עם כל הכבוד ל-H&M, ספק אם היא תשנה את העיר תל אביב
הגעת רשת אופנה בינלאומית לישראל היא בסך הכל בשורה משמחת. אבל היסטריה מסביב רק מעצימה את הפריפריאליות שלנו. כדאי לשמור על פרופורציות, לא?
אם לשפוט לפי תגובת הציבור בסיור המוקדם שהתקיים אמש לעיתונאים, הציבור אכן היסטרי, משל השנה היא 1993 ומקדונלד'ס עושים עלייה. מבעד לתריס ענק וחצי מוגף, ניסו להסתנן אל תוך החנות עוד ועוד נשים סקרניות, שהשומר נאלץ להדוף החוצה.
"למה לך מותר ולי אסור?", שאלה אותי אחת הנשים בהתרסה. "זה אירוע סגור לכתבים", ניסיתי להסביר, אבל היא כבר ניסתה את הנשק החדש מול השומר, וירתה לעברו "גם אני כתבת, תן לי להיכנס". השומר לא קנה את הטריק הזול, והוביל אותה פיזית אל עבר התריס. לבסוף היא התכופפה בהכנעה ויצאה מהפתח הצר. לשומר ההמום שלום.
כניסת רשת H&M לארץ היא בסך הכל בשורה משמחת לחובבי האופנה - המחירים עממיים, הפריטים באמת מגוונים, ופה ושם נתקלים ב"מציאות" מעניינות באמת. הזיעה הקרה של מתחרות
מקומיות כמו קסטרו מכניסת ענקית האופנה לישראל, רק מעוררת סקרנות לקראת מה שצפוי לנו בשנה הקרובה בגזרת הקולקציות והמחירים.
אין ספק שהתחרות על ארנקו של הצרכן יכולה לעשות לנו רק טוב, ולעורר את ענף האופנה מתרדמה מפוהקת של לא מעט שנים. מה שמבאס בסיפור זו הפריפריאליות שלנו. גם בפתחו של העשור השני של המילניום, אנחנו עדיין מתרגשים מכניסת רשתות זרות לישראל, מהגעת האייפון, מכל מי שמוכן לזרוק לנו פירור בארומה אמריקאית או אירופאית, מה זה משנה, העיקר שיהיה זר.
הרשתות הזרות יודעות את זה - וצועקות מבעד לשלטי החוצות סיסמאות שישלהבו את הקהל. השלטים של אופנת גאפ בירכו ב"שלום תל אביב" מרוגש, השלטים של H&M הלכו על יומרנות עם "תל אביב עומדת להשתנות".
חבר'ה, בואו נרגע רגע. עם כל הכבוד, כולה חנות אופנה. תל אביב תשתנה כשיהיו בה יותר מקומות חניה - לא חנות חדשה, בינלאומית ככל שתהיה. בואו נשמור את תורי הענק וההיסטריה לבינלאומיים שבאמת יכולים להזיז לנו משהו בלב. הי, שמעתם שבוב דילן מגיע לארץ?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם