב. אף אחד לא משלם פה פרמיה על אגרות החוב של המדינות סתם ככה".
ברית טוען שהמשבר האירופי הוא הרבה יותר מכלכלי, ומהווה גם תמרור אזהרה לאירופה, המבקשת להיות מקשה אחת בשעה שכל אחד מחלקיה דוחף ומושך לכיוון אחר: "בטווח הארוך אירופה תצטרך לבחור. אם ברצונן של מדינות הגוש להישאר ביחד באירופה, היא תצטרך להיות הרבה יותר מאוחדת, בעיקר בכל הנוגע לניהול המדיניות התקציבית. אנו עדים כיום לתוצאות של מדיניות אופורטוניסטית של כל אחת מהמדינות שהובילה בסופו של דבר לסיטואציה ממנה סובלים כולם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם