בסלון של אאודי: ה-A8 החדשה
חלקים באיכות גבוהה, עיצוב נקי וגם גאדג'ט ייחודי נועדו להציב את ספינת הדגל של אאודי על אותה הפלטפורמה יחד עם ב–מ–וו ומרצדס. גיל מלמד יצא לבדוק את הA8– החדשה על הכבישים החלקים של מלגה וחזר מבולבל
כדי להבין עד כמה חשובה A8 החדשה לאאודי בפרט, ולפלח שוק מכוניות הפרימיום בכלל, חייבים לקפוץ למסע בזמן, לשנות השמונים של המאה הקודמת. יוקרה, בשנות השמונים, הייתה שוות ערך למרצדס, לב-מ-וו וליגואר. לעומתם, אאודי של אותם הימים ייצרה מכוניות גדולות וטובות, אבל משעממות. קהל היעד היה מורכב בעיקר ממורים, פקידים ואנשים שהגודל היה חשוב להם יותר מהיכולות או היוקרה. אבל עד מהרה התקבלה באאודי החלטה אסטרטגית: להיכנס לשוק היוקרה ולבצע מהפך טכנולוגי בקשת המוצרים.
הקפיצה המשמעותית הראשונה קרתה ב-:'94 קראו לה A8 והיא ניסתה להתמודד מול מרצדס וב-מ-וו. הנשק של אאודי היה טכנולוגיה, ושני
אבל לרוע מזלה של אאודי, מול הדור השני של A8 התמודדה ב-מ-וו מסדרה ,7 שהרימה את רף הטכנולוגיה לגבהים חדשים. ה-A8 שוב מצאה את עצמה צעד אחד מאחור - כמעט, אבל עדיין לא, באותו הקו עם המתחרות.
מתיחת הפנים של A8 היוצאת שמה את אאודי במקום אחר מאשר בתחילת שנות התשעים. בנוסף, מגוון המוצרים שלה גדל פי ארבעה וההישגים הטכנולוגיים ותפיסת המותג כיוקרתי הציבו אותה קרוב מאוד ליעד המקורי. באותה התקופה קיבלה המכונית את הלוע שהפך לאופייני לכל דגמי המותג: גריל טרפזי ענק שמשדר עוצמה. אבל לקראת השקת הדור השלישי של ספינת הדגל שלהם, ניצבו אנשי אאודי בפני אתגר: העיצוב החיצוני היה חייב להישאר סולידי יחסית, ובכל מה שקשור לטכנולוגיה כבר קשה מאוד לחדש. אולי אלה הסיבות שבגללן הכיוון של הדור השלישי של A8 הוא פנימה.
כפי שהתברר לנו בהשקה העולמית בספרד, אאודי אמנם לא זנחה את הטכנולוגיה, אך הפעם הדגש הוא על יוקרה, עם תחושת פאר מודגשת בתא הנוסעים ועיצוב פנים מפנק ביותר. אפשר לומר שתא הנוסעים של A8 החדשה הוא המושקע ביותר בקטגוריה - לא עניין טריוויאלי כשהמתחרות הן מרצדס, ב-מ-וו ויגואר.
כדי להשיג את תחושת הפאר השקיעו אנשי אאודי בעור האיכותי ביותר, בחלקי עץ מהוקצעים, בחלקי אלומיניום ופלסטיק ברמה גבוהה מאוד ומעל לכל ברמה גבוהה מאוד של הרכבה. הכל עטוף ומורכב בהקפדה ראויה לציון - אפילו יחסית לפלח שוק שממילא זוכה למוצרים המוקפדים ביותר.
עיצוב סביבת הנהג נקי, אבל עמוס מאי פעם. הקונסולה המרכזית שבין המושבים הקדמיים מוגבהת וחוצצת את חלקו הקדמי של התא. ראוי לציין שאנשי אאודי הציגו בהשקה גרסאות מאוד מאובזרות של המכונית שלהם, ויש סיכוי שגרסאות הבסיס, הפחות יקרות, לא יכילו חלק מהפינוקים שהותקנו במכוניות ההדגמה.
גם העיצוב החיצוני נשאר סולידי יחסית, והמכונית נשארה דומה לשני הדורות הקודמים שלה - למעט הלוע הפעור מלפנים. עם זאת, המעצבים באאודי הצליחו לשזור אלמנטים ספורטיביים במסגרת הקיימת, ואלה הופכים את A8 החדשה לאתלטית מאי פעם. קו המותניים מוגבה ומודגש, החלונות קטנים יותר, קשתות הגלגלים מודגשות, והפנסים - כמו בכמה דגמים אחרים של המותג - קיבלו צורה כעוסה ומוקפים באלמנטים מסוג LED מלפנים ומאחור. כל האלמנטים האלה מצליחים להצניע את העובדה שהמכונית הזאת ארוכה ב-7.5 סנטימטרים, רחבה ב-5.5 וגבוהה ב-1.6 סנטימטרים מקודמתה.
כמות לא רגילה של גשם, מפולות בוץ ואספלט חלק אפיינו את פברואר במלגה שבספרד. מצד אחד, בתנאים כאלה אין שום אפשרות להעריך מכונית - בטח לא מכונית שמיועדת לתנאים ישראליים. מצד שני, דווקא בסיטואציה כזאת בולטת היכולת של ,A8 עם הנעה לכל הגלגלים, שמוסרת 60 אחוז מהכוח לגלגלים האחוריים.
במהלך ההשקה הציעה אאודי שני מנועי דיזל שלא רלוונטיים אלינו, ואת מנוע הבנזין בנפח 4.2 ליטר ובמבנה .V8 בעוד כמה חודשים יצטרף להיצע גם מנוע V6 בנפח 4 ליטר מוגדש בצמד מגדשי טורבו.
בכביש שמתפתל בין מלגה לרונדה לא הייתה ל-V8 הגדול שום בעיה להטיס את המכונית במעלה ההרים, אבל ההפתעה הגדולה הייתה היכולת של מערכת המתלים ושל מערכת העברת הכוח להצמיד את המומנט העצום הזה אל האספלט הרטוב.
מתלי האוויר עושים עבודה מעולה בבידוד פגמי הכביש במהירויות נמוכות ואפילו טובה יותר במהירויות גבוהות. אבל הצ'ופר הגדול ביותר הוא בנטייה הנמוכה יחסית להיגוי יתר. כוח המנוע משודר באמצעות תיבת הילוכים בעלת 8 יחסי העברה, עניין כמעט סטנדרטי בקטגוריה, שעושה עבודה משובחת. גם בידוד הרעשים למיניהם טוב מאוד.
הדבר המפליא הוא שלמרות שהכל עובד כל כך טוב, לא קל ליהנות מנהיגה במכונית הזאת. סביר להניח שהגורם הבעייתי ביותר הוא ההיגוי, אבל חוץ ממנו יש עוד משהו שפוגם בחוויית הנהיגה ומעביר תחושה די אנמית לנהג. מצד שני, אפשר לומר בביטחון שהלקוח הטיפוסי של מכונית כזאת לא ממש חולה הגה ולא באמת מחפש דקויות כאלה. לכן, לרשות הלקוח היותר טיפוסי גדשה אאודי את המכונית הזאת בכמות עצומה של מערכות אלקטרוניות.
באמצעות ממשק ה-MMI אפשר לשלוט במאפייני מערכת המתלים, ההיגוי, היחס בין המנוע לתיבת ההילוכים וגם במערכת השמע, הניווט, התקשורת ועוד - בסך הכל ביותר מ-39 מערכות. הבעיה היא שהמתחרים מציעים אותם הגאדג'טים, פחות או יותר. זה אולי נשמע כמו הפרזה, אבל סביב נהג ה-A8 יש יותר מערכות שליטה ומתגים מאשר סביב טייס של מטוס קל, והסיכוי שמישהו ילמד לתפעל את המערכות האלה תוך כדי תנועה לא גדול.
לזכות אאודי צריך לומר שכמה מהמערכות הבטיחותיות שלה מציעות יתרונות ספציפיים, למשל ראיית הלילה שמכילה מערכת יעילה לזיהוי והתראה מפני הולכי רגל. השיפור היותר חשוב בעיניי הוא מערכת התראה מפני מעבר לנתיב נסיעה חסום. אותה מערכת מייצרת הבהוב קלוש כשהיא מותקנת בוולבו, אבל כאן היא מייצרת התראה אור-קולית צהובה, חזקה ואפקטיבית בהרבה.
ובכל זאת, באאודי היו חייבים גימיק אחד שאין לאחרים, ולכן בחרו במשטח המגע. עכשיו כשמבקשים להכניס יעד למערכת הניווט, לא צריך לחפש אותו באמצעות כפתורים. הרעיון הוא לרשום את האותיות על מסך המגע בלי להסיר את המבט מהכביש.
בפועל, גם מסך המגע וגם אלף ואחת המערכות האחרות מסיחות את דעתו של הנהג, וקשה להעלות על הדעת מי יצליח לעמוד בפיתוי ולא ישחק בכפתורים ובמתגים שמסביב. המזל, אם בכלל, הוא שאאודי מציעה כמה מערכות מניעת התנגשות שנועדו לפצות מעט על אובדן תשומת הלב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם