המנכ"ל לשעבר צבי זיו מדבר לראשונה: "הפועלים זה לא חנות מכולת"
בלעדי: מנכ"ל הפועלים לשעבר לא זוכר שאישר מקדמה בסך 1.3 מיליון שקל לדני דנקנר, או שקיבל מקדמה כזו בעצמו. אבל הוא משוכנע: "אם קיבלתי משהו - הכל עבר את האישורים המתאימים". עם זאת, הוא לא בטוח שאין אחראים אחרים: "גם אם אישרתי מקדמה לדנקנר, זה עדיין לא פוטר את מנהלת משאבי אנוש מאחריות"
הבקשה לפריזן הופנתה ב1- בינואר ,2008 זמן קצר לפני שסיימה את תפקידה כראש חטיבת משאבי האנוש. העילה היתה תשלום על חשבון הבונוס השנתי ל2007- (עם פירסום הדוחות ל,2007- בסוף מרץ ,2008 שולם לדנקנר בונוס בסכום כולל של 4.5 מיליון שקל - י.ש) ודנקנר דרש את אישורה בתוך יום אחד.
עם זאת, פריזן סירבה לאשר את המקדמה ופנתה למנכ"ל צבי זיו כדי לקבל את אישורו. זיו אישר את המהלך וחתם על הוראת התשלום. על פי ההערכות, גם זיו עצמו זכה לקבל מקדמה דומה.
פריזן שימשה כמנהלת משאבי אנוש מאמצע ,2006 לאחר שמונתה בידיעת שרי אריסון - ולמרות הסתייגותו של זיו. בין השניים שררה מערכת יחסים לא תקינה, ולאחר שפריזן התבקשה לבצע מספר מהלכים בתחום הלוגיסטיקה וכוח האדם וסירבה להם, היא הוזזה מתפקידה בתחילת .2008 פריזן מונתה לתפקיד מנהלת נכסים לקוחות, והחליף אותה דורון קלאוזנר, מקורבו של זיו (שבינתיים אף הוא עזב את הבנק.(
בשיחה בלעדית עם מעריב עסקים, מגיב לראשונה צבי זיו על פרשת דנקנר - וגם עונה על הטענות לפיהן הוא זה שאחראי לאישור המקדמה לדנקנר, ושהוא עצמו קיבל מקדמה דומה.
איך אתה מרגיש בימים אלה?
זיו: "אין הבדל דרמטי בין מה שעובר עלי היום לימים שלפני פרישתי מניהול בנק הפועלים."
נמסר לנו שהמקדמה בסך של 1.3 מיליון שקל שקיבל דני דנקנר אושרה על ידך, בחתימתך, ושגם אתה קיבלת מקדמה דומה.
"לא קיבלתי מקדמה כלשהי ואם כן, אז אני לא זוכר. בכל שנותי כמנכ"ל בנק הפועלים, אם קיבלתי משהו - הכל עבר את כל האישורים המתאימים. מבחינתי זה לא נושא בכלל. ישנם תהליכי עבודה בבנק, תהליכי העבודה מחייבים שהפרוצדורות יהיו ידועות ושלעסקות עם בעלי עניין צריך לקבל את האישורים המתאימים."
לדבריו של זיו, "מי שאישר את המקדמה לדני דנקנר צריך היה להביא את זה לאישור הגורמים המתאימים, כמו ועדת עסקאות בעלי עניין בדירקטוריון. "אנחנו לא בחנות מכולת, גם לי בתור מנכ"ל לא היתה הסמכות לאשר אשראי לחבר דירקטוריון כשלהו. כל פעולה כספית וגם מקדמת שכר צריכה לעבור אישורים. מקדמת שכר כמוה כאשראי, וצריכה היתה לקבל את האישורים המתאימים".
אבל מנהלת משאבי אנוש בבנק קיבלה את אישורך לעיסקה. הרי אתה היית המנכ"ל.
"בעיסקה טיפלה מנהלת חטיבת משאבי אנוש והיא היתה צריכה להביאה לאישור. הרי מביאים לאישור כל שטות. את אותו הליך היתה צריכה לבצע גם חנה פריזן. גם אם אישרתי את המקדמה לדני דנקנר זה עדיין לא פוטר אותה, כמנהלת משאבי אנוש, מאחריות. אין לה את הסמכות לאשר את המקדמה ללא אישור ועדת הדירקטוריון".
זיו מספר עוד כי אחיו המנוח קיבל בבנק הפועלים משכנתה של 300 אלף שקל. "מאחר שדיווחתי עליו כאחד מבני משפחתי, העיסקה עברה את הפרוצדורה
לדבריו, אם מדובר בפעולה דחופה, אפשר להשלים את הליך האישור לאחר מספר ימים - כלומר לאחר העברת הכסף. "מי שאישר את המהלך חייב היה לכסות את עצמו", מסביר זיו, "גם לי כמנכ"ל אין את הסמכות לאשר מקדמת שכר לדני דנקנר - גם אם טכנית המהלך בוצע בידיעתי, זה עדיין לא
מהווה אישור. לו פריזן היתה מביאה את האישור לוועדת בעלי עניין, והוועדה היתה פוסלת את המהלך, דנקנר צריך היה להחזיר את הכסף".
זיו מונה לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים באמצע ,2003 והחליף את אלי יונס. במרבית התקופה שימש בתפקיד יו"ר הבנק שלמה נחמה, ובמאי 2007 מונה לתפקיד היו"ר דני דנקנר.
במהלך ,2007 כשנפוצו שמועות על הכוונה לסיים את תפקידו של זיו נמסרה מבנק הפועלים הודעה על הארכת תקופת כהונתו ב3- שנים, אך הוא נאלץ לפרוש מתפקידו ב25- במרץ .2009 זאת, על רקע מה שהגדיר כ"חילוקי דעות עם דני דנקנר על מימוש האסטרטגיה העיסקית של הבנק".
זמן קצר לאחר פרישתו, זומן זיו לשיחה עם המפקח על הבנקים כדי ללמוד על נסיבותיה של העזיבה. על פי ההערכות, ביטא זיו במהלך פגישה זו את כל המידע והתיסכול שאגר בתקופת כהונתו. בימים האחרונים הוא זומן על ידי המשטרה למתן עדות (שלא תחת אזהרה) כדי להסביר המתרחש והפעם לפרוטוקול.
בחקירת המשטרה טענת שחלק מעיסקאות האשראי שבוצעו, נעשו מעל לראש שלך.
"הבעיה בבנק הפועלים היא לא אם נתנו אשראי לפי הפרוצדורה. אני לא חושב שמתן אשראי כעקרון זה משהו לא חוקי, אלא אם כן היה החלטות לא ענייניות. דני דנקנר היה גם יו"ר ועדת האשראי בדירקטוריון. אם ניתנו אשראים בניגוד לנהלי בנק ישראל, נניח לאנשי עסקים כמו לב לבייב או לחברת החשמל , זה לא עניין פלילי אלא נתון אך ורק לטיפול בנק ישראל. הנושא הזה גם היה צריך להיות מטופל ברמות הבקרה הפנימית של הבנק".
זיו מודה כי הוא מוטרד מהדברים שהוא קורא בעיתונים הכלכליים, "על כך שניתנו אשראים לכל מיני מקורבים תוך כדי ניגוד עניינים ומצג לא נכון". לדבריו, "אם במתן האשראים היה אינטרס זר נוסף, אז בוודאי שצריך לחקור".
עם זאת הוא מבהיר: "לא ידעתי על זה, זו לא הדרך שבה הבנק עובד. לא שאלו אותי למשל על עיסקת פיצוי לקרן ההשקעות RP (בגין העיסקה עם הבנק הטורקי - י.ש.( אני נחקרתי על דברים אחרים שהתרחשו בבנק. אני יכול להגיד שהאשראים שניתנו על ידי נעשו על פי כל הפרוצדורות, והם היו 'סופר בסדר'. כל אחת מעיסקאות האשראי גובתה ואושרה בכל הרמות של ההנהלה והדירקטוריון. לו היו באשראים שנתתי אינטרסים סמויים - לא הייתי מבצע אותם".
האם ידעת על אשראים שניתנו מעל לראשך?
"זה נמצא בחקירה משטרתית. אני לא רוצה להתייחס לעניין ולמה שאמרתי או לא אמרתי במשטרה".
פרשה נוספת שתיבדק היא החלטת הבנק למכור את תיק ה,MBS- האגרות מגובות המשכנתה, בהפסד עתק - רק לאחר פירסום הדוחות ל2007- (בסוף מרץ .(2008
האם חששת שמכירה מוקדמת יותר היתה פוגעת ברווחי הבנק ובבונוסים שקיבלת אתה ודני דנקנר?
"זה שטויות. לא היה קשר בין עיתוי מכירת תיק הMBS- לבונוסים שקיבלנו. באפריל 2008 חזרתי מחו"ל לאחר שעשיתי מחקר גדול בעניין. פגשתי את מנהל בנקאות ההשקעות של UBS והוא אמר לי לראשונה שניתן לבצע מכירת תיקי אג"ח שלא דרך השוק. חזרתי לארץ והתחלנו לטפל בניסיונות המכירה של התיק כולו או חלקו, וזה באמת היה רק אחר פירסום הדוחות ל-2007".
זיו מזכיר כי בפברואר ,2008 קיבלו בפועלים דוח מחברת הייעוץ אדקו, שטענה שמכירת תיקי הMBS- יסב לבנק במקרה הגרוע הפסד של 200-100 מיליון דולר בלבד. "בעת פירסום הדוחות ל2007- לא היתה לנו ידיעה על היקף המחיקה או מצב השוק והבעייתיות של המכירה", הוא טוען.
"כשחזרתי לארץ באפריל 2008 היה בידי הרבה מידע חדש שאותו הבאתי להנהלה ולדירקטוריון. אפילו בנק ישראל הופתע כשביצענו את המכירה. הוא ציפה שנגדיל את ההפרשות (לחובות שגבייתם מוטלת בספק - י.ש.( החלטנו לחתוך ולמכור, כי אף אחד לא ידע באמת לאן השוק הולך". לאחר המכירה, שווי התיק, שנרכש על ידי פימקו, נשחק במיליארד דולר נוספים.
בעיסקאות מכירת תיק הMBS- שולמו ל3- גורמים עמלות של 18 מיליון דולר. מדוע שולמו העמלות?
"לפי מיטב ידיעתי, כל הליך מכירת תיק אגרות החוב ובכלל זה תשלום העמלות, דווח לדירקטוריון ואושר על ידו. אני לא רואה בזה שום בעיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם