הנמר הלוחש: כך תוודאו שההודעות שלכם יישארו פרטיות
רוצים לתקשר בלהט עם המאהבת? מתכננים מסיבת הפתעה סודית? אל תיפלו בפח של טייגר וודס ותשאירו אחריכם שביל של עקבות דיגיטליים. "טייגר-טקסט" היא אפליקציה טרייה לאייפון, שמאפשרת לשלוח הודעות מיוחדות שמשמידות את עצמן על פי פקודה. ואם אתם כבר עושים משהו שעדיף להסתיר, יש לנו עוד כמה טיפים בשבילכם
ממציאי האפליקציה מסבירים כי שולח ההודעה יכול להגדיר את פרק הזמן שבו הוא מעוניין שההודעה תישאר במכשירו ובמכשירו של הנמען, עד שאותה הודעה "תשמיד את עצמה" בכוחות עצמה. זה מתאפשר משום שההודעה מצויה בשרתים של שירות הטייגר-טקסט - ולא בשום שרת אחר.
באתר נכתב, כי אם פוליטיקאי ופילגשו מחזיקים באותה אפליקציה, הפוליטיקאי יכול לשלוח לה הודעה, ואחרי שהיא תקרא אותה ההודעה תימחק אחרי זמן מסוים שיגדיר הפוליטיקאי - בין דקה ל5- ימים. למעשה, ההודעה מעולם לא נשלחה אליה, אלא אוחסנה בשרתי טייגר-טקסט - ולכן אותה פילגש לא תוכל לשמור אותה ולמכור אותה לכל צהובון המרבה במחיר.
בכלל, אחד הדברים המורכבים ביותר בעולם הטכנולוגי הוא סוגיית האנונימיות, ונשאלת השאלה כיצד ניתן לשמור על פרטיותנו בתקופה שבה הכל הופך נגיש וזמין יותר - בעיקר בגלל האינטרנט. ולא מדובר רק בהדלפה של הודעות - SMS כל מי שמצא סרטון וידיאו מביך שלו מככב ביו-טיוב או תמונה פוגענית שפורסמה בפייסבוק יודע במה מדובר.
למעשה, כמעט בלתי אפשרי להעלים עקבות דיגיטליות: המידע הדיגיטלי נסרק, נשמר ומגובה על גבי הרשת. אבל למרות הכל - אספנו עבורכם כמה טיפים שיכולים לסייע לכם לשמור על פרטיותכם ברשת.
אם יש לכם מחשב נייד ואתם חרדים לפרטיותכם, תוכלו להיעזר בו כדי לטשטש את עקבותיכם במרחב הווירטואלי. כמעט תחת כל עץ רענן יש אפשרות להתחבר לאינטרנט אלחוטי באמצעות ה.WiFi- מלבד הנוחות שבניידות, יתרון האנונימיות הוא בכך שקשה מאוד לעקוב אחר זהות הגולש - כאשר הוא עושה זאת מכתובת IP של בית הקפה שממנו הוא גלש. זכרו: כתובת IP היא לוחית הזיהוי של המחשב שלכם. אפשר לדעת מי רשום עליה, אבל אי-אפשר לדעת בוודאות מי יושב מאחורי המקלדת.
היות שאינטרנט אלחוטי הוא לרוב בטוח פחות מאינטרנט קווי - משום שגולשים מסוימים יכולים לעלות על גבי הרשת שלכם - כך הזהות שלכם מטושטשת יותר ויותר. דרך נוספת להסתיר את כתובת הIP- היא באמצעות שימוש בתוכנות מהרשת שיכולות לערבל ולהסוות אותה. גם אתרי אינטרנט מסוימים מאפשרים לכם לגלוש על גבי שרת ה,proxy- ולהסוות את הIP- המקורי שאתם מקבלים מספק האינטרנט
האמצעים האלה הם טכניים בעיקר, ולכן יש להם גם מחיר טכני - הגלישה בהם תהיה איטית יותר לרוב (משום שזו גלישה דרך מסנן מסוים ולא ישירות לאתר,( והיעילות שלהם מוטלת בספק ופוגמת בצורה משמעותית בחוויית הגלישה. ניתן לעשות זאת באמצעות אתר zend2.com או דרך אתר - proxify.com שניהם יספקו לכם גלישה אנונימית, אך חוויית גלישה נחותה יותר.
אתם יכולים גם להתקין את התוכנה החינמית tor מאתר torproject.org לגלישה מעט יותר פרטית. על מנת לבחון אם אכן שונתה כתובת הIP- שלכם, תוכלו להיכנס לאתר whatismyip.com כדי לבדוק מה היתה הכתובת לפני השימוש בתוכנות ולאחריהן.
דפדפן הפיירפוקס מפרסם בעמוד התוספים שלו תוסף שמתיימר לבלבל את מנועי החיפוש, כדי שאלה לא יוכלו לבנות פרופיל על בסיס נתוני הגלישה שלכם. התוסף TrackMeNot טוען כי הוא מונע ממנועי החיפוש לאתר אתכם על-ידי פעולת מיסוך ו"הצפה" של מנוע החיפוש בנתוני גלישה אחרים (tinyurl.com/DontTrack).
תוכנות ניידות, המאפשרות לכם לשמור את המידע אצלכם ולא באופן מקוון, מסייעות אף הן בשמירה על הפרטיות. אם אתם מעוניינים לגלוש מדפדפן נייד על גבי הדיסק און-קי שלכם ממחשב של חבר, תאפשר התוכנה הניידת לספק לכם את האתרים המועדפים שלכם על גבי הכונן הנייד - מבלי שנתונים על הגלישה שלכם יישארו אצל המחשב ה"מארח". כך גם לגבי קבצים אישיים יותר (תמונות, וידיאו, מסמכים חשובים.(
דרך נוספת לשמור על הפרטיות שלכם קשורה דווקא לשגרת הגלישה שלכם. כך, למשל, בGoogle Talk- של Gmail אפשר להגדיר חלק מהצ‘אטים אוף רקורד - כך שלא יישמרו. ואם יש לכם משהו חשוב להגיד, ייתכן שבלוג ישמש אתכם טוב יותר - משום שהוא מאפשר לכם גם להסיר את הכתוב או לפחות לערוך אותו.
פרסומים בפורומים או טוקבקים יוצאים מידיכם מרגע שלחצתם "שלח", ולרוב אין באפשרותכם לערוך או למחוק אותם. על כן, ברגע שאתם נרשמים לשירות אינטרנטי בדקו מראש אם יש לכם אפשרות לערוך את המידע שאתם שולחים. שהרי גם אם כתבתם תגובה בשם אנונימי - עדיין ניתן לאתר את כתובת ה.IP-
עוד טיפ שעשוי להגן עליכם הוא החלפה של הסיסמאות שלכם מדי פעם בפעם. דרך יעילה היא באמצעות האתר tinyurl.com/SafePassword שמייצר סיסמאות ייחודיות ואקראיות בחינם. קצת יותר יעיל מ.123456-
פעולה נוספת תדרוש מכם לטפל בתוצאות חושפניות במנועי חיפוש ובאתרי שיתוף. לעתים הפגיעה בפרטיות מגיעה דווקא ממקומות יותר שגרתיים - טופס עם פרטים אישיים שזלג לרשת, תמונה שהועלתה בתום לב על ידי חבר, סרטון שבו נאמרים או מוצגים פרטים אישיים שלכם. הדרך היעילה ביותר להתמודד עם מקרים מסוג אלו, זה להשתמש בכלים שאתרי השיתוף מספקים או על ידי פנייה לגורם המאחסן את הקובץ הפוגעני. כפתור report abuse שקיים במרבית אתרי השיתוף עשוי להסיר את התוכן הפוגעני (אל תשכחו לספק הסבר משכנע ומנומק) מהר משחשבתם.
אתם יכולים גם לגוון את אופי הגלישה שלכם. לא חייבים לגלוש תמיד בגוגל או באמצעות אקספלורר. גלישה בדפדפנים שונים או באמצעות מנועי חיפוש אחרים מאפשרת לכם מרווח ביטחון נוסף מפני פגיעה בפרטיותכם, בעיקר משום שהנתונים לא נאספים במקום אחד. מומלץ גם לפתוח שמות משתמש על גבי שירותים שונים (גם בפייסבוק וגם בפליקר וכדומה) - כך שהמידע לא יהיה שמור במקום אחד.
בנוסף, בחלק מהדפדפנים ישנה אפשרות לגלישה אנונימית (לעתים היא מוגדרת כגלישה במצב פורנו,( המאפשרת הסוואה נוספת של הגלישה באתרים שאינכם רוצים שיאספו עליכם נתונים. אם אתם לא מעוניינים שמנוע החיפוש יאסוף עליכם מידע, אתם יכולים לגלוש ברשת על-ידי הקלדה של כתובת האתר שאליו אתם גולשים ישירות ולא דרך מנוע החיפוש.
מומלץ גם למחוק קבצים זמניים וקובצי קוקיז מדי פעם, ודאי אחרי גלישה שאינכם רוצים שהבא אחריכם יאתר. שימו לב גם למידע שנשמר אוטומטית על המחשב. אם גלשתם במחשב קבוצתי או במחשב של העבודה, ואינכם בטוחים שאתם רוצים שהמידע הזה יגיע לידיים לא ידידותיות - כדאי שתמחקו את קובצי הקוקיז, את הסיסמאות שהשארתם על גבי הדפדפן או כל אלמנט אישי אחר שאין ברצונכם להשאיר על שולחן העבודה שלכם.
פעולה זו אמנם עלולה לגרום לגלישות הבאות להיות איטיות יותר, כיוון שקובצי הקוקיז מאפשרים למחשב לטעון אתרים שגלשתם אליהם ביתר קלות (לכן אגב, מומלץ להשתמש בתוכנות ניידות ובסוף היום פשוט לשלוף את הכונן;( אבל הקבצים האלה מכילים מידע רב על הגלישה שלכם. בסופו של דבר, מחיקת הקוקיז מסירה נתונים על הגלישה בצורה מקומית.







נא להמתין לטעינת התגובות




