תלונות של נהגים: בישראל אין מעקב, אין תיעוד, אין אחראים
גם אילו היו בארץ נהגים שהתרסקו אל מותם בגלל התקלה של טויוטה, איש לא היה יודע זאת. ככה זה כשהגופים הלאומיים מתחמקים מאחריות
"ומה לגבי כשל כמו בטויוטה,"? הקשיתי, "אם נהג נהרג בתאונה לאחר שדוושת התאוצה שלו נתקעה, הרי אי אפשר לשאול אותו מה קרה. תאונה כזאת תסווג אצלכם כ'תאונה עצמית' או 'אי ציות לרמזור."' "נכון," השיב החוקר הבכיר, "מה אנחנו יכולים לעשות."?
בשונה מארצות הברית, שם מקיים המינהל הפדרלי לבטיחות בדרכים מעקב אחרי תלונות של בעלי רכב, בישראל לא מבוצע כל סוג של תיעוד של תלונות בעלי רכב בנוגע לכשלים טכניים. אם נתקעה לך דוושת התאוצה אל תטרח לדווח לאיש - משרד התחבורה לא מקיים כל סוג של מעקב בנושא.
יתרה מכך: משרד התחבורה, שאמור לאגור מידע על אודות קריאות לתיקון, לא מפרסם את המידע הזה באופן פומבי ואפילו לא מעביר אותו לשימושם של חוקרי התאונות של משטרת ישראל. בארצות הברית, רק לשם השוואה, מתקיים חקר תאונות ענף, שרובו מונע על ידי הסקטור הפרטי וחלקו על ידי מינהל הבטיחות הפדרלי ועל ידי איגוד חברות הביטוח.
בישראל נחקרות תאונות דרכים רק על ידי משטרת ישראל, ורק מתוך הצורך להגיש כתב אישום נגד אחד המעורבים בתאונה. המשטרה חוקרת מדי פעם גורמים טכניים וגורמי תשתית, אבל למעט במקרה חריג אחד מעולם לא הגישה כתב אישום שלא נגד אחד או יותר מן הנהגים המעורבים.
ועדת שיינין, שאמורה הייתה לכתוב את התוכנית הלאומית למאבק בתאונות דרכים, קבעה שבכל שנה תבצע הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לפחות עשר חקירות עומק של תאונות דרכים. המטרה הייתה לגלות סיבות נוספות לתאונות, וכך למנוע את הקורבנות הבאים. מיותר לציין שזה לא נעשה - הרשות הלאומית לא מבצעת חקר לעומק של תאונות, כמתחייב ממנה לפי חוק.
גם אילו היינו מבקשים לדעת כמה קורבנות גבתה התקלה של
אבל הנתונים הסטטיסטיים שאוגרת משטרת ישראל לא כוללים פירוט של דגמי המכוניות שהיו מעורבות בתאונות. הפילוח היחיד שמתבצע הוא לפי "רכב פרטי," להבדיל מ"אופנוע" או "משאית."
בהעדר מידע מסודר על אודות תלונות של לקוחות וקריאות לתיקון, ובהעדר חקר תאונות שחורג מהתנהגות הנהגים, אין שום סיכוי שמישהו יגלה אצלנו מעורבות כזאת או אחרת של מכוניות טויוטה בתאונות. לא שהן לא מתנגשות, לא שאין בהן כשלים טכניים - פשוט לאף אחד לא אכפת מספיק כדי לבדוק.







נא להמתין לטעינת התגובות




