האם יש סיכוי להצעת החוק לביטול עמלות העו"ש?
למרות מחאת הח"כים, חברו המפקח על הבנקים, משרד האוצר ומשרד המשפטים נגד הצעת החוק לביטול עמלות העו"ש - שתובא היום לוועדת השרים לענייני חקיקה. בינתיים מתנהלת מערכה בין איגוד הבנקים למועצה לצרכנות, שמציגים נתונים סותרים על הרפורמה
עעמדתו של חזקיהו מתבססת על הטענה כי אין סיבה לפקח על תעריפי עמלות העו"ש, וכי אם יתברר שקיים כשל שוק בנושא מסויים - אזי הפיקוח על הבנקים יתערב בנושא. במשרד המשפטים ובמשרד האוצר סבורים ששימוש בהליך חקיקה לביטול עמלות מהווה מעורבות שלא לצורך במערכת הבנקאית וכי המעורבות בתחום זה עלולה לפגוע בתיפקוד הבנקים.
ועדת השרים לענייני חקיקה שבראשה עומד שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, אמורה היתה לדון בנושא עוד לפני כשבועיים. ואולם היעדרו של שר האוצר מהישיבה, כמו לחצים כבדים שהופעלו על ידי נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר הביאה לדחיית הישיבה.
אתמול חשש ח"כ כרמל שאמה כי לא יהיה רוב להצעה, וביקש מיוזם החוק, דני דנון, להסיר בשנית את ההצעה מסדר היום - אך נענה בשלילה.
את הצעת החוק לביטול עמלות העו"ש יזם דנון בשיתוף המועצה לצרכנות. בשלב מאוחר יותר הגישה ח"כ פאינה קירשנבאום הצעת חוק משלה. על ההצעה שלוותה בקמפיין ציבורי רחב כבר חתומים למעלה מ20- חברי כנסת.
במערכת הבנקאית טוענים ששימוש בחקיקה לצורך ביטול עמלות העו"ש היא טעות קשה. על פי ההערכות, היקף ההכנסה השנתית של הבנקים בעמלות עו"ש נאמדת ב800- מיליון שקל. ביטולן יאלץ את הבנקאים לגבות את הסכום החסר ככל הנראה באמצעות העלאת מרווחי הריבית (הפער שבין הריבית הניתנת על חסכונות לבין הריבית הנגבית על משיכות יתר והלוואות).
בנייר עמדה שהוכן על ידי איגוד הבנקים, נטען כי מאז נכנסה הרפורמה בעמלות לתוקף ביולי ,2008 שעיקרה הפחתת מספר העמלות באופן דרסטי והתחלת פיקוחו של בנק ישראל בנושא, נרשמה הוזלה של 21% במחירי העמלות. מספר העמלות ירד מ230- ל,70- ובתחום העו"ש קיימות בפועל שתי עמלות עיקריות בלבד: עמלת ישיר ועמלת פקיד.
על פי הנתונים במערכת הבנקאית, היקף החיסכון בהוצאת משקי הבית על עמלות נאמד ממועד הפעלת הרפורמה ב650- מיליון שקל. על פי נתוני האיגוד המסתמכים על נתוני בנק ישראל, ההוצאה השנתית בישראל על עמלות נמוכה מהממוצע העולמי: היקף ההוצאה השנתי של משק בית בישראל על עמלות עומד על 55.6 יורו לשנה, בעוד שהממוצע העולמי עומד על 63.8 יורו לשנה. לחודש, משלם משק בית בישראל בממוצע 18.1 שקל עבור ניהול העו"ש.
ואולם המועצה לצרכנות מביאה נתונים שונים: לפי מחקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור המועצה עולה ש70%- מהציבור משלם כיום 45% יותר בממוצע בגין עמלות. בנוסף מביאים במועצה לצרכנות נתונים לפיהם באנגליה ובארצות הברית ישנו פטור גורף מעמלות ל85%- ו70%- מהחשבונות בהתאמה.
בניגוד לטענות המועצה לצרכנות, מביא איגוד הבנקים נתונים על כך שאין שום מדינה בעולם שאינה גובה עמלות עו"ש, ובבריטניה - שם לא נגבים דמי ניהול גבוהים - תעריפי העמלות האחרות הן גבוהות ביותר.
כך למשל עמלת העברה בנקאית עומדת על 180 שקל, בעוד מי שמבצע בישראל העברה בנקאית משלם באמצעות הפקיד 5.5-6 שקלים ובפעולה ישירה 1.5-2 שקלים. על פי הנתונים, העמלות בגין פעילויות אחרות של לקוחות בנקים בבריטניה גבוהות משמעותית בהשוואה לישראל.
בתגובה לכך בוחרת המועצה לצרכנות, שיועצה החיצוני הוא עו"ד דרור שטרום (לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים), לצטט
לפי ביהמ"ש העליון, "ההתייחסות לעמלות כעל מחיר השירות היחיד מתעלמת ממרכיבי הרווח הנוספים שיש לבנקים".
התנגדותו של בנק ישראל נובעת ממניעים אחרים: לטענת הבנק, החוק לביטול העמלות ייצור סבסוד צולב בין לקוחות שיפגע בעיקר באוכלוסיות החלשות. אם יבוטלו העמלות על שירותים בסיסיים בחשבון עו"ש, יאלצו הבנקים להעלות את שיעור הריבית שנגבית על האשראי.
לפיכך לקוחות הצורכים יותר אשראי - שהם לרוב אוכלוסייה חלשה - יסבסדו את הלקוחות שאינם צורכים אשראי כלל או שצורכים אשראי מועט. בנוסף, במדינות שבהן מתקיים פטור מעמלות עו"ש, שיעור ההוצאה על עמלות אחרות בעו"ש - כמו חריגות - הנו גבוה יחסית, וכן שיעור הריבית שם גבוה. מהלך זה יפגע אף הוא באוכלוסיות החלשות.