"המשקיעים מפנימים את היתרונות שבמניות בחו"ל"
עם הגידול בתיק הנכסים של הציבור בארץ ב,2009- הגיע זינוק בהשקעות מעבר לים - שחלקן היחסי עלה ל4.7%-. מומחים בשוק ההון: "זו רק ההתחלה. האחזקה במניות מעבר לים תלך ותגדל"
הגורמים בשוק מציינים כי ישנם גופים מוסדיים כדוגמת חברות הביטוח כלל ומגדל שמקצות חלק משמעותי מסך נכסי ביטוחי המנהלים המצויים ברשותם למניות בחו"ל. הפרדה נוספת קיימת בין הגופים הקטנים לגדולים. בעוד האחרונים משקיעים בפרופורציה גדולה יותר מעבר לים, הרי שהגופים הקטנים משקיעים נתח יחסי גדול יותר בישראל.
"זה נובע בין השאר מההשקעות של גופים אלו במחקר שהן משמעותיות יותר משל הגופים הקטנים שאינם יכולים להרשות לעצמם, וגם מכך שחלק משמעותי משוק ההון הישראלי פשוט איננו מותאם למידותיהם והם מוצאים את עצמם מול היצע קטן יחסית. מדובר בסופו של דבר בפיזור סיכונים", אומר מנהל השקעות באחד מבתי ההשקעות הגדולים.
"בנוסף לכך סך ההשקעה בשווקים מתעוררים עלה בשנים האחרונות; נפתחו אפשרויות השקעה בשווקים מסוימים כדוגמת רוסיה וסין בהן היה קשה יותר להשקיע. אני סבור כי יחס ההשקעה של הגופים המוסדיים בחו"ל ימשיך לעלות אך לא במידה משמעותית".
אמיר איל מנכ"ל בית ההשקעות אינפיניטי רואה בעלייה הזאת מגמה שעוד תימשך: "כמו בכל מדינה, גם בישראל מנהלי ההשקעות והציבור מעדיפים להשקיע בארץ בה הם מתגוררים. הם מרגישים בטוחים יותר, מכירים בצורה טובה יותר את השוק ולפיכך נוטים להשקיע נתח משמעותי יותר בארצם ולא בחו"ל. זה נכון לכל המדינות כמו גם לישראל".
בניתוח היסטורי הוא מוסיף כי "היו שנים כמו שנת 2000 בהן היתה אופנה מסוימת להשקיע מעבר לים. אז זו היתה בורסת הנאסד"ק שריכזה את מניות האינטרנט וטסה כלפי מעלה עד להתפוצצות הבועה. בשנת 2002 היה משבר גדול וחשש כי המערכת הפיננסית בישראל צפויה לקרוס, ולכן רבים בציבור הוציאו את כספיהם מהבנקים פה והפקידו אותו מעבר לים בבנקים ידועים כדוגמת ליהמן ברדרס, אולם הבנקים הישראליים נותרו לעמוד בעוד הענקים האמריקאיים קרסו במשבר האחרון".
לטענת איל מקרים אלו יצרו בקרב הציבור הישראלי חוסר אמון בסיסי בהשקעות בחו"ל שתמך בהטיה הביתית, שיש לה גם מקורות אחרים: "הישראלים מודדים את ההצלחה שלהם בהשקעות בשקלים, וכמו כן מול מדדים ידועים כדוגמת תל אביב 100 או מדד המעו"ף. לא אכפת להם כמה עשית ביחס לדאו ג'ונס, אלא כמה עשית ביחס לבורסה הישראלית אותה הם מכירים".
אולם איל מצביע על כך שמדובר גם בתהליך של חינוך הציבור שיוליד בטווח הרחוק הקצאה של כמות משאבים גדולה יותר אל מעבר לים. "כיום מתוך 25 מניות המעו"ף, רוב החברות תלויות בצורה ישירה במה שקורה בחו"ל. כל משקיע בחברת
אירה פרידמן, מנכ"ל תמיר פישמן ניהול השקעות, בטוחה כי מדובר רק בהתחלה וכי חלק גדול מהגופים עוד לא הבשילו לכדי פיזור יעיל של ההשקעות. "האפיק הפנסיוני מצוי כיום בחשיפה של 8%-7% לאפיק המנייתי בחו"ל, ומהווה למעשה את אפיק ההשקעה הבוגר ביותר בישראל בכל הנוגע להשקעה מעבר לים, אם כי גם פה ישנה הטיה מוגזמת לכיוון השוק הישראלי שעשויה להיפתר עם שינוי התפיסה של יותר ויותר מנהלי השקעות המפנימים כי יציאה החוצה מעניקה יתרונות בפיזור סיכונים".
נקודה נוספת אותה מציינת פרידמן היא עליות השערים החדות יחסית לעולם שראה השוק הישראלי ב.2009- "עליות אלו מקשות פסיכולוגית על מנהלי השקעות ועל הציבור הרחב להשקיע את הכסף בצורה מושכלת גם מעבר לים", אומרת פרידמן ומציינת גם התפתחות רגולטורית משמעותית הצפויה לשנות את שוק קרנות הנאמנות הישראלי.
לדבריה, תיקון 13 שעבר בחקיקה אך מחכה עדיין ליישומו בפועל, יאפשר לקרנות נאמנות זרות להיות משווקות באופן ישיר לציבור החוסכים בישראל וכך למעשה יגדיל באופן משמעותי את היצע כלי ההשקעה העומדים לפניו, וגם את החלק היחסי שאותו מפנה הציבור להשקעות בחו"ל. "אג"ח חו"ל צפוי לגדול בצורה צנועה יותר על רקע הפרשי הריביות בישראל אל מול שאר העולם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם