דרישת האוצר כי המוסדיים יפצו לקוחות רטרואקטיבית היא חסרת תקדים
מתברר כי הצרכנות הפיננסית הישראלית זקוקה לשיפוץ דחוף, וכל עוד זה לא קורה - למקבלי ההחלטות יש כר אינסופי למעורבות
אך לא עוד. מתברר כי הצרכנות הפיננסית הישראלית זקוקה לשיפוץ דחוף, וכל עוד זה לא קורה - למקבלי ההחלטות יש כר אינסופי למעורבות.
ח"כ שלי יחימוביץ' הפעלתנית היטיבה להסביר את ההתערבות בכך שאם התחרות אינה עושה את שלה, והציבור נפגע - אין ברירה אלא להפעיל את המחוקק להסדרת הנושא. חברי הכנסת כבר ביקשו להתערב בנושאים פיננסיים כמו ביטול עמלות העו"ש בבנקים, שכר הבכירים - וכעת גובה דמי הניהול.
גם הרגולטורים אינם יושבים חסרי מעש. כפי שאנחנו חושפים היום, הממונה על שוק ההון באוצר, עודד שריג, מוביל מהלך חסר תקדים שבו נדרשים מנהלי ההשקעות לפצות אותנו על
טיפול לקוי בביצוע הוראות למשיכות כספים.
מדובר בהנחיה חסרת תקדים לא מבחינת עצם פרסומה, שכן בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות כבר הונחו לפצות לקוחות שנהגו כלפיהם באי-צדק או ברשלנות. הבעיה עם ההנחיה הנוכחית נוגעת לסוגיית הרטרואקטיביות שלה. זו הפעם הראשונה שבה מבקשים באוצר לשנות את כללי המשחק, ולאלץ את המוסדיים לתת תוקף לנוסחת פיצוי לגבי דברים שהתרחשו 3 שנים קודם לכן.
ולא שמנהלי הקופות וקרנות הפנסיה הם צדיקים. מטרתם היא להרוויח, ולעיתים הם עושים זאת תוך עיגול פינות. אם ההנחיה תבוצע, למרות הכל, יהיה זה נכון להניח שהדוחות הכספיים של בתי ההשקעות וחברות הביטוח שכבר פורסמו ייאלצו לעבור מה שמכונה "רי-סטייטמנט", וזאת בנוסף לשחזור עשרות אלפי תנועות משיכה או העברת נכסים שבוצעו בגמל או בפנסיה.
לאור כל אלה קשה להניח שהנחיות האוצר יבוצעו כלשונן. אם בכל זאת זה יקרה - לא נתפלא אם בג"ץ יהיה כתובת ההתדיינות הבאה בין הצדדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם